Page 15 - הגדת החירות-סיפור של מאבק ותקווה

מאת
כנגד ארבע בנות
יהודית רותם
בשמו של רבי עקיבא נאמר במשנה "בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל ממצרים". ובכל זאת, כשאני קוראת שוב את ההגדה המוכרת לי מילדות, איני מוצאת ולו אִזכור אחד של אחת מאותן נשים מופלאות, מעשיות וחזקות המוזכרות במקרא, במדרש
ובאגדה. הגליית הנשים מהנרטיב הלאומי הקדום אומרת דרשני. האם נעשה הדבר בכוונת מכוון של הפטריארכיה הגברית כדי להעלים את חלקן של הנשים ביציאה מעבדות לחירות? משימתן של הנשים, מאז ימי חוה, היא לשמש "עזר כנגדו". להיות לעזר זה עניין יפה, חשוב ומועיל, אך ללא ספק זהו תפקיד משני, תובעני ושוחק, שמונע מן האישה להיות אינדיווידואל בפני עצמה, אישיות עצמאית בעלת מטרות, תוכן חיים והישגים שאינם תלויים בבן זוגה. כשהייתי אישה חרדית, לימד אותי בעלי ששכרן של הנשים, המאפשרות לבעליהן להגות בתורה יומם ולילה, יהיה בעולם הבא. אושרן העילאי יהיה "לשבת על הדום לרגלי בעליהן בגן עדן". גם לו היה ההדום עשוי זהב ומשובץ אבנים יקרות, ליבי לא נענה להבטחה הזאת. בסופו של דבר, לאחר מאבק מר וארוך, יצאתי - בערב פסח לפני שנים - מעבדות לחירות, משעבוד לעצמאות.
ארבע בנות דיברה המחאה. אחת חכמה, אחת מרושעת, אחת תמה ואחת שאינה יודעת לשאול. חכמה מה היא אומרת: מה ההפגנות והמרי והמלחמה על חוקי הצדק והחירות אשר ציוויתן על עצמכן? ואף אנו נאמר לה כהלכות הזמן הזה – אין מפסיקין את המחאה גם אחר קריאה שלישית, עד הניצחון. מרושעת מה היא אומרת: מה ההפגנות, הסרבנות וההתקוממות האלה לכן? לכן ולא לה. ולפי שהוציאה את עצמה מן הכלל, כפרה בסולידריות הנשית ובמאבק על שוויון, חירות וצדק. ואף את השתיקי את צווחותיה ואמרי לה: בעבור זה נצא לבסוף מעבדות לחירות, מחושך לאור. אנחנו ולא את. ההפסד כולו שלך, שלא נגאלת איתנו. תמה מה היא אומרת: מה זה? מה כל הדגלים והתופים והכרזות והנאומים? ואמרת אליה: באומץ לב, באהבת המקום, בנחישות ובמסירות נפש נוציא את עצמנו מדיקטטורה, מאלימות נגד נשים, ומפגיעה בזכויותינו הבסיסיות. ולזו, שאינה יודעת לשאול, פתחי לה, שנאמר, והגדת לבתך ביום ההוא לאמר: בזכותנו, הנשים, נצא כולנו מאפלה לאורה, ממחיקת זכויות לשוויון, מבושה וחרדה לשמחה ולרוב טובה.