Page 48 - יוסי שדה 4.8.23 אינטר
P. 48
שקוראים אותו קורי, ריק, עדיין, על הקומקום הגדול, שיש בו מים, על האש. מרתיח יוצק, שופך, שוטף- תהליך מורכב מאוד. בסופו, היה נותן לאמא שלי בכוס קטנה שניקראת אסטיקן, והיא היתה מריחה, ואמרת- כוש צ’איי. תה טוב. תחילתו של התהליך בזה שאמא שלי, יוצאת אחרי אמבטיה, בחלוק, למיטבח המפורסם, ואומרת לאבא שלי- בערבית, כמובן- אז מה- באידיש? באס אנתה תסוווילי צא’יי- לאמר- רק אתה תעשה לי תה. עכשיו, אתה צריך להבין, ידידי אבי, שבמיטבח לא היו מועמדים אחרים לעשות לאמא שלי תה. בכל זאת, כשגבר עיראקי שומע-באס אנתה תסווילי צ’איי- הוא מתמלא עיזוז, אומר בקול רם - זוזו!! – כזכור לך- אין מי שיזוז, אין שם אף אחד, אבל בכל זאת- צועק “זוזו”!! וניגש לקורי ומתחיל את התהליך. היום העולם השתנה, ואני עכשיו אראיין אותך בקשר לחציל המטוגן, שהיית אוכל מתי שהיו רוחצים לך ת’אוטו. זה החציל ששמו יום שלישי. אני מזמין אותך על חשבון הזמן שלי... אז מה הסיפור שלך? אם נכון, אבי, שאדם הוא תבנית נוף מולדתו- אז בוא ניזכר, שליפני 60-50 שנה, כל המיסעדות היו אשכנזיות, ואם היתה מיסעדה מיזרחית- היה שלט- מיסעדה מיזרחית. היום זה ההיפך- רוב המיסעדות הן מיזרחיות, כי זה האוכל של המקום, הזה, המיזרח התיכון. יש גם מיסעדות אחרות, עם שלט “אוכל ביתי”, שאחרי התרנגולת נותנים לך פודינג- ומי שלא יודע את הסיבה- שישאל את האמא שלי. וסלאמה עליכום.
48
