Page 18 - 932

‫כתבה‪/‬צילום‪:‬לינוי בוהדנה ו'‪"1‬ישראל בת ‪"70‬‬ ‫‪aradnik@aradnik.co.il‬‬‫חברה וחינוך‬

‫של ישראל משפיע על ההווה?"‬ ‫ביום ראשון ‪ ,‬בתחילת השבוע‬ ‫חפשו אותנו ב‪-‬‬
‫התלמידים ענו שהעבר של המדינה מאוד‬ ‫תלמידי כיתה ו‪ 1‬התכנסו‬
‫אנו רוצים להודות לעופר מנהל הספרייה על‬ ‫הקבוצה שזכתה הייתה בן גוריון‪ ,‬אבל זה בעצם‬ ‫חשוב כי אם מה שהיה בעבר לא היה קורה אולי‬ ‫לפעילות בספרייה העירונית‪.‬‬
‫פעילות חוויתית ומלמדת‬ ‫לא היה משנה‪ ,‬כי בשבילנו כולנו זכינו ללמוד‬ ‫עכשיו לא הייתה לנו מדינה‪ ,‬חלק מהילדים‬ ‫הפעילות בספרייה הייתה‬
‫ענו שההווה של מדינתנו גורם לנו לשאוף‬ ‫ברוח הנושא השנתי של משרד‬
‫על העבר של ישראל ולמה זה חשוב‪.‬‬ ‫ולהתקדם אל עבר העתיד‪ ,‬עתיד טוב יותר‬ ‫החינוך‪ 70 -‬שנה למדינת‬
‫ישראל‪ -‬כל מה שעבר על‬
‫למדינה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל משנת ‪1948‬‬
‫החלק המעשי של הפעילות כלל לוח ענק‬
‫ועליו תמונות מן העבר של ישראל מה קרה‬ ‫ועד ימינו‪.‬‬
‫ובאיזו שנה‪ ,‬זה היה משחק נחמד‪ ,‬התחלקנו‬ ‫מטרת הפעילות להרחיב את‬
‫לשתי קבוצות‪ :‬בן גוריון והפלמ"ח‪ .‬היה צריך‬ ‫הידע הרב שלנו‪ ,‬לראות כמה‬
‫אנחנו יודעים על ישראל ועל‬
‫להטיל קובייה ולהתקדם במשבצות‪.‬‬ ‫העבר שלה‪ .‬עופר סלע‪ ,‬מנהל‬
‫בכל משבצת שעצרנו שאלו שאלה על התמונה‬ ‫הספרייה‪ ,‬התחיל את הפעילות‬
‫המצוירת במשבצת והקבוצה שהרימה יד‬ ‫בשאלה כללית "האם אתם‬
‫ראשונה קיבלה זכות דיבור וקיבלה נקודה‬ ‫חושבים שמה שקרה בעבר‬

‫על תשובה נכונה‪.‬‬

‫מסע בזמן‪ :‬מפגשים וחוויות ‪ /‬תלמידי כיתה ו‪3-‬‬

‫הקבוצה האורחת‪ .‬נהנינו משיתוף הפעולה‬ ‫חוויות שחוו ואנשים שפגשו במהלך הטיול ‪ .‬אנו‬ ‫מתנסים בחוויות שונות‪ ,‬שקשורות בפסיפס‬ ‫ביום רביעי (‪ )29.11.17‬בשעה ‪ 10:15‬הגיעו‬
‫בהמשחק עימם‪ ,‬והרגשנו שנוצרה חברות‬ ‫הקשבנו בהתלהבות לדיווחיהם המעניינים ‪.‬‬ ‫האנושי הישראלי‪.‬‬ ‫לבית ספרנו תלמידי כיתה י"א בית הספר‬
‫עד מהרה התחברנו זה לזה‪ ,‬שיחקנו במשחקי‬ ‫מקיף ב' ממודיעין‪ .‬תלמידי כיתה י"א הגיעו‬
‫מיוחדת ‪.‬‬ ‫שולחן‪ ,‬שרנו שירים ‪ ,‬סיפרנו בדיחות ובעיקר‬ ‫בתחילת המפגש‪ ,‬תלמידי כיתה י"א נכנסו‬
‫בסוף המפגש‪ ,‬תלמידי כיתה י"א נפרדו מאתנו‬ ‫לכיתתנו ואנו התרגשנו מאוד למראה‬ ‫אלינו במסגרת "מסע בראשית"‪.‬‬
‫בחיוכים ובשמחה רבה‪ .‬ממפגש מיוחד זה‪,‬‬ ‫צחקנו מהחוויה היוצאת דופן ‪.‬‬ ‫התלמידים הרבים בכיתתנו ‪ .‬תלמידי הקבוצה‬ ‫"מסע בראשית" הוא טיול שבו התלמידים‬
‫הבנו שתמיד נוכל להכיר חברים והם נמצאים‬ ‫בהמשך המפגש‪ ,‬שיחקנו כדורגל עמם תוך‬ ‫האורחת הציגו את עצמם‪ ,‬וסיפרו לנו על‬ ‫נוסעים למקומות שונים בארץ ופוגשים‬
‫שתלמידי כיתתנו מתערבבים עם תלמידי‬ ‫מסעם‪ ,‬מקומות שבהם ביקרו במהלך המסע ‪,‬‬ ‫במסעם בני אדם שונים ובמהלכו התלמידים‬
‫בכל מקום‪.‬‬

‫יום הולדת ‪ 55‬לערד ‪ -‬במה מיוחדת‬
‫ערד מיישובים בנגב?‬
‫חקרו וכתבו‪:‬‬
‫עדי פרץ‪ ,‬ליאור בלדב‪ ,‬ליאם ממן ושון קבטנוי – ד'‪1‬‬

‫אדוה בורטניק – ה'‪2‬‬

‫שהיו ותיקים בארץ‪ .‬בשלב השני נקלטו עולים‬ ‫שהוקמו בעשור הראשון למדינה‪ ,‬ונזהרו שלא‬ ‫היישובים העירוניים אמורים היו לשמש מרכז‬ ‫השנה אנו מציינים ‪ 70‬שנה להקמת המדינה‬
‫מארצות המערב‪ ,‬ורק משנקבעה תדמיתה‬ ‫לחזור על אותן טעויות‪ .‬לצורך הקמת העיר‬ ‫לסביבתם החקלאית‪ ,‬אך לא יכלו למלא תפקיד‬ ‫והשבוע חגגנו יום הולדת ‪ 55‬לערד‪ .‬רצינו‬
‫של ערד בתודעה הציבורית כעיר מצליחה‪,‬‬ ‫הוקם צוות מיוחד בראשותו של אריה (לובה)‬ ‫זה‪ ,‬שכן ליישובים החקלאיים הייתה מערכת‬ ‫לחקור וללמוד במה שונה ערד מיישובים בנגב‬
‫נקלטו גם בני גלויות נוספות‪ .‬בשנות התשעים‬ ‫אליאב‪ .‬תכנית המתאר של ערד התחשבה‬ ‫שיווק הקשורה ישירות למרכז הארץ‪ .‬תושבי‬ ‫שהוקמו בקום המדינה? היישובים העירוניים‬
‫של המאה העשרים קלטה ערד עולים מחבר‬ ‫באקלים האזור ובדרישות העתידיות של‬ ‫העיירות התקשו בשנים הראשונות להצמיח‬ ‫בנגב (ובגליל) שהוקמו מקום המדינה נקראו‬
‫מתיישבי המקום‪ .‬בשלב הראשון הקפיד צוות‬ ‫עיירות פיתוח‪ :‬ירוחם הוקמה ב‪ ,1951 -‬מצפה‬
‫העמים ומאתיופיה‪.‬‬ ‫ההקמה לבחור את המתיישבים הראשונים‪,‬‬ ‫מנהיגות עירונית מקומית חזקה‪.‬‬ ‫רמון ב‪ ,1953 -‬אופקים ב‪ ,1954 -‬דימונה ושדרות‬
‫בעשורים הראשונים לייסודה התאפיינה ערד‬ ‫ערד תוכננה אחרי שלמדו מניסיון הערים‬ ‫ב‪ 1955 -‬ונתיבות ב‪ 1956 -‬ואילו ערד הוקמה‬
‫באוכלוסייה בעלת חוסן חברתי חזק יחסית‪,‬‬
‫שבידל את היישוב מיתר עיירות הפיתוח (לצד‬ ‫ב‪.1962 -‬‬
‫כרמיאל) לאורך השנים‪ ,‬בעקבות התיישבות‬ ‫מאפיינים ייחודים ליישובים (עיירות פיתוח)‬
‫עולים חדשים רבים בעיר‪ ,‬ירידת התיירות‬ ‫בנגב‪ :‬הם היו רחוקים ממרכז הארץ ונבנו‬
‫ומיעוט הצלחה כלכלית בעיר המרוחקת‪,‬‬ ‫במרחב ריק מיישובים‪ ,‬היו מעט כבישים‬
‫היטשטשו ההבדלים בינה לבין שאר עיירות‬ ‫שהתרכזו בצפון בנגב‪ .‬הייתה תקווה‬
‫להתפתחות ענף המחצבים‪ .‬הוקמו מפעלי‬
‫הפיתוח בנגב‪.‬‬ ‫טקסטיל גדולים והיישובים נועדו לשמש מרכז‬
‫לסיכום‪ :‬חקרנו ולמדנו במה ערד שונה מעיירות‬ ‫שירותים למרחב הכפרי‪ .‬היישובים הוקמו‬
‫פיתוח אחרות בנגב‪ .‬וגם למדנו שלבנות עיר‬ ‫ברובם עם גלי העלייה בעשור הראשון בעיקר‬
‫זה תהליך ארוך וחשוב לתכנן היטב‪ .‬גם למדנו‬ ‫מצפון אפריקה ואסיה‪ ,‬היישובים תוכננו‬
‫על הטעויות בנגב ובערד לא היו כמעט טעויות‬
‫כי הם למדו לקח מעיירות הפיתוח האחרות‪.‬‬ ‫לאוכלוסייה שגודלה ‪ 6,000-12,000‬נפש‪.‬‬
‫השתמשנו במקורות מידע מהאינטרנט‪,‬‬ ‫הדגם של העיירות לא התאים למציאות‬
‫בוויקיפדיה ובעיקר בפרק "היישובים בנגב‬ ‫המקומית וייתכן שלתנאי הנגב עדיפה הייתה‬
‫מקום המדינה ועד ימינו" בספר הנגב באתר‪:‬‬ ‫בנייה צפופה‪ .‬בתחום החברתי‪ :‬עיירות הנגב‬
‫אוכלסו בעולים ונכשלו בקליטת ותיקים‪ ,‬מאזן‬
‫יד בן צבי‬
‫הגירה שלילי אפיין רבים מהיישובים‪.‬‬

‫גליון מספר ‪7.12.2017 1 932‬‬ ‫‪18‬‬