Page 4 - Hatzvi 1041

‫"פרשת שמות"‬ ‫מכתבים בס“ד‬ ‫פרשת השבוע‬
‫הרב אלדד יונה‬
‫אלצהיימר במילואים‬ ‫"שמות"‬
‫משה כביכול מפקפק בהבטחת ה'‪ ,‬וכבר‬ ‫בס"ד‬
‫אז נגזר עליו שלא ייכנס לארץ‪ .‬גם שאול‬ ‫חכמת נשים בנתה ביתה‪:‬פרשת שמות‬ ‫שמעון סרפיקו חסון‬
‫המלך איבד את המשך מלכותו בגלל‬ ‫זמני שבת‪:‬‬
‫אחרי ‪ 23‬שנות מדים‪ ,‬עברו החבר'ה‬ ‫כניסה ‪ | 16:40‬יציאה ‪17:40‬‬
‫פקפוק דומה‪.‬‬ ‫למילואים ‪,‬‬
‫בפרשתנו אנו רואים שה' שולח את משה‬ ‫מערכת עיתון‬
‫לדבר עם פרעה לשחרר את ישראל‬ ‫קבעו להיפגש ולהעלות זיכרונות כל ‪10‬‬
‫ממצרים לכמה ימים‪ ,‬ולא רק ששליחותו‬ ‫"הצבי"‬
‫של משה לא גורמת לפרעה לשחרר‪ ,‬אלא‬ ‫שנים‪,‬‬
‫שהוא מכביד את העבודה על עם ישראל‬ ‫טל'‪08-9957777 :‬‬
‫איך נקרא המקום עליו יושבת היולדת‬ ‫בגיל ‪ 40‬אכן נידברו ודנו‪ :-‬לאן יוצאים‬ ‫פקס‪08-9952420 :‬‬
‫בתגובה‪.‬‬ ‫בעת הלידה? משבר‬ ‫לבלות?‬
‫‪www.aradnik.co.il‬‬
‫על פניו נראה למי שקורא את הפרק שמשה‬ ‫ואיך קוראים לתקופה מלאה בקשיים‬ ‫בואו להילטון!‪-‬כך שובבון‪-‬המלצריות‬
‫מתלונן לה' למה דבריו לפרעה בשליחות‬ ‫ובעיות? גם כן משבר!‬ ‫יפהייפיות!‬ ‫‪e-mail: aradnik@aradnik.co.il‬‬
‫ה' לא רק שלא עזרו‪ ,‬אלא אף הזיקו‪ ,‬וה'‬
‫עונה לו שאכן הוא יתחיל עכשיו להכות‬ ‫האם יש קשר בין הדברים? ואיך הופכים‬ ‫חלף עשור‪ ,‬ושוב הגיע זמנם של החבר'ה‬ ‫רח' יהודה ‪34‬‬
‫את פרעה עד שישחרר את בני ישראל‪.‬‬ ‫משבר למבשר?‬ ‫למיפגש‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 448 .‬ערד ‪89112‬‬
‫כלומר‪ ,‬משתמע לכאורה שהביקורת של‬
‫משה גרמה לה' להאיץ את יציאת מצרים‪.‬‬ ‫בפרשתנו פרשת שמות‪ ,‬עם ישראל‬ ‫לאן הפעם?‪-‬שואל "מפצוץ"‪-‬שהגיע ברכב‬ ‫שעות קבלת קהל במערכת‬
‫מתחיל תקופה קשה של גלות‪ ,‬של שיעבוד‬ ‫דנדש!‬ ‫א'‪-‬ד' ‪09:15-17:00‬‬
‫אולם‪ ,‬לא כך מפרש רש"י‪.‬‬ ‫נורא בגוף וברוח‪ .‬תקופה המתפרשת על‬ ‫ה' ‪09:15-16:00‬‬
‫להבנת רש"י ה' כועס על משה על השאלה‬ ‫‪ 210‬שנים‪ .‬בתוך כל הכאוס הזה עומדות‬ ‫אמר שמנוני‪ :-‬הילטון‪,‬יש שם אוכל טעים‬
‫שלו‪ ,‬שכביכול הרהר אחרי ה' ולא בטח בו‬ ‫להן איתן שתי נשים‪ ,‬שפרה ופועה‪.‬‬ ‫ומצויין!‬ ‫מו"ל‪" :‬הצבי"ערדתמרתקשורתויזמותבע"מ‬
‫שמה שהוא הבטיח הוא יקיים‪ ,‬גם אם לא‬ ‫המפרשים מגלים לנו ששתי המיילדות‬ ‫עורך עיתון הצבי‪:‬‬
‫מיד‪ .‬ה' רומז למשה שבגלל שהוא פקפק‬ ‫הללו הן לא אחרות מאשר יוכבד אם‬ ‫הסכימו כולם בשמחה‪ ,‬לאכול טעים הגיע‬
‫בו הוא לא יזכה להכניס את ישראל לארץ‪,‬‬ ‫משה ומרים אחותו‪ .‬שתיהן עמדו בפרץ‬ ‫הזמן!‬ ‫ירון רבינוביץ'‪08-9957777 :‬‬
‫אלא יראה רק את הישועות של יציאת‬ ‫כנגד גזירת פרעה הרשע‪ :‬המתת הבנים‬ ‫לא בשישי‪-‬שבת‬
‫מצרים‪ ,‬וכן השווה אותו לאבות שה' רק‬ ‫ברגע שהם נולדים על המשבר‪ .‬ואילו הן‪,‬‬ ‫‪ 10‬שנים חלפו‪ ,‬והחברים הרי כבר בני‬
‫הבטיח להם ועדיין לא קיים בימיהם‪ ,‬והם‬ ‫לא רק שלא הרגו את הבנים אלא גם‬ ‫שישים‪,‬‬ ‫מנכ"לית‪ :‬חני צדיקריו‬
‫דאגו להם שיחיו!! מה נתן להן את הכוח‬ ‫הגהה‪ :‬מערכת עיתון הצבי‬
‫לא פקפקו בו‪.‬‬ ‫להמרות את פי המלך כנגד כל הסיכויים?‬ ‫נו‪ ,‬אז לאן הולכים הפעם?‪-‬מתייעצים‬
‫האמונה המוחלטת שיש מלך מעליו‪.‬‬ ‫הברנשים‪,‬‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬טל פרבר‬
‫בימינו אין נבואה‪ ,‬ולכן אנו מצפים‪ ,‬ובצדק‬ ‫מלך מלכי המלכים‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫מדור פנאי‪ :‬שלמה וייצמן‬
‫מוחלט‪ ,‬מהמנהיגים שלנו להפעיל שיקול‬ ‫יראת האלוקים שלהן גברה על הפחד‬ ‫אולי להילטון?‪-‬הציע פלסיפון‪-‬מקום רגוע‬ ‫שיווק ופרסום‪ :‬חנה שגב‪ ,‬מיכל אריאלי‬
‫דעת בריא בבואם לקבל החלטות‪ .‬אולם‬ ‫מבשר ודם‪ .‬אם נתבונן במשברי החיים‬ ‫ושקט‪,‬‬ ‫מנהלת משרד‪ :‬נטלי גינזבורג‬
‫כשהיתה נבואה בישראל המצב היה‬ ‫נגלה שחלק לא מבוטל של הצער והכאב‬ ‫הנהלת חשבונות‪ :‬פנינה מועלם‬
‫שונה‪ .‬הציפייה מהמלך לא היתה להפעיל‬ ‫נובעים מהפחד ‪ ,‬הפחד מהלא נודע‪.‬‬ ‫נוכל לדבר בנחת‪ ,‬ובסוף יש גם מופע של‬ ‫דפוס‪" :‬ידיעות אחרונות"‬
‫שיקול דעת נגד נבואה‪ ,‬אלא לציית לה‪.‬‬ ‫"מה יהיה?" "איך נסתדר?" ו "מה יגידו‬ ‫בלט!‬
‫הנסיון הגדול‪ ,‬שרק מי שעבר אותו היה‬ ‫כולם?" "איך נסגור את החודש? " "ואם‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות פרסום‬
‫ראוי למלוכה מתמשכת‪ -‬הוא להפנים‬ ‫לעולם לא אתחתן?"‪ ...‬אך בואי תנסי‬ ‫הזמן רץ ואץ לו‪ ,‬החבר'ה כבר נושקים‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫שה' יודע יותר טוב מאיתנו‪ .‬ואם ה' אמר‬ ‫להכניס קצת אמונה למשברי חייך‪ ,‬יראת‬ ‫לשיבעים‪,‬‬
‫בנבואה שצריך לעשות משהו מסוים דווקא‬ ‫אלוקים במקום פחד משתק‪ " .‬מה יהיה?‪-‬‬ ‫מועד אחרון למסירת מכתבים למערכת‬
‫בצורה הזו‪ ,‬אז זה אומר שרק כך זה צריך‬ ‫בעזרת ה' יהיה טוב! " ואז תראי איך‬ ‫אבל לא מפספסים כי אוהבים הם את‬ ‫עד יום רביעי ב‪10:00-‬‬
‫להיעשות‪ .‬המלך המוצלח הוא זה שמבטל‬ ‫מתוך המשבר נולד מבשר‪ ,‬מבשר טוב‪,‬‬ ‫המפגשים‪,‬‬
‫מבשר שלום‪ ,‬משמיע ישועה‪ .‬אומר לך‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות לוח‬
‫רצונו מפני רצון ה'‪ ,‬ולא מתחכם‪.‬‬ ‫קדימה‪ ,‬תציע פיפשון‪ ,‬לאן נלך ג'מעת‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫אמנם אין לנו נבואה בימנו‪ ,‬ולכן מדיניות‬ ‫ציון ‪ -‬מלך אלוקייך‪.‬‬ ‫הקשישים?‬
‫ציבורית צריכה להיגזר כתוצאה משכל‬ ‫שבת שלום ומבורך‪.‬‬ ‫מועד אחרון למסירת מודעות אבל‬
‫בריא ולא מנבואות‪ ,‬אבל יש מכאן מוסר‬ ‫הכי טוב הילטון‪ -‬פישפשון ‪-‬קרובים שם‬ ‫עד יום שלישי ב‪15:00-‬‬
‫לענייני עבודת ה' הפרטיים של כל אחד‬ ‫השירותים!‬
‫ואחד‪ .‬לפעמים אדם בודה מליבו שפעולה‬ ‫העורך אינו מתחייב לפרסם כל מכתב‬
‫פלונית היא מצווה‪ ,‬כשבעצם היא עבירה‪.‬‬ ‫זכו החברים לגבורות‪ ,‬והנה הם בני שמונים!‬ ‫שנשלח‪ .‬מכתבים עד ‪ 200‬מילה‪ .‬מכתבים‬
‫איך ניתן לדעת? פותחים גמרא ושולחן‬ ‫המתייחסים לעובדות ולא יביעו דיעות‬
‫ערוך ורואים מה מוגדר מצווה ומה עבירה‪.‬‬ ‫מכתבים‬ ‫נו‪,‬חאתייאר‪ ,‬מה אתה אומר? איפה מבלים?‬ ‫בלבד‪ ,‬יועברו לתגובת הגורם הנוגע בדבר‬
‫לא סומכים על האינטואיציה והרגש שלנו‪,‬‬ ‫יודעים מה?‪-‬כך זקן השבט ‪ -‬הילטון?‬ ‫ויפורסמו עם התגובה‪ .‬המערכת שומרת‬
‫אלא מצייתים למה שה' עצמו ציווה‬ ‫לעצמה את הזכות לערוך את המכתבים וגם‬
‫ולפיתוח הציווי על ידי חכמי ישראל שהגיעו‬ ‫ֶט ֶלוִיזֶ ֶבת ‪/‬עמוסדגני‬ ‫מושלם!‬ ‫התגובות בהתאם‪ .‬המערכת אינה אחראית‬
‫להוראה‪ ,‬שרק אותם ה' הסמיך לפלפל‬ ‫מצויין! ‪ -‬מסכימים ‪ -‬גם לא היינו שם אף‬ ‫לתוכן המודעות ו‪/‬או המכתבים‪ .‬הכותב‬
‫ולדון בתורה שבעל פה ובפסיקת ההלכה‪.‬‬ ‫ָא ֵכן‪ֵ ,‬אין ָס ֵפק‬ ‫נושא באחריות מלאה על תוכן המאמר‬
‫ַהֶּי ֶלד ֶׁש ְּל ָך ָח ַטף ַמ ֲח ָלה ִזהּו ִמית סוֹ ְצָיא ִלית‬ ‫פעם‪...‬‬
‫ו‪/‬או המכתב ו‪/‬או הפרסום‪.‬‬
‫ַה ֶּט ֶלִויֶז ֶבת‪ִּ ,‬ב ְׁש ָמ ּה ַה ַּמ ָּד ִעי‬ ‫סתם יום של חול ‪ /‬שריתחנן‬ ‫כתבי יד וצילומים הנשלחים‬
‫ִה ְת ַמ ְּכרּות ְק ַׁשת ִר ּסּון‬
‫למערכת אינם מוחזרים‪.‬‬

‫חֹ ֶסר ִע ְנָין ַּב ַּנֲע ֶשׂה ָס ִביב‬ ‫סתם יום של חול‪ ,‬שבו נפשי יוצאת במחול‪,‬‬
‫ּו ְתקּו ַפת ְּד ִגי ָרה ְמ ֻס ֶּכֶנת ֶׁשל ָׁשעוֹת ֲאֻר ּכוֹת‬ ‫יום עם מזג אויר אביבי‪ ,‬והכל מסביב‬
‫כלבבי‪ .‬נדמה כי החורף לקח פסק זמן‪,‬‬
‫ְּביוֹם‪.‬‬ ‫דומני שיש לו איזה רומן‪ ,‬השמש עומדת‬
‫ַה ַּמ ֲח ָלה ַמ ָּכה ְּב ַמ ַע ְרכוֹת ְּתחּו ַׁשת ַה ְּמ ִציאּות‬ ‫במרום ומחייכת חיוך רחב‪ ,‬ואין בשמיים‬
‫זכר לעב‪ .‬אבל אין חשש‪ ,‬החורף מעמנו לא‬
‫ַּב ִּׁש ּפּוט ָה ַע ְצ ִמי ּו ַבְי ִצי ָר ִתּיּות‬ ‫מש‪ ,‬הוא יגיע בסוף השבוע בלוויית רוחות‬
‫ִהיא ְמ ַכ ְר ֶס ֶמת ַּב ּכֹ ֶׁשר ַה ּגּו ָפ ִני ַה ְּכ ָל ִלי‬ ‫וברקים‪ ,‬וימתיק עמי סודות מתוקים‪ .‬אז‬
‫את היום אני מבלה בחיק הטבע‪ ,‬מקבלת‬
‫ּו ְמַנֶּוֶנת ֶאת ַה ּכֹ ֶׁשר ַה ִּשׂ ְכ ִלי‪.‬‬ ‫מהשמש קצת צבע‪ ,‬מקפצת על כל הר‬
‫ָק ָׁשה יוֹ ֵתר ְּפ ִגי ָע ָת ּה‬ ‫וגבע‪ ,‬מביטה ביפיי השמיים‪ ,‬ומוחא כפיים‪,‬‬
‫להודיה ל‪-‬ה' ‪ ,‬על זה העולם הגדול היפה‬
‫ְּב ַבֲע ֵלי ַמ ַע ְרכוֹת ִח ּסּון ַח ָּלׁשוֹת‬ ‫והמרהיב‪ ,‬שבזכותו בליבי אביב‪ ,‬אפילו‬
‫ְּכמוֹ ְי ָל ִדים‪ַּ ,‬ב ִמ ְק ֶרה ֶׁש ְּל ָך‪ ,‬אוֹ ְז ֵק ִנים‪.‬‬ ‫בשלהי החורף ה‪ 15-‬לינואר‪ ,‬וליבי בו מריע‬
‫ַה ַּמ ֲח ָלה ַׁשֶּי ֶכת ְל ִמ ְׁש ַּפ ַחת ַמ ֲחלוֹת ַה ָּמ ָס ְך‬
‫לכל זריחה ופרח בר‪.‬‬
‫ְּכמוֹ‬
‫ַמ ְח ֶׁש ֶב ֶבת‪ַ ,‬ט ְּב ֶל ֶט ֶבת אוֹ ְס ַמא ְר ְטפוֶֹנ ֶלת‬
‫ְו ִהיא ִה ְת ַּג ְּל ָתה ָל ִראׁשוָֹנה ַרק ְּבסוֹף ַה ֵּמ ָאה‬

‫ָה ֶע ְשׂ ִרים‪.‬‬

‫גליון מספר ‪16.01.2020 1 1041‬‬ ‫‪4‬‬