Page 152 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 152
26-6-2015
יובל מסקין - סיפורים על כסף קל
מי כמוך יודע, יובל, שסיפור טוב הוא סיפור עם הפתעה. כלומר- סיפור על איש שקם בבוקר, מתלבש, הולך לעבודה- עובד- וחוזר הביתה די עייף – משעמם. אז מה???? אבל אם איש קם בבוקר-מתלבש- הולך לעבודה- עובד- וחוזר הביתה ורואה שהבגדים שהוא לובש- אלה לא הבגדים שלבש בבוקר- אוה! יש סיפור. פתאום- קפקא, או לפחות קישון! הסופר הצרפתי בלזק, לימד פעם סופר מתחיל ליכתוב סיפור- קרא, הוא אמר לו, משפט ראשון בסיפור שכתבת. והאיש קרא- מדאם דה שרפיניון, היתה אשה צנועה, מוסרית ונאמנה. כן, אמר בלזק- מי ימשיך לקרוא? חסודות מוסריות ונאמנות, יש לנו בלי סוף. תביא איזה משהו- עם חיים! איך, שאל הסופר- פשוט, ענה בלזק- הסכת ושמע- מאדם דה שרפיניון היתה אישה חסודה, ואי לכך, חשבו חבריה, שהיא גם מוסרית, צנועה ונאמנה. אוה, אמר אונורה דה- מי יפסיק עכשיו לקרוא? כלפי מה הדברים אמורים? כלפי זה, שאני תמיד מספר סיפורי תנ”ך. אברהם אבינו, אבשלום, דוד- ולפעמים, בקושי, בת שבע. הפעם- סופריזה- לא תנך. הפעם – כסף. של אחרים. אוה! יש אחד מה שלא מתענין בכסף של אחרים?! יפה- אז ככה- כולנו חולמים על זכייה פיתאומית בכסף. אבל- מפעם לפעם אנחנו שומעים על זוג פנסיונרים תפרנים, שבאמת זכו במיליונים בפיס. מצד אחד- בהחלט. חבל שלא אנחנו. מצד שני, מה יותר כף מלשמוע, שלאדם מסוים נהרסו החיים, כי הוא זכה בפיס בסכום אגדתי?!. ליצנים סיפרו, שבהלוויה של אחד הרוטשילדים, הופיע איש זר, שהלך אחרי הארון, ובכה בכי תמרורים. אתה קרוב של הניפטר, שאלו את האורח הממרר בבכי? לא, ענה. אז למה אתה בוכה, שאלו? אני בוכה, ענה, כי אני לא קרוב שלו!!! ואבא שלי, שמבקש להוסיף פה מלה- נהג לאמר- “מתי אני שומע מה שאחד הרבבביח הרבה כסף- אני שמח!” למה, שאלתי, יא באבא? “למה זה אחד פחות מה שיבוא לבקקקש ממני כסף”.
152
