Page 119 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר

מיליון תושבים, איימה בפלישה לסין העממית. אם זה היה קורה, הסינים בטח היו שואלים, כמו ששאלו על הישראלים בזמנו- באיזה מלון הם גרים, הפורטוגזים? אז לא. לא זה היה האיום. לעולם לא תנחש. פורטוגל איימה שהיא תפנה את כוחותיה ממקאו תוך 30 יום. אתה שואל- איזה מין איום זה? הסינים הבינו יפה מאוד איזה מין איום זה. מקאו שימשה נתיב הברחת סחורות סיניות למערב, וצינור חמצן לדולרים, שרק איתם יכולים היו הסינים לרכוש חומרי גלם. השילטון הפורטוגזי במקאו שימש כיסוי להברחת סחורות סיניות למערב, ומקור לדולרים, שהסינים היו זקוקים להם כאויר לנשימה. הסינים הבינו את הרמז. לפעמים איום בנסיגה יותר חמור מאיום בתקיפה... אז שם גם זכיתי לשתות לראשונה את יין המתיאוס, שעכשיו אפשר להשיג אותו בארץ. באותו ביקור, כשחזרתי להונג קונג, היה לי יום פנוי, והלכתי לבקר בבית משפט. כמו בתקופת המנדט, ישב בדין שופט בריטי, כשהצדדים אינם דוברי אנגלית- אצלנו תירגמו לשופט הבריטי את הדברים מעברית, ואצל הסינים- מסינית. כמובן- היה שם מתורגמן. עד היום, אני מתחבט בשאלה מה קרה שם, בבית המשפט הסיני בהונג קונג. את חידת בית המשפט הסיני עוד לא פתרתי- אולי אתה תעזור לי. עמד על דוכן העדים גבר סיני בשנות העמידה- אני סתם אומר בשנות העמידה- הם כולם נראים אותו דבר- וגם אנחנו נראים להם אותו דבר- רק אנחנו, בעיניהם, יותר דומים לקופים, בגלל השערות שיש לנו על הידיים והרגליים. כאמור, עמד הסיני על דוכן העדים, והפרקליט שאל, בסינית, והשאלה תורגמה לשופט, לאנגלית. השאלה היתה- איפה היית ביום רביעי בערב? פתח הסיני את פיו, ואמר בערך כך- או אה אייא אוחוחו די אדו לי אאוווו צמפולולולו קספשו חה אאו או או או. אני סתם אומר את המילים האלה, שנשמעות כמו סינית. העד דיבר כ-5 דקות ברציפות, והמתורגמן רשם מידי פעם, עמוד אחר עמוד, מה האיש אומר. העד עצר, והשופט פנה למתורגמן- מה אמר העד? והמתורגמן אמר לשופט- הוא אומר- הייתי בבית! נדהמתי- כל כך הרבה מילים בשביל להגיד הייתי בבית? והשאלה הבאה היתה- ומה קרה אז? והעד אמר שתי מילים- שומפו לולולו.
119