Page 8 - Hatzvy 1000 - special Edition
P. 8
על חלום ,חזון ויזמות בלב מדבר
הסיפור על עשרים שנות עיתונות ,אלף גיליונות ומיליוני עותקים
בית מבחינת להתחרות בעיתון הצבי ,להחלישו וליתרו .למרות שלא שבתי אליה עד היום. בשנת 1999היה למקומון חזק השפעה רבה על
הקושי במקום להיסגר הוקם הצבי דימונה והעיתון הפך לרשת. הנעשה ,בעיקר בעיר קטנה .וזה הוא סיפורו של
אז גם הפקנו את עיתון עלי תמר של המועצה האיזורית תמר. באותה ישיבה ראשונה הכרנו יהושוע ואני והפלגנו בתיאור החזון העיתון שהצליח בניגוד לכל הסיכויים והתחזיות
משבר נוסף היה משפטי עת שהעיתון סיקר בהרחבה את נושא של העיתון שיהיה לנו .על פניו אנשים שונים .נושאי אופי שונה לחולל מהפכה בעיר קטנה ושקטה )לכאורה( והצליח
כריית הפוספט בשדה בריר וספג איומים בתביעת השתקה לחלוטין ואם הייתם שואלים מומחה מה הסיכוי ששניים אלה ליצור תוך זמן יחסית קצר מדורת שבט אמיתית .כך מעידים
יצליחו בשותפות? התשובה הייתה אפסית .משכך זנחתי אני
לא פעם. את עיסוקי הקודמים ואת אשתי ,כרסה בין שיניה וצללנו לתוך מיליוני העותקים שהודפסו חולקו ונקראו של "עיתוני הצבי"
הגליון הבא )לדעתי מספר שבע או שמונה( .יהושוע התמנה
עם השנים העיתון התחזק מאוד בקהילה בערד ובקהילה העסקית. לעורך העיתון ולכתבו הראשי ואילו אני התמנתי למנהל העסקי מאת :אליעזר בר שדה )ממייסדי עיתון הצבי(
העיתון גדל והכיל אחוזים רבים של פרסום .צוות העיתון מנה של העיתון .רק אומר כבר כעת שאילו ידעתי אז מה המשמעות
למעלה מעשרה עובדים קבועים .והעיתון סיקר וליווה את העיר של הפקת עיתון שבועי כנראה שהייתי חוזר לישיבת הסטרט-אפ. בשנת 1999רגע לפני המילניום הדפיס יהושוע אשכנזי תושב
יליד ערד את הגיליון הראשון של עיתון הצבי בערד .העיתון
בכל ההתרחשויות במשך כמעט עשור. התנאים החדשים להפקת העיתון היו כמובן באוריינטציה כלכלית הודפס בשחור לבן והיו לו שמונה עמודים כולל כותרת וגב.
וכללה תוכנית עסקית שהגדירה מתי איך וכמה יהיו ההכנסות שמונה אלף העותקים חולקו בכל בית אב בעיר בגאווה אינסופית.
לאחר שנים רבות ואינטנסיביות הוחלט להעביר את הלפיד ומתי העיתון יתחיל להרוויח .את העיתון הפקנו כל שבוע במקום לערד נולד תינוק עיתונאי חדש שהתיימר לסקר לשקף ולשתף
)העיתון לא המפלגה( לבעלות אחרת ולהתפנות לדברים אחרים. פעם בשבועיים ויצאתי למסע הצגת החזון העיסקי של העיתון לציבור בערד את העיר שלהם והמתרחש בה .ספורט ,פוליטיקה,
)מסעדת תמוז( כך בשנת 2008עבר העיתון לבעליו החדשים
רן צדקריו וטל בוכור שרכשו את העיתון ממני ומדגנית ונכנסו לבעלי העסקים בעיר ולראשויות לערייה ולמתנ"ס. חברה ,חינוך ורכילות.
לנעלינו .רן וטל הובילו את העיתון ביד רמה שמרו על הערכים אשכנזי שפרש מעבודתו במפעלי ים המלח ,הביא את מעורבותו
והצוות ויצאו לעשור נוסף של עשייה עיתונאית וחברתית בעיר הרעיון היה להפיק את העיתון כל שבוע ,להגיע בחמישי ולא החברתית והפוליטית לחזון הקמת עיתון מקומי .כך ללא כל
שכל כך צריכה מדורת שבט כמו עיתון הצבי .וכך עברו להם בשישי ,להפיק מדור שלם בשפה הרוסית )לא רק פרסום( עבר עיתונאי ואו תקשורתי עם שום רקע בהוצאה לאור או
עשרים שנה והעיתון שהוקם ב 1999בן עשרים שנה ואלף גליונות ולכלול בעיתון מידע נוסף לתושבים ולתיירים ולהגדיל את ניסיון יזמי כלשהו ,יצא לדרך מצויד עם חלום ,חזון וקצת ממון.
התפוצה לפזורה הבדואית מבית קמה בואכה ערד ועד וכולל החלום התגשם ויצאו לאור גיליונות העיתון פעם בשבועיים .כך
מאוד אינטנסיביים. מלונות ים המלח .הדפסנו 12אלף גיליונות!! במקום שמונה במשך כמה גיליונות עד שנגמר הכוח ,הכסף והאמונה בחזון
אלף ויצרנו סטנדרט הפצה חדש .תוך זמן העיתון גדל פי שלוש
לסיכום )זמני( נברך את העושים במלאכה ויחזקו ידיהם להמשיך ל 24-עמודים ,החזון היה להגיע לארבעים לפחות והעיתון הודפס קצת )הרבה( פחתה...
ביתר שאת .זה טוב לדעת שיש מדורת שבט בערד. בצבע מלא .לפחות מחציתו היו מודעות פרסום שעזרו לממן
הפקת עיתון אינה דבר של מה בכך ,מעבר לסיקור העיתונאי
#עיתון הצבי #מוזה #כפרוצקה #מדורת השבט את הפקת העיתון. בחירת הנושאים מציאת מקורות מידע ובחינתם ,ראיונות ,פגישות
ולבסוף כתיבה ,בירור ,גביית תגובות ועריכה .ועכשיו הטכנולוגיה
חלום וחזון לחוד ומעשה לחוד ,עבדנו העיצוב וההכנה לדפוס ההדפסה ההובלה וההפצה .כל זה היה
קשה מאוד המון שעות ואפילו דגנית חדש ובוסרי לצוות הקטן ולארנק היותר קטן .מערך השיווק
כמעט ילדה בחדר ההפקה באחד לא התרומם ולא נוצרו מקורות מימון שירכשו שטחי פרסום
הגיליונות הראשונים שהפקנו במשרדי בעיתון החדש .ולפיכך ההכנסות היו קטנות מההוצאות .מאידך
העיתון בבית קל וחומר .וההוצאות היו ביקורות הקוראים נלהבות ונוצרה צפייה לקבל את הגיליון הבא,
עצומות אבל התחלנו לתפוס .המערכת מה שיצרו את הרושם שחבל להפסיד את ההזדמנות שנוצרה.
סיקרה את הנעשה בעיר ובשלב זה
היינו נקראים לסדר על ידי ראש העיר ממש באותה שנה הקים בערד יוצא קיבוץ הר עמשא )עבדכם
שלא היה רגיל לשקיפות המוגזמת הנאמן כותב שורות אלו( שביער יתיר ,משרד לשירותי מחשוב,
הזו .מאידך העסקים שפרסמו בעיתון פרסום ,מיתוג ,גרפיקה והוצאה לאור בשם "פשוט אמצעי
שהוגש לתושבי העיר עד מפתן בדלת המחשה" .המשרד התאכסן בבית קל וחומר שבאזור התעשייה
מדי חמישי לפנות ערב הצליחו להגדיל בערד )אלביט כיום( ,מקום משכן החממה הטכנולוגית לשעבר
משמעותית את הכנסותיהם בזכות )כן ,היה דבר כה בערד( .כבר משנת 95היה לי חלום להקים
הפרסום בצבי .על ציר הזמן ראינו את בערד עיתון ,עת חלמנו) ,דגנית זוגתי ואני( ,הקמנו ויישבנו את
האור בקצה המנהרה .דחפנו את בית קיבוץ הר עמשא ,בשנית או בשלישית )מי סופר( .כמרכז משק
הדפוס לקבל את הקבצים להדפסה בקיבוץ יצא לי להגיע לערד די הרבה ואישית תמיד העדפנו
דרך האינטרנט וזו הייתה מהפכה בארץ דגנית ואני את ערד על פני ירידה למיתר או באר שבע .בקניות
של סוף השבוע קניתי תמיד בשקל וחצי עותק מבריק של
כולה .ויש האומרים שיצאה מערד. "חדשות העיר" המקומון הוותיק והמוכר ,לדעתי לפחות עשרים
שנה .שכנראה החליף את "כידוד" העיתון הראשון והמיתולוגי
לימים העיתון התייצב עם מערך הפקה
גרפי מקצועי ושיווק מתקדם והוצאה של ערד עוד מימי הקמתה.
לאור והפצה והכנסות ברווח .כל זה
לא הספיק לשתי שותפים מה שהביא ברקע אותם ימים ערד הטמיעה מהפכה חברתית עת העיר
את יהושוע ואותי להחלטה שכדאי הכפילה את עצמה בעולים חדשים מברית המועצות לשעבר,
להיפרד ולהפקיד את העיתון בידיו של מהלך אותו קידם בצלאל טביב ראש המועצה דאז ומי שהפך את
אחד מאתנו .הוחלט שאני אשאר וכך ערד לעיר ואת עצמו לראש עיר בזכות אותה העלייה .הוותיקים
רכשתי את חלקו של יהושוע ונותרתי של העיר לא היו ממש מרוצים מהמצב החדש וחשו שהבכורה
לבד .יהושוע עזב למודיעין ואילו אני נשמטת מידיהם .חלקם עזבו באכזבה אפילו )חלקם סתם
נכנסתי גם לנעליו כעורך העיתון לעוד עזבו( .ולי כזר לרגע ,היה חסר עיתון מקומי שבאמת יספר את
הסיפור המרתק הזה ,שיספר לעיר עצמה לתושביה ולאחרים.
שנים רבות. לעיתים נדמה היה שאפילו פרנסיה של העיר לא הטמיעו את
היו בדרך בכל העשור הראשון לחייו גודל השעה וההזדמנות שנוצרה אז.
משברים לא מועטים )כמו כל עסק( העיתון
עבר משבר לא פשוט מבחינה כלכלית מי שהכירה אותי וידעה על חלומי להקים עיתון בערד הייתה
עת הנהגת העיר החרימה את העיתון טופז כרמי מנהלת החברה הכלכלית דאז ,שגם ישבו בבית קל
ומנעה ממוסדות העיר לרכוש פרסום וחומר וחלקנו חדר ישיבות באותה קומה .טופז היא שהפגישה את
בעיתון ואף הגדילה לעשות והפיקה עיתון יהושוע אשכנזי ואותי ומאז אותה פגישה הכול השתנה .אשכנזי
זהה מטעם העירייה עצמה שהופץ בכל דפק בדלת הציץ פנימה ואני יצאתי לרגע מפגישת מייסדים,
)כשותף בסטרטאפ שהיה צריך להיות לפחות פייסבוק( ישיבה
גליון מספר 28.3.2019 1 1000 8