Page 16 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 16
בחימחומים! חימחום זה רמז!! ועוד מצ’חלה!! פרחה, האמא, התחננה, וביקשה, ובכתה!!! - מה? למה חימחמת על עובדיה? יש דבר את יודעת אותו? WEEE! צ’חלה עוד חימחמה, ואמרה, כל בגדד יודעת. רק את, נשארת, מכל בגדד, אחרונה מה שלא יודעת. טוב, מה?? שאלה פרחה. מה?!! עובדיה, אמרה צ’חלה, התאהב בבחורה. נוצריה!! למדה איתו בלנדן. נוצריה!! כבר נתן לה נישאן. אמר יתחתן אותה. עכשיו, בשביל המיעוטים, אסביר, שנישאן - בערבית, זה סימן. אות. אחרי שהאמא הסכימה על הכלה לבן שלה, יש שלבים. קודם כל, לפני האירוסים והחתונה, נותן, החתן, לכלה, תכשיט- סיכה מזהב. זה הנישאן. והיא מתי לובבבשת שמלה, שמה עליה ת’נישאן. שידעו. הנישאן- הוא הסימן, שהבחורה הזאת, כבר לקחו אותה. גם הוא, מה שנתן את הנישאן, איך שאומרים הבגדדים- כבר לא מביאים לו. לא מביאים לאמו כלות ל’תחתנות. באה פרחה, האמא, לבנה, לדקטור, לעובדיה, ושאלה: נכון?! נוצריה?!! עובדיה, בהתחלה, אמר – לא, לא נכון. אבל, אחרי זמן- אמר - כן, נוצריה, ושמה דייזי, ואוהב אותה, ורק איתה יתחתן! בתל אביב, זה קצת לא נעים. אבל בבגדד, זה אסון! מי יתחתן עם האחיות של עובדיה? מי יזמין את המשפחה לשמחות?? ומי ידבר איתם, אפילו שיבואו? ועל מה ידברו? ישאלו מה שלום הנוצריה??ואם זאת תיבהל, בבת’כנסת- תיצטלב, פעמיים??! לה בדאלק! אבל, עובדיה, אמר- אפילו!!!! אוהב אותה, נתתי נישאן, ורק איתה יתחתן!! טוב, מה יעשו לו!? כמה שדיברו, והתחננו- לא יכלו עליו. האבא שלו נהיה חולה. התביש יצא ברחוב!! לא צודק?! והדוד, חזקאל, אמר- זה ביזבז את כל השכל שלו ב’תלמדות בלונדון, אז לא נישאר לו שכל בשביל ל’שתמש בבגדד. שכל, הלוא, יכול ל’תבזבז!!! בכל בגדד, בלילות, סיפרו על עובדיה ודייזי – ומה שלא ידעו- המציאו- בדיוק כמו ברחביה וברמת גן!!. אבל, יום אחד, כשכולם כבר התיאשו, בא עובדיה לאמא שלו, פרחה, ואמר, בשקט נורא - לקחתי מדייזי את הנישאן. עזבתי אותה.
16