Page 124 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 124
21-7-2012
אבי אתגר אמזלג והשופט..
במזרח- כשאתה אומר הא, זה כמו בארץ, “כשאת אומרת לא”. הנה דוגמא או שתיים- וסיפור על אמזלג והשופט. צריך להבין מה הכוונה - במילים, בקולות, בתנועות, בגניחות, ובעיקר בחימחומים... בדימיוני, יושבים שלשה אנשים בחדר, ואני רוצה שילכו לחדר השני. לראשון, אני אומר- לך לחדר השני. לשני, אני אומר- אל תלך לחדר השני. לשלישי, זה אתה, אבי, אני אומר, יש בקבוק יין שאטו רוטשילד מקורר בחדר השני. שלושתם קמים והולכים לחדר השני. ברור, ששני הראשונים לא יזוזו, אם תאמר להם שרוטשילד בחדר השני. אז אתה שואל- מה אומרים כדי להשיג תוצאה? הייתי בזמנו הרבה פעמים בסין, ונוכחתי, שהחמורים, בסין, מבינים סינית- החמר מדבר אליהם בסינית, והם עוצרים והולכים לפי פקודתו בסינית. וסינית קשה שפה!! החמורים היהודיים, לא נופלים מאף חמור סיני, וליפעמים, אפילו, עולים עליו. לחמור יהודי, שגדל בהולי לנד, יש קינדער שטובה, שלחמור סיני אף פעם לא יהיה. דוגמא. בבנינים שאבא שלי בנה בירושלים, היה פועל בשם אפרים, שהיה מגיע מידי בוקר על חמור, מקטמון. החמור היה ניקשר בחבל לגדר, וחוזר לקטמון, כשמעליו- אפרים, כל יום בתום העבודה, ב 4 אחר הצהרים. כל מה שאפרים היה אומר לחמור היה- צ’אא! בקורדית, והחמור הלך לקטמון. יום אחד, אפרים נשאר לעבוד שעות נוספות, וגילה, בשעה 6, שהחמור שקשר בבוקר לגדר, נעלם. התברר, שהחמור פתח בשיניו את הקשר בשעה 4, וחזר הביתה, לקטמון - זה היה חמור היסתדרותי, שלא עובד שעות נוספות... כלומר- לא כל החמורים אותו דבר. במישפחה סיפרו על בחורה, מיסכנה - “שבא אצלה אחד, אמר לה, או הא, או יהרוג אותה. אז היא ראתה שבאמת יהרוג אותה, אז אמרה – טוב, הה”. ואילעאי ידידי סיפר לי, על אשה שוודית, שהיה לה מאהב עיראקי, ועם השנים, במקום להגיד לא, היתה מנענעת בראש, ואומרת- צאא. בבחינת האקטים הקומוניקטיביים של תושבי ישראל, הרי בעוד שבשינקינאית
124
