Page 154 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר

לא עשירה, כמונו, מה שנסענו באוטובוס!!! אז היום - כמעט אותו דבר- יש לכולנו עוזרת. אנחנו נוסעים במכונית- והיא מגיעה במכונית. לנו יש פלאפון נייד, ולה- גם. לנו יש בת בחו”ל, ולה, גם. אז מה???. בכל זאת יש הבדל בינינו- אנחנו יוצא לחופשה פעם בשנה, והיא יוצאת לחופשה שלוש פעמים בשנה... איפה הימים שהעניים היו עניים?! ופעם, בשנות החמישים, התפרסמה מודעת שידוכים של בחורה צעירה ונאה, עם דירת שלשה חדרים במרכז תל אביב, עם טלפון! עכשיו, רואה חתן פוטנציאלי שתי מודעות שידוכים זהות, אבל השניה- בלי טלפון. כל אחד, אפילו אתה יא יובל, היה הולך על זאת עם הטלפון. אסיים בסיפורים על כסף של אחרים. קודם מפולניה. בעיירה בפולין, אמר העגלון לרבי- אני כמעט יכול למלא את מקומך! כיצד, שאל הרבי? אני, ענה העגלון, יכול, כמוך, להתפלל בדבקות, לעשות שלום בין בעל לאשתו, לשאת דרשה נוגעת ללב ביום הכיפורים- כל אלה- אני יכול, כמוך! אז מה אתה לא יכול, שאל הרבי? כשבא אליך הגביר להתיעצות, אמר העגלון, וביציאה הוא נותן לך מעטפה עם רובלים, כאן הבעיה שלי. מה הבעיה, שואל הרבי, לקחת או לא? לא, ענה העגלון. לקחת, אני יכול, כמוך. אבל, רבי, בזמן שאני שם את הרובלים בכיס, לא לחייך, כמוך, אף פעם לא אצליח!! ואבא שלי, שחיכה בסבלנות עד עכשיו- סיפר לי סיפור. הסיפור? - על ג’וחה, שהיה משרת של איש עשיר, ושאל העשיר את גו’חה - מה דעתך, יא ג’וחה, על הבטנג’אן? החציל? הבטנג’אן, ענה גו’חה? זה טוב, ובריא, וטעים! כן, שאל האדון- אז למה מתי שאני אוכל בטנג’אן, הא, הרבה כואב לי הבטטטן, ולא יושן בלילה? הבטנג’אן? ענה גו’חה, זה כמו רעל, הרבה מסוכן!! אז איך, ג’וחה, שאל העשיר, פעם אתה אומר טוב, ופעם רע? זה, אמר ג’וחה, למה שאני עובד אצלך, ולא עובד אצל הבטנג’אן!!
154