Page 70 - סיפור סוללה א

ר
נזכו
רב״ט כבודי מנחם אדמונד ז״ל
בן זכיה ושלום נולד בתורכיה בתאריך: כ״א בניסן תש״ד 1944/4/14 עלה לארץ ב:1947 התגייס ב: נובמבר 1961 שרת ב: גדוד 329 כנהג זחל״ם ומוביל תחמושת נפל ב: י״ז בתשרי תשל״ד 13.10.1973 בקרב במלחמת יום הכיפורים בציר טסה באיזור סיני ותעלת סואץ הניח אחריו: אישה, בת, אמא ושלוש אחיות
עלה ארצה עם משפחתו ב-1947 למעברות בשער עליה, תקופה קשה הייתה אז בארץ.
מנחם למד בבית ספר היסודי דתי ״דיסקין״ בירושלים שם גדל וחונך בתנאי פנימיה.
אחר כך למד בבית ספר התיכון מקצועי דתי ״הודיות״ בתנאי פנימיה וסיים את לימודיו
בישיבת ״חב״ד״ בלוד. כאשר מנחם היה בן שלוש נפטר אביו עובדה אשר השפיעה על
מהלך חייו. בארץ נאלצה משפחתו להסתגל לתנאים החדשים מאחר ובאופן טבעי
נוצרים קשיים הנובעים ממעבר עולים מארץ לארץ. יש ללמוד שפה חדשה ולהתרגל
לחיים חדשים. בגיל 17 התגייס לשרות בצה״ל. מנחם גויס בתחילת נובמבר 1961 בהקדימו את מועד הגיוס המתוכנן והוצב לחיל תותחנים. הוא הוכשר כנהג זחל״ם ונגמ״ש, וכנהג מרגמה כבדה מתנייעת. שרת במחנה קורדני בצפון הארץ. בזמן השרות השתתף בפעולות המבצעיות של חיל תותחנים ולקח חלק בפעולות התגמול בנוקייב. בסוף שנת 1964 שוחרר מנחם מהשרות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל תותחנים. ב- 10.8.1966 נישא מנחם לי - ורדה וב-7.9.1967 נולדה לנו בת עדינה. מנחם בתקופה זאת עבד כשכיר ובשנת 1972 הקמנו בית ועסק לקבלה ומסירה של כביסה ברמת גן. מנחם חילק את זמנו בין העבודה לבין משפחה. ידע כי עליו לעמול קשה כדי לפרנס את משפחתו. עבדנו שנים ארוכות עד שהצלחנו לרכוש את הדירה וביחד הפכנו אותה לבית חם ופתוח לידידים ומכרים. מנחם אהב מאוד את משפחתו הקטנה. את אמו זכיה ואחיותיו עליזה, יהודית וטובה. בשעות הפנאי הרבה לעסוק בספורט היה שחקן מצטיין בכדורגל ואהב לצפות במשחקי כדורגל. מנחם אהב מאוד את מולדתו והיה חרד מאוד לגורל המדינה וחבריו לנשק. במלחמת ששת הימים השתתף מתחילתה, מתקופת ההמתנה עד ל-5 ביוני 1967-פרוץ המלחמה. השתתף בקרבות על כביש גוש עציון חברון, רמאללה, שכם, ואחר כך עלה עם חטיבתו לרמת-הגולן וישב שם כחודש בקונטרה. במכתבים רבים מתאר את אהבתו למולדתו לארץ ולחברים. הנה חלק ממכתבו בקשר לנופלים: ״ורדה, הוא מתאר במכתבו, אני במסדר לזכר הנופלים ואני חושב על משפחות הנופלים, על חברים שהיינו ביחד ופתאום אינם, אני חושב על האימהות לבנים. על הנשים, ועל הילדים שהתיתמו. ברגע זה כואב לי מאוד על הנופלים, ברמה.״ ועוד כתב: ״ורדה אני כעת בסוריה, היית מאמינה חוץ
לארץ, סוריה ארץ מלוכלכת. מחכה אני לחזור לארץ שלי, ארץ שאני אוהב מאוד ולא אוותר עליה בשום אופן״. במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות בלימה נגד המצרים בסיני והוא שימש בה נהג זחל״ם ומוביל תחמושת. ביום י״ז בתשרי תשל״ד 13.10.73 נפגע בהתקפת מטוסי אויב ונהרג. בתחילה נחשב מנחם כנעדר ולאחר תקופה נמסרה הודעה על קבורתו הארעית בקיבוץ בארי ולאחר 10 חודשים הובא לקבורה ולמנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שאול בחלקה הצבאית. מנחם הניח אישה, בת, אימא ושלוש אחיות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב טוראי. לאחר המלחמה באו חבריו שהיו אתו במלחמה. חבריו הקימו אנדרטה לזכרו ולזכר חבריו שנפלו במקום. בשבת בבוקר הייתה הפגזה של מטוסי אויב על הסוללה והתחמושת שהיתה מפוזרת התפוצצה ויחד איתה פרשת
חייו של מנחם אדמונד כבודי. יהי זכרו ברוך.
70