Page 156 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 156
12-1-2013
אבי אתגר - זקנות על הכביש
יכולת התמצאות בשטח היא תכונה מולדת- יש אנשים שהיו במקום- וזוכרים את כל מוצאותיו ומבואותיו- כולל סימטאות – וביחוד חנויות- ואיך להגיע בקיצור דרך לחנות שמוכרת הכי בזול. כולנו מכירים לפחות גברת אחת כזאת. ויש כאלה שלא. ואני בקבוצה השניה, שלא. אני טועה בכל מקום- כולל באיזור המגורים שלי. לכן, אין טעם שאסע לחו”ל ושם אלך לאיבוד- אני יכול ללכת לאיבוד ברמת גן וסביבתה. בשביל אנשים כמוני המציאו את הנווט- מה שקוראים באידיש GPS, שאומר- להפתעתי- בקול של רס”ר, “חייל, שפר הופעתך, הגעת ליעד”. יופי! אני מרגיש, עם ה GPS, כמו אותו הסוס, שכיסו את עיניו, והוא מציית רק להוראות רוכבו. בסך הכל- זה די נחמד להיות סוס כזה- האחריות חלה על הרוכב, ואני סומך עליו שיתן לי את ההוראות הנכונות- בשביל זה יש מנהיג!! כשגוייסתי לצה”ל, איבחנו את היכולת המיוחדת שלי לא להתמצא בשום מקום- ולכן מינו אותי למדריך טופוגרפיה בבה”ד 9. מצבם של החניכים שלי, בתום הקורס - נשאר יציב, לא השתפר ולא הורע כתוצאה מההדרכה שלי. זה גם משהו! טוב, אז איפה, אתה שואל, הסיפור, ואיפה האבא שלי? אז ככה. לפני שנים, ביקרתי בשעורי יהדות – נושא שמאוד מענין אותי. השעור התנהל בסביון, כל יום רביעי, בביתם של ידידי, יעל וטוביה לשם. נאספו שם כל מיני אנשים- והמנחים היו הרב אברהם רביץ, ז”ל, ואיקה ישראלי ז”ל, אחד מראשוני החוזרים בתשובה מקרב הבוהמה. התידדתי במפגשים עם האורחים - היתה שם גברת זקנה, שאיתה התידדתי במיוחד. הזקנה- היה בינינו הפרש גילים של מעל שלושים שנה- מאוד חיבבה אותי. היא בטח היתה יותר צעירה ממני היום- אבל אז היא היתה זקנה. נקרא לה גברת כהן, שזה השם הכי נוח, למרות ששמה האמיתי היה גברת גיסין. חסלו- מידי שבוע, ביום רביעי, התקיים המיפגש. למדנו, שנינו, התחבטנו, פלפלנו בתורה.
156
