Page 36 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 36
שמוטב כך- אם הבומבילה הזאת תיכנס לחבית- לי לא יישאר מקום, וגם, עם הבעיות שיש לי בגב, יהיה לי קשה להוציא אותה החוצה- ומאיפה אני אביא ביפן מנוף, בשביל להוציא יפניות מחביות? המשחתת היפנית חייכה בחביבות, ואמרה לי להתפשט. הורדתי את הסוודר. היא חזרה על בקשתה, הורדתי עוד קצת דברים, גופיה, גרב שמאל, כשכל פעם היא חוזרת על המשפט- UNDRESS PLEASE. לא נחה דעתה, עד שלא הורדתי גם את השעון שקיבלתי לבר מצוה, ושכבתי על הבטן בעיניים עצומות. ואז, ללא אתראה, הגודזילה התנפלה על הגב שלי במכות נוראיות, שבכלל לא דמו למה שסיפר אריה ליחזקאל. וגם- היא לא העבירה אותי ממקום למקום, כמו שתמיד היה בסיפור עם חזקאל, ולא היה שום שמפו. בשלב מסוים, הבומבילה כנראה התעייפה, הפסיקה- חשבתי שנגמר- אבל היא בקשה ממני להתהפך. הסתובבתי, והיא התנפלה לי על הבטן, החזה והרגליים, בדיוק כמו שעשתה על הגב. איזה מכות! ואין- לא חבית, ולא מזרון ולא בטיך. כשהיבחינה שאני מוכה וחבול כנידרש, השתחוותה, הסתובבה, והלכה. נעלמה. איזה שקרן אריה, חשבתי בליבי. וגם- מה אני אגיד ליחזקאל? מיהרתי לדלת ונעלתי אותה, מההיתפחדות, בכל הסיבובים האפשריים- אני יודע? אולי תחזור להרביץ, המתאבקת סומו הזאת. ניסיתי להירגע, ולחזור לנשום נורמאלי. כשחזרה אלי נשימתי, התלבשתי, ויצאתי ללובי, כפי שקבעתי עם פול. הוא ישב על ספה בלובי, חיוור ותשוש, ואני צנחתי לידו. הוא שאל- “תגיד, גם אותך היכו?” הודיתי שגם אני מאלה שחטפו מכות, ונישבענו לא לספר לאף אחד את האמת. שנה אחר כך, במילואים, סיפרתי ליחזקאל שגם אני הייתי ביפן, ומהחבית לקחו אותי למיזרון ולאמבטיה- כמובן. ויחזקאל, כרגיל, היה מבקש- “תספר מה היה, אבל לאט לאט ומההתחלה”. אחרי שנים, סיפרתי את הקוריוז לאבא שלי, והוא אמר- מי הוא המשוגע? רק זה, מה שמשלם כסף בשביל יקבל מכות!!! הרבה יש משוגעים, אבל לא בגודל שלך. רוב המשוגעים יותר קטנים! וגם, אם היה לך שכל, היית אומר יחזירו הכסף! אבל, בהתכנסויות חברתיות בסלונים בתל אביב, כשמישהו מספר על מסז’ במזרח הרחוק, אני אומר בליבי- הנה עוד שקרן שחטף מכות ביפן!!
36
