Page 116 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 116
שפירא, ז”ל. ביקשתי מדבורה להיכנס לאולם, לספר לדוד שאני מיודד עם השופט, ולשאול, בטיפשותי, אם דוד מעונין שאייצג אותו. דוד, ענה “כן”. גנחתי שוב-ווילי! ניכנסתי, והשופט, חיים ידידי, אמר, “מר שדה, אתה מייצג את הנאשם? כן”, עניתי. “אחרתי, מתנצל”. חיים אמר לי- “זה בסדר, שב”. ישבתי. “יפה”, אמר חיים, “עכשיו
תעמוד”. עמדתי. והשופט אמר- “הנאשם הודה באשמה, ואנחנו עכשיו בטיעונים לעונש. התובע המישטרתי כבר טען, ועכשיו תורך, נא תיטען”. בא לי להגיד “שפרעכן דה גנצע מייסע”- אבל התאפקתי. לא ידעתי במה דוד נאשם... היזדקפתי, יישרתי את הגלימה, כיחכחתי, חימחמתי, ואמרתי, “כבודו, האיש הזה מוכר לי כאיש עסקים מכובד. העובדה שבילה את הלילה האחרון בתא מעצרים, היא בשבילו עונש שהוא לא ישכח לעולם. הוא הודה מיד בטעות, וחסך מזמנו של בית המישפט. אם ייגזר עליו עונש מאסר בפועל- תיענש גם משפחתו, אישתו וילדיו, שוודאי לא חטאו. לכן, בנסיבות אלה, אני מבקש שהעונש יהיה על תנאי בלבד”. נפלה דממה, וחיים שפירא הקריא, במקום, את פסק הדין- “מאסר, על תנאי, של שישה חודשים, וקנס של אלפיים לירות. התיק הבא!”. אמרתי “תודה” ופניתי ללכת, וחיים שפירא אמר לי- מר שדה, בשבילך, זה עדיין לא ניגמר! נא תיכנס אלי ללישכה בהפסקה, לבד! לא הבנתי למה. בהפסקה, ניכנסתי, וחיים אמר לי,- “יוסי, אתה מיתעסק ברפש כזה?! איך ירדת כל כך נמוך? התחלת לייצג זבל??” “מה”, אמרתי, “חיים, באמת, עסקים, זה יכול ליקרות, שיק ללא כיסוי”... וחיים- “איזה שיק ללא כיסוי!! מאיפה הבאת שיק ללא כיסוי? זאת בחורה ללא כיסוי!!” “מה????? אמרתי, מגמגם. איזה בחורה, למה לא אמרו לי?? זה לא שיק??”לא!!! אמר לי חיים, בכעס- וסיפר את העובדות. דוד, שהיה נשוי, ניהל, בשנתיים שקדמו למיקרה, רומן סודי עם בחורה צעירה, וקיים איתה פגישות אהבים במלון בתל אביב. הצעירה הכירה גבר בגילה, שרצה להיתחתן איתה- והיא החליטה לנתק את הקשר עם דוד. כשסיפרה לדוד, הוא ביקש, התחנן, ובסוף- איים עליה שלא תעזוב אותו. יש לי, אמר, צילומים שלנו יחד, שאשלח לחבר שלך! אבל, הבטיח, אם תסכימי לבלות איתי עוד אחר צהרים אחד, - אתן לך את התמונות עם הנגטיבים. היו אז נגטיבים. היא הסכימה, קבעה מועד- והלכה למישטרה. היא ישבה עם דוד על ספה בלובי, כשבצד השני יושבים הבלשים מהמישטרה. היא ביקשה שיחזור על הבטחתו- והוא חזר על ההבטחה והאיום, ושלף את המעטפה, עם התמונות. זה הזמן שהשוטרים הרימו את דוד, ואת המעטפה, לתא המעצרים, וכו’. כך הגיע דוד לאולם
116
