Page 100 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 100
אונן- או, בלשון המקרא-
(ט) ַוֵּיַדע אֹוָנן ִּכי ּלֹא לֹו ִי ְהֶיה ַהָּזַרע ְו ָהָיה ִאם ָּבא ֶאל ֵאׁ ֶשת ָא ִחיו ְוׁ ִש ֵחת ַאְר ָצה ְל ִב ְל ִּתי ְנ ָתן ֶזַרע ְל ָא ִחיו:
(י) ַוֵּיַרע ְּב ֵעיֵני ְידָֹוד ֲאׁ ֶשר ָע ָׂשה ַוָּי ֶמת ַּגם אֹתֹו:
נשאר האח השלישי, ושמו, כזכור שלה.
(יא)ַוּיֹאֶמרְיהּוָדהְלָתָמרְַּכָּלתֹוְׁשִביַאְלָמָנהֵביתָאִביְךַעדִיְגַּדלֵׁשָלהְבִניִּכיָאַמרֶּפן ָימּותַּגםהּואְּכֶאָחיוַוֵּתֶלךָּתָמרַוֵּתֶׁשבֵּביתָאִביָה:
צריך להבין, שהאשה היא באחריות אביה עד לנישואיה, ולאחר נישואיה- אביה מעביר את האחריות עליה למשפחת בעלה, ולכן, האחריות לתמר מוטלת על יהודה. כאן מתחוללת טרגדיה- תמר מבקשת משפחה וילדים- היא לא עשתה שום פשע. יהודה חושש, בצדק, לתת לתמר את בנו האחרון, אחרי ששני ילדיו, ער ואונן, מתו אצל תמר. טרגדיה זה מצב שכולם צודקים- וזה המקרה. תמר צודקת, יהודה צודק- ויש טרגדיה. תמר, במצוקתה, מתחזה לזונה, אורבת ליהודה, שוכבת איתו, ומקבלת ממנו ערבון לתשלום האתנן- את הפתילים, המטה והחותם שלו. ונעלמת. לא מו־ צאים אותה כדי לשלם לה, ולפדות את הערבון שמסר לה יהודה. חולפים שלשה חודשים, ומתברר שתמר בהריון, מאותה גניבת זרע. כשמתגלה הדבר ליהודה, והוא, כמובן, לא יודע שהוא האבא- הוא פוסק- הוציאוה ותישרף. ִהואמוֵּצאת ְוִהיא ָשְׁלָחה ֶאל ָחִמיָה ֵלאמֹר ְלִאישׁ ֲאֶשׁר ֵאֶלּהלּוֹאָנִֹכי ָהָרה ַותֹּאֶמר ַהֶכּר ָנא ְלִמי ַהחֶֹתֶמת ְוַהְפִּתיִלים ְוַהַמֶּטּה ָהֵאֶלּה: המלים האלה- הכר נא- אינן זרות ליהודה- הוא השתמש במילים אלה כשהוא ושאר האחים הביאו לאבא שלהם, ליעקב, את כתונת הפסים המוכתמת בדם של יוסף-
(לב) ַוְיַׁשְּלחּו ֶאת ְּכתֶֹנת ַהַּפִּסים ַוָּיִביאּו ֶאל ֲאִביֶהם ַוּיֹאְמרּוזֹאת ָמָצאנּו ַהֶּכר ָנא ַהְּכתֶֹנת ִּבְנָך ִהוא ִאם לֹא:
יהודה מחליט לא לשקר בשנית, כמו ששיקר את האבא שלו-
(כו)ַוַּיֵּכרְיהּוָדהַוּיֹאֶמרָצְדָקה!ִמֶּמִּני!!ִּכיַעלֵּכןלֹאְנַתִּתיָהְלֵׁשָלהְבִני:
100
