Page 113 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 113
בכל קצווי תבל. במקביל, כמובן, התחלתי לברר מה מצב הקרקע, איפה היא ממוקמת, ומה שוויה. איתך, אבי הרי סיכמתי, שמדובר, בטח במיליונים!! התברר שלא. היתה תקווה שהקרקע תהיה ליד המים- וזה נכון. כלומר, ליד המים- כן, אבל ליד הים – לא. לא תאמין- אבל- אל תצחק- יש עדיין בהרצליה, גם אני נדהמתי לשמוע - ביצה. חשבתי שרק בחדרה ובחולה- אבל לא- יש גם ביצה בהרצליה, עם יתושים, ושם, בלב הביצה, הדונמים. בנוסף, התברר, שהעיריה הפקיעה את שטח הביצה, ושם יוקם פארק. איזה משוגע, יקנה אדמה מופקעת, שמצויה באמצע ביצה? התברר, שיש קונים. גם לזה. יש קונים שאוהבים ביצות מופקעות. משיגינרס לא חסרים. מצאתי אחד. במהלך המשא ומתן, הוסכם, שהקונה יקח על עצמו את הטיפול בצווי הירושה בכל העולם, ואילו הלקוחות שלי רק יתנו לו יפוי כח, ויעבירו לו את הקרקע SI SA, במצבה הנוכחי. כמובן, שהתיקוות למיליוני דולרים נגוזו, ויודעי דבר הסבירו לי- ובדקתי עם יותר מיודע דבר אחד- שהערך של הקרקע הוא כעשרת אלפים דולר לדונם- ועשרים הדונמים לא שווים יותר מ-$200.000. הסברתי את הענין למרגרט, הידידה מארה”ב- והיא הזדעזעה. מה, היא אמרה- כל כך קצת כסף? התוצאה תהיה, שכל אחד מהיורשים יקבל רק אלפיים או שלושת אלפים דולר! זה כלום! והיא הוסיפה- הסבא רבא, תמיד אמר, שהדונמים שרכש בהרצליה, WILL SKY ROCKET ONE DAY לאמר, המחיר ימריא לשחקים ביום מן הימים! נחכה, היא אמרה לי, שנה, ואז, אולי, הרקטה תמריא לשמים, כמובטח באגדות המשפחה. חיכינו שנה, - וזה לא קרה. המחיר נישאר אותו מחיר, הביצה אותה ביצה, היתושים אותם יתושים, וההפקעה אותה הפקעה. מה אתה מציע, שאלה מרגרט. הפתעתי אותה. אל תימכרו, אמרתי. אל תימכרו. למה? שאלה מרגרט. אם תימכרו, אמרתי, תקבלו, כל אחד, אולי אלפיים דולר, ותבזבזו אותם בלי שתרגישו.
113
