Page 2 - Hatzvi 1144

‫בס”ד‬ ‫מכתבים‬ ‫פרשת השבוע‬

‫פרשת תרומה נדבה מול מס אחיד | הרב אלדד יונה‬ ‫כוכב הירדן‬ ‫"תרבסו"דמה"‬
‫(כאוכב אל‪ -‬הווא)‬
‫האם מדובר במס אחיד לכולם‪ ,‬או שכל‬ ‫בבניית המשכן וכליו עם ישראל הביאו‬ ‫שבת‬
‫אחד נותן לפי נדבת ליבו? הגמרא במסכת‬ ‫תרומה‪ ,‬כל תורם לפי נדיבות ליבו‪ .‬לעומת‬ ‫שלמה וייצמן‬
‫מגילה (דף כ"ט עמוד ב') מביאה ברייתא‬ ‫זאת בתחזוקה השוטפת של המשכן והמקש‬ ‫כניסה ‪ |16:57‬יציאה ‪17:55‬‬
‫שעושה סדר‪ .‬אומר רב יוסף‪ ,‬היו שלוש תרוש‬ ‫דש ציוותה התורה שיהיה מס אחיד על כל‬ ‫ראשונה הגעתי לאתר כוכב הירדן היה זה‬
‫בקורס מכי"ם במסגרת מסע חוליות‬ ‫מערכת עיתון‬
‫מות שעם ישראל נצטוו להביא‪:‬‬ ‫אדם מעל גיל ‪ .20‬מה ההבדל?‬
‫‪)1‬פעם בשנה כל גבר מעל גיל עשרים נתן‬ ‫בתחילת פרשתנו אנו רואים שה' מצווה‬ ‫(מסע נבוטים)‪ ,‬שהינו זמן מועט מאחר‬ ‫"הצבי"‬
‫מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור של‬ ‫את משה לומר לעם ישראל שיתרמו לבניית‬ ‫שבמסגרת הקורס הייתה תחרות בין‬
‫כל השנה‪ .‬מס זה היה אחיד לכל גבר מגיל‬ ‫המשכן‪ .‬נשים לב ללשון הפסוק (שמות‪,‬‬ ‫טל'‪08-9957777 :‬‬
‫כ"ה‪ ,‬ב')‪ַּ" :‬דֵּבר ֶאל‪ְּ-‬ב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ְו ִי ְקחּו‪ִ -‬לי‬ ‫החוליות‪ .‬אך טיולים רבים ערכתי באתר‬ ‫פקס‪08-9952420 :‬‬
‫עשרים ומעלה‪.‬‬ ‫ְּתרּו ָמה ֵמ ֵאת ָּכל‪ִ -‬איׁש ֲאֶׁשר ִיְּד ֶבּנּו ִלּבֹו ִּת ְקחּו‬ ‫מאחר ונשלחתי מטעם הקיבוץ שלי אשש‬
‫‪ )2‬בבניית המשכן‪ ,‬חד פעמית‪ ,‬גבו מחצית‬ ‫ֶאת‪ְּ-‬תרּו ָמ ִתי"‪ ,‬כלומר‪ ,‬כל אחד מעם ישראל‬ ‫‪www.aradnik.co.il‬‬
‫השקל נוספת מכל גבר מגיל עשרים ומעלה‬ ‫בוחר‪ ,‬לפי נדבת ליבו‪ ,‬כמה ומה לתרום‪,‬‬ ‫דות‬
‫לצורך בניית אדני המשכן‪ .‬גם מס זה היה‬ ‫יעקב מאוחד לשנת שרות בקיבוץ הצעיר‬ ‫‪e-mail: aradnik@aradnik.co.il‬‬
‫והאם בכלל‪.‬‬ ‫נווה אור הנמצא לרגלי מבצר כוכב הירדן‬
‫אחיד לכל גבר מגיל עשרים ומעלה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬בתחילת פרשת כי תשא אנו‬ ‫מצד מזרח‪ .‬בערבית האתר נקרא כאוכב‬ ‫צים אורבן‪ ,‬שמיר ‪11/117‬‬
‫‪ )3‬בבניית המשכן‪ ,‬חד פעמית‪ ,‬תרמו עם י�ש‬ ‫רואים מס אחיד לכולם (שם‪ ,‬ל'‪ ,‬י"א‪-‬ט"ו)‪:‬‬
‫ראל לבניית המשכן וכליו‪ .‬תרומה זו היתה‬ ‫" ַו ְי ַדֵּבר ה' ֶאל‪-‬מֶׁשה ֵּלאמֹר‪ִּ :‬כי ִתׂ ָּשא ֶאת‪-‬‬ ‫אל‪ -‬הווא בפרוש חופשי כוכב הרוחות‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 1512 .‬ערד ‪89112‬‬
‫רֹאׁש ְּב ֵני‪ִ -‬יְׂש ָר ֵאל ִל ְפ ֻק ֵדי ֶהם ְו ָנ ְתנּו ִאיׁש ּכֹ ֶפר‬ ‫נמצא בגובה כ‪ 300-‬מטר מעל פני הים וכ‪-‬‬
‫שונה מתורם לתורם‪ ,‬לפי נדבת ליבו‪.‬‬ ‫ַנ ְפׁשֹו ַלה' ִּב ְפקֹד אֹ ָתם ְולֹא‪ִ -‬י ְה ֶיה ָב ֶהם ֶנ ֶגף‬ ‫‪ 550‬מטר מעל בקעת הירדן‪ ,‬מבצר צלבני‬ ‫שעות קבלת קהל במערכת‬
‫אנו רואים כאן שהתרומות נבדלות זו מזו‬ ‫ִּב ְפקֹד אֹ ָתם‪ֶ :‬זה ִיְּתנּו ָּכל‪ָ -‬העֹ ֵבר ַעל‪ַ -‬הְּפ ֻק ִדים‬ ‫מפואר ביותר והיה דוגמא לבניה באתרים‬
‫בשני ממדים‪ -‬תרומות חד פעמיות בהליך‬ ‫ַמ ֲח ִצית ַהׁ ֶּש ֶקל ְּבֶׁש ֶקל ַהּקֹ ֶדׁש ֶעְׂש ִרים ֵּג ָרה‬ ‫א'‪-‬ד' ‪09:15-16:00‬‬
‫בניית המשכן מול תרומה שנתית‪ ,‬ותרומות‬ ‫ַהׁ ֶּש ֶקל ַמ ֲח ִצית ַהׁ ֶּש ֶקל ְּתרּו ָמה ַלה'‪ּ :‬כֹל ָהעֹ ֵבר‬ ‫שונים בארץ ישראל והיה לאחד מגדולי‬
‫לפי נדבת הלב מול מס אחיד‪ .‬בעוד שסיבת‬ ‫ַעל‪ַ -‬הְּפ ֻק ִדים ִמֶּבן ֶעְׂש ִרים ָׁש ָנה ָו ָמ ְע ָלה ִיֵּתן ְּתש‬ ‫ההישגים של הצלבנים‪ .‬הוא נבנה בעקרו‬ ‫ה' ‪09:15-13:00‬‬
‫השוני במימד הראשון ברורה‪ ,‬שהרי את‬ ‫רּו ַמת ה'‪ֶ :‬ה ָעִׁשיר לֹא‪ַ -‬י ְרֶּבה ְו ַהַּדל לֹא ַי ְמ ִעיט‬ ‫מאבני בזלת‪.‬המקום נמצא ברמת יששכר‬
‫המשכן צריך לבנות רק פעם אחת‪ ,‬וממילא‬ ‫ִמַּמ ֲח ִצית ַהׁ ָּש ֶקל ָל ֵתת ֶאת‪ְּ-‬תרּו ַמת ה' ְל ַכֵּפר‬ ‫לגבול עמק הירדן והגליל התחתון באמצע‬ ‫מו"ל‪" :‬הצבי" ערד תמר תקשורת‬
‫מס הבנייה הוא חד פעמי‪ ,‬הרי שתחזוקתו‬ ‫ויזמות בע"מ‬
‫השוטפת‪ ,‬ובפרט קרבנות הציבור‪ ,‬מצריכים‬ ‫ַעל‪ַ -‬נ ְפׁשֹ ֵתי ֶכם"‪.‬‬ ‫הדרך בין הכנרת לבית שאן‪ .‬במקום‬
‫נמצאו שרידי ישוב יהודי עתיק מהמאה‬ ‫עורך עיתון הצבי‪:‬‬
‫מס שנתי‪.‬‬ ‫השלישית עם בתי מגורים בית כנסת מנוש‬ ‫ירון רבינוביץ'‪08-9957777:‬‬

‫משנכנס אדר נרבה בשמחה ‪ /‬אסתי אתגר‬ ‫רת‬ ‫לא בשישי‪-‬שבת‬
‫שבע הקנים‪ .‬לאחר כחמש מאות שנות‬
‫שלו‪ .‬הוא הופך להיות קהה חושים עד כדי כך‬ ‫בספרו של מישאל אדמון אודות 'סוד השמחה'‪.‬‬ ‫עזובה הוקם במקום כפר ערבי בשם‬ ‫מנהל סטודיו גרפיקה ומדיה‪:‬‬
‫שדברים מסוימים שפעם גרמו לו הנאה מפסיש‬ ‫מלמד אותנו מישאל כיצד לחיות בשמחה תמיש‬ ‫גיל אייסנמן‬
‫קים להנות אותו ולשמח את נפשו‪ .‬ההרגל של‬ ‫דית‪ .‬אי אפשר לומר שזהו פרויקט קל‪ ,‬אבל‪,‬‬ ‫כאוכב אל‪-‬‬
‫האדם למה שכבר קיים וכבר יש לו‪ ,‬גורם לו‬ ‫ידוע משכבר בימים כי לב שמח יוסף מרפא‬ ‫הווא ע"י שבט בדואי אשר נודעו ביחסם‬ ‫הגהה‪ :‬מערכת עיתון הצבי‬
‫לחוש שאין לו כלום או יש לו ממש מעט‪ .‬וכך‬ ‫שיווק ופרסום‪:‬מיכל לב‬
‫הוא שואף לרצות את מה שאין לו וחש חיסרון‬ ‫לנשמה ולגוף‪.‬‬ ‫העוין ליהודי האזור‪,‬בעקבות זאת נערכו‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬פנינה מועלם‬
‫תמידי‪ .‬נוצרת אצלו חוסר שביעות רצון וחוסר‬ ‫ישנם אנשים שיש בהם נטייה להתמקד בחסר‬ ‫פשטות במקום ע"י פלוגות הלילה של וינש‬ ‫דפוס‪ :‬ידיעות אחרונות‬
‫במה שאין‪ .‬בעיניהם הכל פגום וחסר‪ .‬הם‬ ‫גייט‪ ,‬במלחמת השחרור נכבש המקום ע"י‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות פרסום‬
‫שמחת חיים וחוסר שמחה תמידית‪.‬‬ ‫שרויים בתוך עולם של עצב פנימי עמוק רק‬ ‫חטיבת גולני‪ ,‬למעשה עם תחילת ההפגזה‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫אחת הדרכים להילחם בחוסר שביעות רצון‬ ‫משום ההסתכלות על האין בחייהם המבט על‬ ‫מועד אחרון למסירת מכתבים למערכת‬
‫היא לבצע דמיון מודרך‪ .‬כלומר לא להתייחס‬ ‫תושבי הכפר נסו על נפשם‪ .‬האתר היום‬ ‫עד יום רביעי ב‪10:00-‬‬
‫בחיים לדברים כמובנים מאליהם‪ .‬לחשוב שמה‬ ‫חצי הכוס הריקה‪.‬‬ ‫תחת רשות הטבע והגנים‪ .‬בקרבת המקום‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות לוח‬
‫שיש לו יכול היה שלא יהיה לו‪ .‬ויכול חס ושלום‬ ‫בחיי יום יום אנשים נוטים לשכוח את הטוב‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫להילקח ממנו בכל רגע‪ .‬ולכן בכל רגע מחייו‬ ‫שהוא מנת חלקם‪ .‬הם שוכחים שהתברכו‬ ‫הקים מאיר הר ציון (אחד הלוחמים‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות אבל‬
‫בבריאות‪ ,‬הם שוכחים שיש להם משפחה‬ ‫הנועזים בתולדות עמנו) את אחוזת שוש‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫יבין האדם שמה שיש לו זו שמחה גדולה‪.‬‬ ‫אוהבת ובכל יום שעובר הם שוכחים שניצלו‬ ‫שנה על שם אחותו שנרצחה ע"י בדואים‬ ‫העורך אינו מתחייב לפרסם כל מכתב‬
‫ולזכור‪ :‬כמו בסיפור של רבי עקיבא ואשתו רחל‬ ‫שנשלח‪ .‬מכתבים ע ד ‪ 200‬מילה‪ .‬מ�כ‬
‫שהיו עניים וגרו במתבן‪ .‬לא היה להם דבר חוץ‬ ‫מייסורים וכאבים‪.‬‬ ‫יחד‬ ‫תבים המתייחסים לעובדות ולא יביעו‬
‫מתבן וקש‪ .‬בא אליהם עני ואמר להם‪" :‬תנו לי‬ ‫התורה מצווה את האדם לשמוח‪ .‬ככתוב‪" :‬ושש‬ ‫עם בן זוגה במדבר יהודה ליד עין גדי‪.‬‬ ‫דיעות בלבד‪ ,‬יועברו לתגובת הגורם‬
‫מעט תבן‪ ,‬אשתי ילדה ואין לי אפילו קש להש‬ ‫מחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביש‬ ‫הנוגע בדבר ויפורסמו עם התגובה‪ .‬המכ‬
‫שכיבה עליו"‪ ...‬אמר רבי עקיבא לאשתו‪" :‬ראי‬ ‫תך"‪(...‬דברים כו יא)‪ .‬התורה מצווה את האדם‬ ‫זמן יקר‬ ‫ערכת שומרת לעצמה את הזכות לערוך‬
‫יש כאלה שאפילו תבן אין להם לנו יש תבן"‪.‬‬ ‫לראות בכח את הטוב שניתן לו‪ .‬לשמוח ולהבין‬ ‫את המכתבים וגם התגובות בהתאם‪.‬‬
‫סיפור זה בא להמחיש שנבין כי ישנם אנשים‬ ‫שבתוך חייו ניתן להעריך ולהכיר ולהוקיר את‬ ‫ארגמן אדמון‬ ‫המערכת אינה אחראית לתוכן המודעות‬
‫שאין להם את מה שיש לנו‪ .‬ולכן על האדם להש‬ ‫זמן איך הוא עובר‬ ‫ו‪/‬או המכתבים‪ .‬הכותב נושא באחריות‬
‫עריך את שניתן לו‪ .‬וכל מה שניתן לו זוהי ברכה‬ ‫הטוב אשר אופף אותו‪.‬‬ ‫מלאה על תוכן המאמר‬
‫נטיית האדם היא להתמקד ברע שקיים בחייו‪.‬‬ ‫לפעמים לאט לפעמים מהר‬ ‫ו‪/‬או המכתב ו‪/‬או הפרסום‬
‫גדולה ובכך ירגיש שמח בחלקו‪.‬‬ ‫ולכן באה התורה שהיא תורת חיים‪ ,‬ומדריכה‬ ‫מחכה לפחות כמה שיותר‬ ‫כתבי יד וצילומים הנשלחים‬
‫ההבנה של האדם שמצבו יכול היה להיות‬ ‫את האדם כיצד לחיות חיים טובים ושמחים‪.‬‬ ‫למערכת אינם מוחזרים‪.‬‬
‫הרבה יותר גרוע היא זו שמסייעת לו להיות‬ ‫התורה מראה לאדם דרך חיים ומצווה את‬ ‫לרוץ לחזור לא לאחר‬
‫האדם "ושמחת בכל הטוב"‪...‬וכן מלמדת התוש‬
‫מאושר ושמח בחלקו‪.‬‬ ‫רה כי יש להכיר בטוב ומתוך כך להגיע לשמחה‬ ‫חלומות על מסע לעבר‬
‫כאשר אדם מגיע לבית החולים כדי לעזור ולהש‬ ‫אמיתית‪ .‬על ידי הערכת הטוב וכל השפע שנותן‬ ‫העתיד כבר מזמן נגמר‬
‫תנדב‪ ,‬הוא רואה במו עיניו את המאושפזים‬ ‫ה' לאדם בכל רגע ורגע יכול האדם להגיע לשש‬ ‫באינסוף יש חלון מעבר‬
‫שם‪ ,‬את המחלות שתקפו את בני האדם (שלא‬ ‫מחה אמיתית גם ברגעים קשים של חייו‪ .‬וגם‬
‫נדע) וכך ילמד להעריך לשמוח בחלק הטוב‬ ‫ברגעים הקשים בהם אנו שרויים היום‪' ,‬משבר‬ ‫תמצא שגעון על הר‬
‫שניתן לו‪ .‬כי את האור שיש בחייו של האדם‬
‫ניתן לראות רק מתוך החושך ובכך ישמח‬ ‫הקורונה'‪.‬‬ ‫תנצל תמיד כל שניה‬
‫חכמה נוספת המביאה את האדם לידי שמחה‬ ‫אם לא תחכה שעה‬
‫האדם את ליבו‪.‬‬ ‫היא‪ ,‬לא להתייחס לשום דבר כמובן מאליו‪ .‬וכל‬ ‫השמש יורדת ומחר עולה‬
‫ולכן בכל יום בכל רגע יקום האדם ויודה על‬ ‫כמה מאות פעמים בשנה‬
‫השפע שחנן אותו האל‪ .‬כי בעצם שום דבר‬ ‫שעה משעות היום להגיד תודה‪.‬‬
‫בחיים איננו מובן מאליו‪ .‬וישמח האדם במתנת‬ ‫כאשר אדם מתרגל לדבר שניתן לו‪ ,‬אט אט‬ ‫כנס פנימה קח נשימה‬
‫חלקו‪ .‬ובחודש אדר יזכור "משנכנס אדר מרבין‬ ‫הערכתו לאותו דבר מתחילה להתמוסס ולהש‬ ‫תן לו לעוף בשממה‬
‫עלם והופכת לקטנה‪ .‬הוא מתחיל להתייחס אל‬
‫בשמחה"‪....‬‬ ‫הדבר כמובן מאליו וזה מעיב על חיי השמחה‬ ‫הוא תמיד שם במנגינה‬
‫מרגיש נכון מתאים לעונה‬

‫גליון מספר ‪3.2.2022 | 1144‬‬ ‫‪2‬‬