Page 10 - Hatzvi 1090
P. 10

‫מתחסנים בערד‬

    ‫בכללית בערד אנחנו שותפים לתקווה‬            ‫פרשת ויחי‬
 ‫ולמשימה הלאומית שמנו לנו למטרה לחסן‬
 ‫מטופלים בקבוצות סיכון ומטופלים מעל גיל‬  ‫לפני ‪ 20‬שנה בערך נסעתי במונית שירות לירושלים‪,‬‬
                                                       ‫לא הייתה אז קורונה‬
                    ‫‪60‬‬
‫צוותי המרפאה מטה והנהלה התגייסו להתקשר‬   ‫כך שהישיבה במונית השירות הייתה מספיק צפופה‬
 ‫למטופלים ביעד ולהזמין להתחסן באמצעות‬    ‫כדי שאבחין בזוג חברות שישבו בספסל האחורי ופ–‬
                                         ‫טפטו בניהן בכזו אהבה וחיבה שהיה קשה לפספס‪...‬‬
           ‫תורים וזימונים מראש‬           ‫אך משהו אחד לא הסתדר לי‪ ,‬החברות הנחמדות‬
‫גם מטופלים ביעד שמגיעים לביקור במרפאה‬    ‫הללו היו נראות ממש דומות‪ ,‬כמו תאומות‪ .‬איך זה‬
‫הצוות הרפואי ממליץ ומיד מגיעים למתחם‬     ‫יתכן? שאלתי אותן‪ -‬תגידו ‪ ,‬אתן חברות או אחיות?‬
                                         ‫התשובה לא איחרה לבוא‪ -‬תאומות! תאומות?! וכל‬
             ‫המרפאה להתחסן‬               ‫כך מסתדרות יפה? בלי קנאה ? בלי תחרות? הנש–‬
         ‫ובכך נמנעת טרחה נוספת‬           ‫מע כדבר הזה במקומנו? לא האמנתי למשמע אוזניי‪.‬‬
  ‫ההענות מהמטופלים גבוה למבצע הלאומי‬     ‫מילא חברות טובות‪ ,‬אבל אחיות טובות?! הרי לא–‬
      ‫לציין כי לקראת מועד ההשמדה‬         ‫חיות יש מצע כל כך עשיר להשוואות‪ ,‬רקע משותף‬
  ‫הזימון נפתח לאוכלוסייה רחבה יותר עמ‬    ‫לריב עליו‪ ,‬ומספיק סיבות טובות כדי לקנא‪ .‬איך‬
     ‫להגיע לניצול מירבי של החיסונים‬      ‫עושים את זה ריבונו של עולם? איך זוכים לאחוות‬
  ‫בכללית אנו עושים הכל עמ לחזור לחיים‬    ‫אחים בלי תחרות ומתחים? בפרשתנו ‪ ,‬פרשת ויחי‪,‬‬
                                         ‫יעקב אבינו מתקרב ליומו האחרון ומבקש לברך את‬
                  ‫בריאים‬
                                                        ‫דור ההמשך‪ ,‬בניו‪.‬‬
                                         ‫יוסף הצדיק נכנס אל אביו ושני בניו עימו‪ ,‬מנשה‬
                                         ‫ואפרים‪ .‬יוסף מקרבם לפני אביו כדי שיברכם ומע–‬
                                         ‫מיד אותם כך שהבכור‪ ,‬מנשה ‪ ,‬מול יד ימין של יעקב‬

                                               ‫ואילו הצעיר ‪ ,‬אפרים‪ ,‬כנגד יד שמאל‪.‬‬
                                         ‫יעקב אבינו לא מתבלבל ומשכל את ידיו‪ -‬מניח את‬
                                         ‫יד ימין על ראש הצעיר ואת יד שמאל על ראש‬
                                         ‫הבכור! יוסף נבהל מהעדפת הצעיר על פני הבכור‬
                                         ‫ומיד מנסה לתקן את אביו‪ -‬רק שלא תפרוץ קנאה‬

                                          ‫בניהם ‪ ,‬קנאה ממנה סבלתי אני מאז הייתי קטן‪.‬‬
                                         ‫ומבאר האור החיים הקדוש שיעקב הבין את הרמז‬

                                                  ‫וענה ליוסף‪ -‬ידעתי בני ידעתי‪.‬‬
                                         ‫הפחד שלך מקנאה בין אחים מובן‪ ,‬אך תדע שלא כו–‬
                                         ‫תנת הפסים שתפרתי לך גרמה לקנאה‪ ,‬אלא דבריך‬

                                              ‫וחלומותיך שסיפרת לאחיך היא שגרמה‪.‬‬
                                         ‫בעצם עונה לו יעקב‪ :‬נכון שהעדפתי אותך על פני‬
                                         ‫אחיך אך תדע שהדינמיקה השלילית שנוצרה בינכם‬
                                         ‫אינה תלויה בי ‪ ,‬האבא‪ ,‬אלא היא פרי בחירה שלכם‪,‬‬
                                         ‫האחים! בידכם הדבר איך להתנהל מול החלומות‬
                                         ‫השונים‪ ,‬מול הייעוד השונה של כל אחד מכם‪ .‬קנאה‬

                                                   ‫או אחווה‪ -‬זה בידיים שלכם‪.‬‬
                                         ‫יעקב אבינו מברך כל שבט בייעוד המיוחד שלו ‪,‬‬

                                                  ‫ומלמד אותנו בכך יסוד חשוב‪-‬‬
                                         ‫לכל אחד תפקיד מיוחד משלו‪ ,‬וככל שנשכיל להבין‬
                                         ‫את ייעודנו ונתרכז בו בלי לפזול לצדדים‪ -‬כך פחות‬
                                         ‫נקנא‪ ,‬פחות נעשה השוואות‪ ,‬ואפילו נוכל לפרגן אחד‬
                                         ‫לשני ‪ ,‬כי אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה‪.‬‬
                                         ‫הבנים של יוסף אכן קולטים את המסר ויעקב אבינו‬
                                         ‫מברך אותם שעד סוף כל הדורות עם ישראל יברך‬
                                         ‫את בניו בהם‪ -‬שכולם יזכו להיות כמו אפרים ומ–‬
                                         ‫נשה‪ ,‬שלא קינאו אחד בשני‪ ,‬שהיו דבקים בייעודם‪,‬‬

                                               ‫ששמרו על זהותם בתוך תרבות ניכר‪.‬‬
                                         ‫ואולי זה אחד הדברים הכי חשובים שאבא יכול‬

                                                      ‫להעביר לבנים שלו ‪-‬‬
                                         ‫תהיו דבקים בייעודכם המיוחד‪ ,‬בשליחות המיוחדת‬
                                         ‫לכם וכך לא תקנאו באף אדם‪ ,‬גם לא באחים שלכם‪.‬‬

                                                       ‫שבת שלום ומבורך!!!‬

‫גליון מספר ‪31.12.2020 1 1090‬‬  ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15