Page 27 - סיפור סוללה א

חזרנו לצריפין והחזרנו את הטנקים ואת הציוד ופתאום, לפני שהספקנו לצאת מהבסיס, קראו לנו חזרה בגלל מתח בצפון. אנחנו הנח״לאים היינו עדיין בשירות סדיר וריחמנו על המילואימניקים שמנעו מהם לחזור למשפחות שלהם ולחיים האזרחיים. הטיסו אותנו במטוסי הרקולס לרמת דוד, ועלינו לרמת הגולן, לעמדה חדשה במדרון של גבעה תלולה. היה קר, ירד שלג על האדמה, וגרנו באוהלים של שמונה איש עם תנורי נפט מסריחים – שאיפשרו לנו לפחות לבשל ביצים. כמובן די ממורמרים וכועסים. השתחררנו אחרי מספר ימים.
אני לא זוכר שירינו פגז אחד מהיום ההוא לכיוון סוריה ברמת הגולם.
תעלות המים המתוקים לאורך תעלת סואץ, צילום: דן שפנר
זהו סוף הסיפור האישי שלי כאיש צוות פשוט (״גייזר״) בסוללה א׳ גדוד 329. למזלי, המשכתי לשרת איתכם כאיש מילואים עד שנסעתי לארה״ב ב-1977 ללימודים גבוהים ונשארתי שם מאז. פעם אחת במילואים שלחו אתכם לשמירה בעזה, אך הקצין ברקו שחרר אותי לחזור ללמוד בטכניון, בחוג לגיאודזיה, החוג שבו למד המסול רון זלמנוב ז״ל. בפעם אחרת הגעתי לבסיס עם גיל בן צבי ודן טאקר, זכרונם לברכה, הפעם האחרונה
שראיתי אותם.
היו לי הזדמנויות רבות לבקר בארץ ועשיתי שני שבתונים באוניברסיטת תל אביב ובטכניון. אני גאה ששירתתי עם כולכם ומודה לשמואל שמאי שאיפשר לי ליצור קשר איתכם שוב, אחרי כל כך הרבה שנים.
יהודה סן דיאגו, 13באוקטובר 2020
את היומן הזה כתב יהודה באק. ...נולדתי בתל אביב ב-1950 לאמא ישראלית ואבא אמריקאי שהיה מתנדב מחוץ לארץ (מח״ל) שהשתתף בעליה ב׳ ולחם במלחמת העצמאות. הגרנו לניו יורק ב-1954 כדי להיות קרובים למשפחתו של אבי. ב-1971 חזרתי ארצה והתגייסתי לצה״ל. הצטרפתי לגרעין הנח״ל ״אולי״ שהגיע לקיבוץ בית העמק בגליל המערבי, לשל״ת מוקדם. במשך הטירונות במחנה 80, עברתי לגרעין אמריקאים של “יהודה הצעיר” שמטרתו הייתה לייסד קיבוץ חדש בערבה, בשם קטורה. אחרי הטירונות נשלחנו לקיבוץ דורות, בשער הנגב. ב-1972 שרתנו ארבעה חודשים בחיל רגלים בשארם א-שייח ובאי טירן. בשלב הבא של השירות הגענו לגדוד 50 של נח״ל מוצנח, אך בסוף הציבו את רוב חברי הגרעין בחיל התותחנים ויצאנו במאי 1972 לסיני להכשרה בתותח האמריקאי 175 מ״מ (״רומח״) עם זחלילית המתלווה לתותח. הגענו לאזור חולי לצד ציר עכביש, מערבה מטסה, באותו מקום שעתידה הסוללה לפרוס ולהיפגע במלחמה הקרובה. האימונים נמשכו בערך ארבעה חודשים. אני הייתי כוון ואחרי זמן מה מינו אותי לסגן מפקד צוות. בין היתר, תרגלנו דילוג מהיר מעמדה לעמדה. לפני ארוחת הבוקר היינו מתאמנים - בתוך 3-2 דקות דלגנו לעמדה רחוקה כמאות מטרים. לאחר האימונים הגרעין חזר לדורות להכשרה מוקדמת – אני עבדתי בפלחה שנוהל על ידי משפחת יעקובי. התחברתי עם דני יעקובי ז״ל שנפל כצנחן במלחמה בסיני.
27