Page 16 - 1070

‫עיתון הצבי‬ ‫כלכלה‬

‫למה המדינה רוצה לשלוח יד עמוק‬
‫לתוך החיסכון הפנסיוני שלנו?‬
‫מערכת עיתון הצבי‬
‫בחסכונות‪ .‬גם בכאלה שצבועים‬ ‫את המעסיקים מלהפריש לתקופה של‬ ‫עוד מהלכים ובראשם הפיכת החיסכון‬ ‫במסגרת הפתרונות המוצעים לקורונה‬
‫כחסכונות לטווח בינוני וארוך‪ ,‬ושבימים‬ ‫כשנתיים עבור הפנסיה של עובדים‬ ‫הפנסיוני לחובה‪ ,‬תחילה עבור השכירים‬ ‫הכלכלית‪ ,‬עולים רעיונות ששולחים‬
‫כתיקונם עדיף לא לגעת בהם‪ .‬אחרי‬ ‫המשתכרים שכר נמוך של ‪6,500-7,000‬‬ ‫ולאחר מכן גם עבור העצמאים‪ .‬על‬ ‫יד עמוק לחסכונות ארוכי הטווח של‬
‫הכול‪ ,‬ימים אלה רחוקים מלהיות ימים‬ ‫שקל לחודש (כשבנוסף דובר לאחרונה‬ ‫פניו מדובר בצעד מבורך‪ ,‬שבצורה‬ ‫האזרחים • מאישור משיכה מקרן‬
‫שגרתיים‪ ,‬והכסף שנחסך הוא כסף‬ ‫גם על הפחתת שכר המינימום במשק)‪.‬‬ ‫פטרנליסטית מכריח את הציבור‬ ‫השתלמות ועד לדחייה בהפרשות‬
‫ששייך לחוסך‪ .‬לכן גם כדאי לספק לו‬ ‫זאת‪ ,‬במטרה למנוע פיטורים של עובדים‬ ‫להיערך לזיקנתו מבעוד מועד‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫מעסיקים לפנסיה • לעיתים נראה‬
‫גישה מיידית אליהם בימים אלה‪ .‬אבל‬ ‫אלה‪ .‬לשני המהלכים האלה ‪ -‬זה שקרה‬ ‫כך נראה‪ ,‬ככל שהחיסכון הפנסיוני‬ ‫שהמחיר הכלכלי הכבד של הצעדים‪,‬‬
‫יש לזכור שההחלטה על שימוש בכספים‬ ‫וזה שירד מעל סדר היום ‪ -‬משמעויות‬ ‫הפרטי הופך לכוללני הוא גם מקל על‬ ‫ומורכבותם‪ ,‬נעלמים מעיני מקבלי‬
‫אלה צריכה להיות החלטה של החוסך‬ ‫רבות‪ ,‬החל מפגיעה בחוסכים (כל אחד‬ ‫המדינה לשחרר מחויבות ולהתנער‪,‬‬ ‫ההחלטות המשבר הכלכלי שנוצר‬
‫עצמו‪ ,‬וראוי שהמדינה לא תכוון לשם‬ ‫בהתאם למוצר בו הוא חוסך את כספו)‪,‬‬ ‫אי מתי בעתיד‪ ,‬מהתפקיד שלה כגורם‬ ‫בעקבות התפרצות וירוס הקורונה‬
‫במכוון‪ .‬אך גם אם מוצדק למשוך כספי‬ ‫דרך תיקוני חקיקה נדרשים ועד בעיות‬ ‫שמספק ביטחון כלכלי מינימלי לציבור‪,‬‬ ‫והמאמצים האדירים וחסרי התקדים‬
‫חיסכון בימים אלה‪ ,‬אין לעשות זאת‬ ‫תפעוליות שונות‪ .‬לגבי כולם‪ ,‬הפחתת‬ ‫דרך קיצבת הזיקנה של ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫להילחם בהתפשטותו‪ ,‬יוצר אתגרים‬
‫בקלות דעת‪ .‬צריך לא לרוץ ולמהר‬ ‫הפקדות או הפסקתן מביאה לזה שיהיו‬ ‫וזה לא חשש בעלמא‪ .‬בצד דיבורים על‬ ‫אדירים לכלכלה הישראלית‪ ,‬כמו לכולן‪.‬‬
‫ולפדות את החסכונות‪ ,‬בין אם מקרן‬ ‫לנו פחות כסף או זכויות בגיל הפרישה‬ ‫כך שביטוח לאומי לא יוכל לספק בעתיד‬ ‫הצורך האדיר במתן סיוע לרבים שאיבדו‬
‫ההשתלמות או מרכיב הפיצויים או מכל‬ ‫והמשמעות היא קיצבה נמוכה יותר‬ ‫את מה שהוא מספק היום (ושלא מספיק‬ ‫את מקור הכנסתם ולהניע את המשק‪,‬‬
‫מקום אחר‪ ,‬וזאת משום שלמשיכה של‬ ‫בעשרות ואף במאות שקלים לחודש‬ ‫לצרכים של רבים)‪ ,‬עוד קודם למשבר‬ ‫מוביל להוצאת כספים ממשלתית חסרת‬
‫כספי חיסכון‪ ,‬בטח כזה שזוכה להטבות‬ ‫הקורונה ואתגריו התקציביים האדירים‪,‬‬ ‫תקדים‪ ,‬ולעתים בעייתית כשלעצמה‪,‬‬
‫מס‪ ,‬יש מחיר אדיר‪ .‬מחיר של אובדן‬ ‫בכל תקופת הגמלאות‪.‬‬ ‫המדינה עצמה מעלה על סדר היום את‬ ‫כשגורמי הממשלה מחד‪ ,‬ובעלי חברות‬
‫הקרן והתשואה העתידית שתיצבר בגינה‬ ‫אך לא רק זאת‪ ,‬יש אפשרות שבכל מהלך‬ ‫האפשרות לשנות ולהפחית את מידת‬ ‫מאידך‪ ,‬מנסים להכניס מתחת לאלונקה‬
‫לאורך השנים‪ ,‬ושיהיה קשה לשחזר‬ ‫שכזה ‪ -‬אם יחזור לשולחן ‪ -‬יביא לפגיעה‬ ‫המעורבות שלה בתחום‪ ,‬למשל‪ ,‬דרך‬ ‫גם את הציבור הפרטי‪ ,‬ובהקשר זה ‪ -‬את‬
‫בדרכים אחרות‪ .‬כל זאת בעולם שבו‬ ‫בכיסוי הביטוחי של החוסך למקרה‬ ‫האג"ח המיועדות או הפחתת הטבות‬
‫המדינה מפחיתה בקביעות את האחריות‬ ‫מוות או נכות יפגע ‪ -‬ואם חס וחלילה‬ ‫המיסוי שניתנות לחוסכים (הרי למה‬ ‫החיסכון הפרטי‪ ,‬ואפילו הפנסיוני‪.‬‬
‫שלה לגבי הביטחון הכלכלי של הפרט‬ ‫יקרה אחד מהאירועים האלה‪ ,‬החוסך‬ ‫לתמרץ את הציבור לחסוך לפנסיה דרך‬ ‫למהלך הזה עלול להיות השלכות‬
‫‪ -‬וכשיש סימני שאלה על היכולת של‬ ‫לא יהיה מבוטח בכלל או שיהיה זכאי‬ ‫הטבות המס אם הציבור חייב לחסוך‬ ‫אדירות על האדם הפרטי‪ ,‬שיורגשו‬
‫ביטוח לאומי להמשיך ולספק גם בעוד‬ ‫בכל מקרה?)‪ .‬כלומר‪ ,‬עוד קודם למשבר‬ ‫כבר היום‪ ,‬אבל לא רק‪ .‬ברור שפגיעה‬
‫עשור או שניים את קצבת הזיקנה הנמוכה‬ ‫לפיצוי נמוך יותר‪.‬‬ ‫הקורונה נראה היה שאנו בדרך לשינוי‬ ‫בעתיד העובדים‪ ,‬גם החלשים שבהם‪,‬‬
‫יחסית שהוא מספק כיום‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר‬ ‫בכל אופן‪ ,‬גם אם ההצעה של בנק ישראל‬ ‫נוסף בעולם הפנסיוני‪ ,‬ולשחיקה נוספת‬ ‫זה כבר לא טאבו ‪ -‬ומזה יש להיזהר‪ .‬גם‬
‫בנטילת הון עתידי לטובת צרכים נוכחיים‬ ‫בנושא זה אינה על הפרק‪ ,‬נראה כי בימים‬ ‫של המטריה שהמדינה מספקת לחוסכים‪.‬‬ ‫אם החיסכון הפנסיוני הוא באר מזומנים‬
‫ומיידיים‪ .‬לדבר שכזה יש השלכות‬ ‫אלה נשקלים גם רעיונות שמשמעותם‬ ‫ואז הגיע המשבר החריג בכול קנה מידה‪,‬‬ ‫אדירה ונגישה‪ ,‬ראוי להתייחס אליה‬
‫שכדאי מאוד לבדוק‪ .‬אבל‪ ,‬טוב עושה‬ ‫פגיעה בחסכונות הציבור‪ ,‬גם אם מדובר‬ ‫בחרדת קודש וכאמצעי אחרון ולא‬
‫המדינה כשהיא מספקת לציבור גישה‬ ‫שבאמת משנה סדרי עולם‪.‬‬ ‫ראשון‪ .‬ולא בטוח שההבנה הזו מחלחלת‬
‫קלה ומהירה יותר לחסכונות שבסופו‬ ‫באוכלוסיות החלשות יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬כללים חדשים ומהלכים מעוררי‬ ‫טוב מספיק אצל קובעי המדיניות‪ .‬מדוע‬
‫‪ .3‬יש כאלה שרוצים להמשיך להפריש‬
‫של יום שייכים לו‪.‬‬ ‫בהקשר זה יש לציין כי ישנם מעסיקים‬ ‫מחלקות‬ ‫אנו חושבים כך?‬
‫‪ .5‬החיסכון עלול לעלות ביוקר‬ ‫במשק‪ ,‬שמבינים את הנזק הגדול באי‪-‬‬ ‫וכך אנו מגיעים לאחד האספקטים‬ ‫‪ .1‬שינוי תפיסה בעולם הפנסיה‬
‫לסיום‪ ,‬כבר מהימים הראשונים של‬ ‫המשכת העברת דמי הגמולים לתוכניות‬ ‫שעולים לא אחת כפתרונות אפשריים‪,‬‬ ‫ראשית‪ ,‬התחום הפנסיוני בישראל‬
‫המשבר נראה כי במדינה רוצים שהציבור‬ ‫הפנסיוניות ומבקשים להמשיך את‬ ‫מתוך מכלול רחב של מהלכים‪ ,‬לפיו‬ ‫חווה התפתחויות אדירות ב‪ 25-‬השנים‬
‫יפתור את הבעיה בעצמו‪ .‬זה קורה בעיקר‬ ‫ההפקדות עבור עובדיהם ‪ -‬גם אם הם‬ ‫יש לשנות את הכללים הנהוגים ביחס‬ ‫האחרונות‪ .‬בתקופה הזו עבר המשק‬
‫דרך הפניית הציבור להלוואות נוספות‪.‬‬ ‫לחסכונות לטווח ארוך של הציבור‪,‬‬ ‫תהפוכות אדירות מעולם מובטח וברור‬
‫בהקשר זה‪ ,‬הקפאת תשלומי החזר של‬ ‫שוהים בחל"ת‪.‬‬ ‫כמו למשל באמצעות מתן האפשרות‬ ‫לעולם חסר ודאות ותנודתי‪ .‬זה קרה‬
‫הלוואות כמוהו כלקיחת הלוואה חדשה‪,‬‬ ‫אך לרצון זה קיים מכשול‪ ,‬פעולה זו‬ ‫לציבור למשוך כספים לא נזילים‬ ‫לא כמקשה אחת‪ ,‬אלא תוך הפרדה בין‬
‫שתגדיל את ההוצאה החודשית להחזרי‬ ‫מביאה לחיוב במס של העובד הואיל‬ ‫מקרן ההשתלמות‪ ,‬במשיכה מוקדמת‪,‬‬ ‫אוכלוסיות שנבדלות ביניהן בגיל‪ ,‬בשנת‬
‫חובות של משק הבית או של החברה‬ ‫והמעסיק לא משלם לו שכר באותה‬ ‫מבלי שהדבר ייחשב כאירוע שמחייב‬
‫תקופה‪ .‬ההסתדרות‪ ,‬נציין‪ ,‬פנתה כבר‬ ‫תשלום מס‪ .‬המהלך אושר השבוע‬ ‫התחלת העבודה ובמקום העבודה‪.‬‬
‫מתישהו בעתיד‪.‬‬ ‫מספר פעמים לאוצר על מנת לתקן זאת‬ ‫בוועדת הכספים בכנסת‪ .‬אך לא רק‬ ‫הציבור עבר מעולם פנסיוני שהתבסס‬
‫עתה היא גם שוקלת כניסה לחיסכון‬ ‫ולאפשר את העברת דמי הגמולים גם‬ ‫זאת‪ ,‬לאחרונה עלתה לסדר היום הצעה‬ ‫על הבטחת זכויות פנסיוניות כנגזרת‬
‫הפנסיוני שלו וחזרה לאחור בחשיבות‬ ‫לעובדים בחל"ת‪ ,‬ללא חיוב מס‪ .‬אך דווקא‬ ‫נוספת לבחינת ואולי צמצום בפועל של‬ ‫של השכר של החוסך רגע לפני יציאתו‬
‫הצעד הזה שבא לעודד חיסכון ולשמור‬ ‫הפקדות העובדים לפנסיה‪ ,‬שאותה עלה‬ ‫לגמלאות (בעולם של שכר עולה וללא‬
‫של החיסכון הזה‪.‬‬ ‫על העובדים נתקל בסירוב עיקש‪ ,‬מצד‬ ‫לא אחר מאשר הבנק המרכזי (שככל‬ ‫פיטורין)‪ ,‬לעולם פנסיוני צובר ‪ -‬שבו‬
‫השילוב של השניים יכול ליצור מעמסה‬ ‫המדינה‪ ,‬שהובילה לאחרונה‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫הידוע כבר הורדה מסדר היום בשל‬ ‫ההכנסה בתקופת הגמלאות היא פועל‬
‫כבדה מדי וארוכת טווח על הציבור‬ ‫שינוי מהותי גם כן שמאפשר משיכה‬ ‫מה שגורמים בשוק רואים כחשש בבנק‬ ‫יוצא של הכסף שמוזרם לחיסכון בפועל‬
‫הרחב שלא תמיד מודע למשמעויות‬ ‫מוקדמת מקרן השתלמות לא נזילה גם‬ ‫והתשואה שנצברת בגינו לאורך השנים‬
‫המרכזי מהתגובה הציבורית לכך)‪.‬‬ ‫וללא שום הבטחה שנגזרת מהשכר‬
‫הכלכליות‪.‬‬ ‫ללא תשלום מס‪.‬‬ ‫במסגרת ניסיון להפחתת עלויות‬ ‫האחרון או הגבוה שקיבל אותו חוסך‪.‬‬
‫‪ .4‬לא תמיד משתלם למשוך את הכסף‬ ‫למעסיקים עלה רעיון שנועד לפטור‬ ‫אי שם באמצע הדרך‪ ,‬המדינה עשתה‬
‫מנגד‪ ,‬מהזווית הפרטית של החוסך‪:‬‬
‫זה בסדר להשתמש בעיתות משבר‬

‫גליון מספר ‪06.08.2020 1 1070‬‬ ‫‪16‬‬