Page 11 - קטלוג משא 1973
P. 11

תיאור
בתערוכה “1973 – יומן משא”הוצגו כ-120 עבודות, פרי יצירה של 40 אמנים-לוחמים, יצירות פלסטיות, קטעי כתיבה, טקסטים ספרותיים, קטעי שמע, חפצים ומזכרות אישיות, עבודות מופשטות וקונספטואליות, ציור ופיסול פיגורטיבי, אסמבלאג’ים, איורים, רישומים וסרטוני וידאו ארט. המפתח לבחירת האמנים ויצירותיהם היה עצם השתתפותם במלחמה. השתתפו בתערוכה אמנים מקצועיים וחובבים. כולם חוו את תופת המלחמה על בשרם, בין אם שרתו בסדיר או במילואים, נציגים מכל חילות צה”ל, ביבשה, בים ובאוויר. רובם ככולם בחרו במודע לעסוק באמנות פלסטית במטרה לשמר את סיפורי הגבורה שלהם ושל חבריהם שאינם, להנציח את נוכחותם החסרה של אלו שנפלו תוך התבוננות ישירה לתוך השבר האישי בעת הקרב ולאחריו. התוצאה שהוצגה בפני הצופה היא סיפור אוטוביוגרפי, ספוג זיכרונות וכאב. התערוכה הביאה לידי ביטוי מנעד רחב של קולות יצירה וביטוי אמנותי, שמתייחסים לאופן בו שירתה האמנות את הלוחמים. חלק
9
מהעבודות העלו על נס אירועים הרואיים מימי הלחימה, אחרות שיקפו באופן ישיר ובמגע יד רגיש את הכאב הפיזי והנפשי בעת הקרב ולאחריו. היו גם עבודות שהעלו מסר מחאתי, אנטי מלחמתי, או עיבודים חזותיים לגישות קיומיות אודות המוות והשכול. לדברי האמנים המשתתפים התערוכה, הפעילות האמנותית מעניקה להם לגיטימציה להבעה רגשית של תחושות קשות שבדרך כלל מודחקות. לא פעם האקספרסיביות הציורית והפיסולית מעצימה עבורם את החוויה האלימה של המציאות המלחמתית, ובאותה עת בידה גם לזעוק את האילמות והריקנות של הנפש. חלק נרחב מהעבודות נעשו עוד במהלך הלחימה. חלק מהמציגים הרגישו צורך לתעד בקו רישומי את המראות שחוו בעת הקרב, אחרים רשמו דיוקנאות של חבריהם לצוות הלחימה, לעתים מתוך רצון ליצור אווירה פסטורלית ברגעי ההפוגה, ולעתים מתוך רצון לשלוח גלויה מצוירת לבני משפחתם שבעורף. כלי הרישום היו לא שגרתיים - טוש אדום לסימון מתים, וגם עפרונות של חובשים שקיבלו גוון דיו סגלגל כשבאו במגע עם מים. עבודות הצבע שהוצגו בתערוכה היו ברובן הדים אקספרסיביים של סצנות מהקרב, פרי תמונות זיכרון וסיפורי קרבות שנחרטו במוחם































































































   9   10   11   12   13