Page 68 - סיפור סוללה א

ר
נזכו
בן רחל ויוסף נולד בחיפה בתאריך: א׳ בחשוון תש״י 1949/10/23 התגייס ב: נובמבר 1967 שרת ב: גדוד 8138 כמפקד סוללה נפל ב: י״ז בתשרי תשל״ד 13.10.1973 בקרב במלחמת יום הכיפורים בטסה-איסמעיליה באיזור סיני ותעלת סואץ הניח אחריו: הורים, אחות ושני אחים וחברה
רון למד בבית הספר היסודי בקריית טבעון. המשיך בבית הספר התיכוני מקצועי
שליד הטכניון בחיפה ועמד בבחינות הבגרות בבי״ס ״רון״ בתל אביב. הוא היה
תלמיד מוכשר ועבר ללא כל קושי את שלבי הלימודים. הוא היה חבר בתנועת
״הצופים״ וברבות הימים הדריך בקן-התנועה בקריית-טבעון. הוא היה בעל הומור,
חברותי, שובב ואוהב מעשי קונדס. אך תכונתו הבולטת: רצינות וכובד ראש
בעניינים בעלי חשיבות. רון היה עלם תמיר ויפה תואר, חייכן, נמרץ, צמא חיים
וגדוש תכניות. רון התגייס לצה״ל בסוף נובמבר 1967 והוצב בחיל-התותחנים.
לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חיל-מקצועי, נשלח לקורס מ״כים.
בהמשך שירותו סיים קורס קציני-תותחנים והשתלם בקורס פקחי-אוויר. לבסוף
הוצב ליחידת-תותחנים בסיני בתפקיד מפקד-סוללה והוענקה לו דרגת סגן.
במלחמת ההתשה שירת באזור תעלת סואץ. לאחר שסיים את שירות-החובה,
החל לימודיו באוניברסיטת תל-אביב במגמת ״מדידות״ והספיק ללמוד שנתיים.
במלחמת יום הכיפורים השתתף רון בקרבות הבלימה נגד מצרים בחזית סיני.
ביום י״ז בתשרי תשל״ד (13.10.1973) פיקד על סוללת התותחים שלו בסיני.
חבריו מספרים על הימים האחרונים שלו: ״כמה ימים לפני ההתקפה האווירית
הופיע סגן אלוף מהמטכ״ל ודרש שנציב את הפגזים שקיבלנו יום קודם בערמות
ליד התותחים כך שנהיה מוכנים לירות כשתינתן הפקודה. רון התנגד נחרצות וטען
שבפקודות מתכ״ל יש הוראות ברורות שצריך להרחיק את התחמושת מהתותחים.
הקצין איים על רון בסירוב פקודה וכך כל הלילה העברנו את התחמושת ליד
התותחים״. באותו הערב אחרי שהעברנו כ-1000 פגזים סביב התותחים, רון נפתח
בפנינו ואמר: ״אם אצא חי מהמלחמה הזו, אני הולך לשנות את חיי. אותם אקדיש
לחינוך הנוער כי זה העתיד של המדינה״. למחרת הותקפה הסוללה על ידי מטוסי הנטר עיראקים והשמידו את הסוללה וכאשר רון התחיל לארגן את פיקודיו ולעמוד על הקף הנזקים - ולהכין רשימות של הנוכחים בשטח. תוך
כדי כך התפוצצה זחלילית ורון נפגע בראשו מרסיס. ונהרג בדרכו לבית החולים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחות ושני אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: ״רון היה אהוב על הכל כמפקד, אך בעיקר כאדם שתמיד היה חייכן ופתוח לכל, מוכן לעזור ובעל חוש הומור גם בשעות הקשות. אנו, חבריו, נחוש בהעדרו ולא נשכחהו לעולם. רון יישאר תמיד בינינו כמפקד וכחבר״. יהי זכרו ברוך.
סרן רון זלמנוב ז״ל
68