Page 46 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 46
26-2-2011
אבי אתגר - אוכל
אמרתי שאדבר על אוכל- אז אומר לך, שכשעברנו מירושלים לרמת גן, בסוף שנות ה 40, שאז רמת גן היתה מיושבת באשכנזים בלבד, אמרה לנו האמא שלנו, שהאשכנזים זה סוג של אנשים, שכולם רעבים באותו הרגע. פלא. אבל- עובדה-כולם באים לשולחן באותו הרגע. בערבית- פאד ואקקט. איך זה יכול ליהיות? בתיה, בת זוגי הייקית, סיפרה לי שאם היתה מאחרת, ובמקום בשעה אחת, היתה מגיעה לארוחת הצהרים
באחת וחמש דקות- אמרו לה- אין אוכל. אצלנו- בגדדים- לא כל אחד רעב באותו הרגע. ההלם שבתיה קיבלה כשלקחתי אותה לאחותי, לסעידה- והיתברר שכל הסיפורים שאני מספר זה לא בצחוק- זאת אמת- לא יתואר. סעידה, בעקבות אמא שלנו, לא יודעת שיש אפשרות תחבירית לאמר משפט כזה- “אני עמדתי ובישלתי אתמול כל היום- ואתה לא בא בזמן”. ובאמת, אבי, מה הקשר הלוגי? גם אם היית שוכר את סוקראטס ואפלטון- לא לדבר על קאנט והגל- הם היו ניכשלים למצוא הקשר הגיוני לשני חלקי המישפט- אני בישלתי ואתה לא באת. לבגדדי- אלה שני משפטים ללא כל קשר. אז מה? במיסגרת ההלם התרבותי שבמעבר לרמת גן מירושלים, חזרתי יום אחד הביתה,- הייתי ילד, וסיפרתי לאמא, שילד אחד, חגי רפפורט, היזמין אותי אליו בצהרים לאכול, ונתנו לי תרנגולת שכיבסו אותה טוב טוב, ואכלתי. ואחר כך, אחרי התרנגולת הנ”ל, נתנו לי פודינג. אמא שלי שאלה- למה??? אמרתי לה- זה המינהג שלהם, לאכול פודינג אחרי האוכל. אמרה לי אפשר. אפשר, אצל הבגדדים, זה - אני לא מאמינה לך, מוש מומקן- לא יכול ליהיות. נעלבתי, הלכתי להיות בחדר שלי בבדידות, עם עוד שש אחים ואחיות- לבד. אחרי כמה חודשים, קראה לי אמא, ואמרה- יוסף, יוסף, תבוא תבוא. גם אני, אמרה אמא, הייתי אצל אנשים אשכנזים, אבל אנשים זהב, ונתנו לי תרנגולת נקיה, מה שכיבסו אותה טוב טוב הרבה שעות מקודם, ואולי קצת גיהצו. ובאמת אחרי התרנגולת המכובסת, הם נותנים פודינג- ויש להם סיבה. מה הסיבה? מוכרחים לעביר ת’טעם של התרנגולת. הפודינג מעביר ת’טעם. רק דבר אחד לא הבנתי- ותביישתי לישאול אותם - אין להם משהו ל’עביר ת’טעם של הפודינג??? אצל הבגדדים לא אוכלים פודינג אחרי התרנגולת- לא רוצים ל’עביר ת’טעם של התרנגולת. א-פרופו תרנגולת- אתה יודע, יש טשולנט, ויש חמין, ולבגדדים יש טביט.בטביט של
46
