Page 37 - הגדת החירות-סיפור של מאבק ותקווה
P. 37
ַמְגִּביִהים ֶאת ַהּכֹוס ַעד ָּגַאל ִי ְׂשָרֵאל.
ָּבר ּו ְך ַא ָּתהיי ֱאלֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְךהעֹו ָלם, ֲא ֶׁשר ְּג ָא ָלנ ּו ְוָּג ַאל ֶאת ֲאבֹו ֵתינ ּו ִמִּמְצַרים,ְוִהִּגיָענּו ַלַּלְיָלה ַהֶּזה ֶלֱאָכל ּבֹו ַמָּצה ּוָמרֹור. ֵּכןיי ֱאלֵֹהינּו ֵואלֵֹהי ֲאבֹוֵתינּו ַיִּגיֵענּו ְלמֹוֲעִדים ְוִלְרָָגִלים ֲאֵחִרים ַהָּבִאיָם ִלְקָראֵתנּו ְל ָׁשלֹום, ְׂש ֵמ ִחים ְּבִבְנַין ִעיֶרך ְו ָׂש ִׂשים ַּב ֲעבֹוָדֶתך. ְוָֹנאַכל ָׁשםִמןַהְּזָבִחיםָּוִמןַהְּפָסִחיםֲאֶׁשרַיִּגיַעָּדָמםַעלִקירִמְזַּבֲחךְ ְלָרצֹון, ְונֹוֶדה ְלך ִׁשיר ָחָדש ַעל ְּגֻאָּלֵתנּווַעל ְּפדּות ַנְפ ֵׁשנּו. ָּברּוך ַא ָּתה יי ָּג ַאל ִי ְ ׂש ָר ֵאל.
ָּברּוְךַאָּתהייֱאלֵֹהינּוֶמֶלְךָהעֹוָלםּבֹוֵראְּפִריַהָגֶפן.
ׁשֹוִתין ֶאת ַהּכֹוס ַבַהָסַּבת ְׂשמֹאל.
ַר ַחץ נֹוְטִלים ֶאת ַהָיַדִים ּוְמָבְרִכים
ָּברּוְך ַאָּתהיי ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, ֲאֶׁשר ִקְדָׁשנּו ְּבִמְצֹוָתיוְוִצָּונּו ַעל ְנ ִטיַלת ָיַדִים.
מֹוִציא, ַמָּצה
ִיקחו ַה ַּמ ּצ ֹות ְּב ֵס ֶדר ֶשהניחו, הפרוסה בין שתי השלמות, ויאחזו שלושתן ביד לברכת "המוציא". אחר כך יבצעו כזית מן העליונה השלמה וכזית שני מן הפרוסה ויטבלום במלח, ויאכלו בהסבה.
ָּבר ּו ְך ַא ָּתהיי ֱאלֹ ֵהינ ּו ֶמ ֶל ְך ָהעֹו ָלם ַה ּמֹו ִציא ֶל ֶחם ִמן ָה ָאֶרץ.
ָּברּוְךַאָּתהייֱאלֵֹהינּוֶמֶלְךָהעֹוָלם,ֲאֶׁשרִקְּדָשנּוְּבִמְצֹוָתיוְוִצָּונּוַעל ֲאִכיַלת ַמָּצה.
ָמר ֹור ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַה ְמ ֻס ִּבים לֹו ֵק ַח ְּכַזִית ָמרֹור ּו ַמ ְט ִּבלֹו ַּב ֲחרֹו ֶסת, חֹוֵזר ּו ְמ ַנ ֵער ַה ֲחרֹו ֶסת, ְמָבֵרְךְואֹוֵכל ְּבִלי ַהָסָבה.
ָּברּוְךַאָּתהייֱאלֵֹהינּוֶמֶלְךָהעֹוָלם,ֲאֶׁשרִקְּדָשנּוְּבִמְצֹוָתיוְוִצָּונּוַעל ֲאִכיַלת ָמרֹור.
