Page 22 - Hatzvy 1008

‫עיתון הצבי‬ ‫תרבות‬

‫למה הליכות ג'יין?‬

‫עשרות אנשים השתתפו בשני סיורים בשישי האחרון‪ ,‬והזכירו כמה מיוחדת העיר הזאת‬

‫שלה‪ .‬תיאוריו את האישה הציפור‪ ,‬המחפשת‪ ,‬הקודרת והמוארת‬ ‫עם קפה וסיגריה ויורדת עוד שכנה‪ ,‬יושבים בגינה ומדברים"‪.‬‬ ‫בתיה רודד בשם קבוצת הקש"ת בערד‬
‫קינחנו באבטיחים קרים בגינה ועלה בעינינו חזון בו כל בתי ערד‬
‫באופן המעלה צער על כך שלא אנו היינו שכניה‪ ,‬שלא אנו היינו‬ ‫ייקחו דוגמה מיוזמותיהם של איציק ואלה וערד תיראה יפה‬

‫אלה שקבו לפתחה‪ .‬כך גם‬ ‫וחיונית כפי שראוי‬ ‫"גרה כל כך הרבה שנים בערד ובכל שנה בזכות הליכות ג׳יין‬
‫לה‪.‬‬
‫פתחהחנה דגני את הסיור‬ ‫נחשפת למקומות חדשים ונפלאים בעיר ערד תודה למארגנים‬
‫הסיור יצר מקום‪.‬‬
‫בסיפור הידידות האמיצה‬ ‫במקום התמיהה‬ ‫מצפה לסיור אחרי הצהריים"‪" .‬לא נרגעת מהסיור‪ ,‬אכן זו הייתה‬
‫על העניין שניתן‬
‫שנרקמה בין משפחתה‬ ‫למצוא בשכונה‬ ‫ה‪-‬שכונה בעיר!"‪" .‬נגלה לנו הקסם של אנשים ונופים שלא‬
‫סתמית‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫לבין משפחת עוז‪ .‬ערד‬ ‫נחשף בפנינו עולם‬ ‫ציפינו להם כשהגענו לעיר שלא היכרנו קודם לכן"‪.‬‬
‫שלם של זיכרונות‪,‬‬
‫מקרבת לבבות ועושה‬ ‫יוזמות וסיפורי‬ ‫אלה חלק מדברי המשתתפות‪/‬ים בסיור לשכונת לבאות במסגרת‬
‫חיים שמחברים בין‬
‫ידידויות וברחוב הזה הן‬ ‫אדריכלות לבין אנשים‪.‬‬ ‫הליכות ג'יין השנתיות שלנו שהתקיימו ביום שישי האחרון‪ ,‬זו‬
‫המקום אמר את דברו‬
‫לבלבו‪ .‬השכן הנוסף של‬ ‫גם לנו‪ ,‬המסיירים‪ .‬זכינו‬ ‫השנה השישית‪.‬‬
‫בהבנה העמוקה של מהות המקום ואיך יוצרים מקום שטוב‬
‫רות‪-‬דורית יעקובי הוא‬ ‫כשפרסמנו את תכנית ההליכות השנה‪ ,‬חששנו שהנושא‬
‫לחיות בו‪.‬‬
‫זוהר גלנט שזכה לקבל‬ ‫ה"לא אטרקטיבי" כביכול – שכונת לבאות – ימעיט את מספר‬

‫יצירה שלה‪ .‬זוהר הוא‬ ‫המשתתפים‪ ,‬אך קהלנו הנאמן הגיע גם הגיע‪ ,‬מצויד בכובע‬

‫איש מכיל ותומך נלהב‬ ‫ושתיה מחמת החום‪ .‬דאגנו לשהות בצל והרוח הנעימה שנשבה‬

‫בזכויות אדם‪ .‬יום אחד‬ ‫תחת עמודי הבניינים‪ ,‬השכיחה מאתנו שחם בחוץ‪ .‬כשאני מנסה‬

‫פקעה סבלנותו‪ ,‬כפי‬ ‫להבין מה כל כך נגע וריגש בסיור הזה‪ ,‬אני חוזרת לשיר מתכנית‬

‫שסיפר לנו בחצרו‪ .‬ההפגנות וההצקות של חסידי גור‬ ‫טלוויזיה עתיקת יומין "שכונת חיים" – "זו לא שכונה של עושר‬

‫מול בית משפחה של משיחיים שממול‪ ,‬גדשו את הסאה והוא‬ ‫ולא שכונה של עוני‪ /‬ויש בה ילדים כמוך וכמוני"‪ ,‬או על השיר‬

‫הזמין את תושבי העיר להפגין מתוך החצר נגד הפגנת החרדים‬ ‫"הי�ה היה פנס בודד בקצה שכונה"‪ ,‬או – כפי שאמר האדריכל‬

‫מול הבית‪ .‬זה היה בראשית שנת ‪ 2011‬וההתלהבות סחפה‬ ‫אהוד בסט שהשתתף בסיור‪" :‬מי שתכנן את השכונה חשב‬

‫רבים‪ .‬הסיפור הזה הוא שהוליד את קבוצת הקש"ת בערד‬ ‫ההליכה של אחר הצהרים הוקדשה לרחוב נוף‪ .‬המאפיינים‬ ‫על קהילה‪...‬מה שאתם מספרים הוא החלום של כל מתכנן"‪.‬‬

‫שהכוח המכונן שלה היה ‪ -‬להיאבק בתופעות של גזענות בעיר‪,‬‬ ‫שמייחסת ג'יין ג'ייקובס‪ ,‬העיתונאית שאהבה ערים‪ ,‬לרחוב‪,‬‬ ‫השכונה‪ ,‬יוקי גור ז"ל שנפטר‬ ‫צר היה לי שמתכנן‬

‫והשאר הוא היסטוריה‪...‬‬ ‫למדרכה ולשכונה משעים את‬ ‫לפני כחודש בקירוב‪,‬‬

‫בקצה הרחוב‪ ,‬כשרוח קרירה מאוד נשבה בתום יום שרב‪ ,‬צפינו‬ ‫רחוב נוף מהסיפור של‬ ‫לא זכה לשמוע את‬

‫פני המדבר תוך האזנה לקטע מ"סיפור על אהבה וחושך" של עוז‪:‬‬ ‫ערים לתפיסתה‪ .‬ובכל‬ ‫המחמאה הענקית‬

‫"כל בוקר‪ ,‬קצת לפני הזריחה‪ ,‬אני רגיל לצאת לבדוק מה חדש‬ ‫זאת‪ ,‬יש בשכונת הרדוף‬ ‫הזו מפיו של אהוד‪,‬‬

‫במדבר‪ .‬המדבר מתחיל כאן בערד בקצה הרחוב שלנו‪ .‬מכיוון‬ ‫רחוב ומדרכה‪ .‬על פי רוב‬ ‫האדריכל שמשתתף‬

‫הרי אדום באה רוח בוקר מזרחית ועושה פה ושם מערבולות‬ ‫הם שוממים למדי‪ ,‬לכן‬ ‫בתכנון ההתחדשות‬

‫חול קטנות‪ ,‬כל אחת מנסה להתרומם‪ ,‬ודועכת‪ .‬ההרים עצמם‬ ‫בחרנו להלך בהם ולשוות‬ ‫של השכונה‪ ,‬מי‬

‫עדיין מוסתרים באד העולה מים המלח ומכסה את הזריחה‬ ‫להם‪ ,‬ולו לשעות אחדות‬ ‫שאביו היה ממתכנני‬

‫ואת הרכס בצעיף אפור‪ .‬בעוד שעתיים שלוש שוב יהיה יבש‬ ‫מראה של רחוב שמהלכים‬ ‫השכונות הראשונות‬

‫וחם‪ ,‬כמו אתמול‪ ,‬וכמו לפני שבוע ולפני חודש‪".‬‬ ‫בו ומשתמשים בו ומפיחים‬ ‫בעיר‪.‬‬

‫תיאור מופלא זה חובר לסיפורה של "טיילת סף המדבר"‬ ‫בו חיים‪ ..." .‬בוקר של אושר‬ ‫ולמה נאמר משפט‬

‫המתכוננת עלינו לטובה‪ .‬האדריכלית והמתכננת‪ ,‬ורדית צורנמל‬ ‫כתום כל הרצונות כבויים‬ ‫זה? כיוון שענבל‬

‫ודנה רודד מהיחידה הסביבתית תיארו לנו את הטיילת העתידית‬ ‫ורק החדווה מוארת‪ .‬צער‬ ‫ארזי‪ ,‬שהובילה‬

‫באופן המושך כבר לצאת ולהלך בה מהחיבור שיהיה לה לקצה‬ ‫פחד ובושת רחקו ממני‬ ‫את הסיור‪ ,‬ספרה כיצד‬

‫רחוב נוף‪ .‬כך ניצבנו לנו בשעת ערבית‪ ,‬תושבי ערד וותיקים‬ ‫מחלום‪ .‬אני משיל נעליים‪,‬‬ ‫היום כרחוק חלום‬ ‫גדלה בשכונה וכמה הילדות הזו קשרה אותה לעיר‪ .‬את הסיפור‬

‫במלוא העוצמה את‬ ‫וצעירים והרגשנו‬ ‫משקה בצינור הגינה את רגליי‪ ,‬את שתיליי‪ ,‬את האור‪ ,‬מה‬ ‫היפה שלה המשיך אמן המתכת איציק גמליאל שגר בשכונה‬

‫התנועה שבין מדבר‬ ‫שאבד לי שכחתי‪ ,‬מה שכאב לי נמוג‪ ,‬מה שוויתרתי ויתרתי‬ ‫וצבע את דלתות שעוני המים בציורי דיסני "כדי שיהיה נחמד‬

‫לעיר המעצבת את‬ ‫ומה שנותר לי יספיק‪) ".‬מתוך מגניפיקט‬ ‫לילדים" ששיחקו בחצר הפנימית במבנן‪ .‬רגע שיא בכל האווירה‬

‫חיינו‪.‬‬ ‫בספר‪ ,‬אותו הים‪ ,‬עמוס‬ ‫הכל כך ביתית‪ ,‬בגובה העיניים‪ ,‬עם כל היופי האנושי הזה‪ ,‬גרמה‬

‫הסיום של יום‬ ‫עוז(‪ .‬אורן עמית קרא‬ ‫לנו יפה גמליאל שהחזרה לשכונה של ראשית החיים בערד‬

‫ההליכות היה חגיגה‬ ‫מתוך הספר באופן כזה‬ ‫הביאה אותה לידי התרגשות גדולה שסחפה את כולנו‪.‬‬

‫בפני עצמה‪ ,‬בעוד‬ ‫שראינו כולנו את הבוקר‬ ‫המשכנו למבנן נוסף‪ ,‬אל "החצר של אלה"‪ .‬אלה גמליאל היא‬

‫אחד מאותם‬ ‫הכתום הזה בוקע מתוך‬ ‫פצצת אנרגיה עם החשיבה הכי נכונה איך צריך לחיות בחאן‬

‫בתים מוזרים‬ ‫החצר ברחוב נוף‪ .‬כן‪ ,‬עמוס‬ ‫כזה – מבנה המקיף חצר רחבה באמצעיתו‪ .‬כשהחצר נראתה‬

‫ומלאי פלאות‪,‬‬ ‫עוז שחי במשך ‪ 30‬שנה בערד‬ ‫לה מוזנחת‪ ,‬היא קמה בוקר אחד‪ ,‬ירדה עם מעדר והתחילה‬

‫הבית של דוד לוי‬ ‫מתאר את העיר והמדבר‬ ‫לגנן את החצר המרכזית‪ .‬אט אט הצטרפו תושבים נוספים‪,‬‬

‫מיודענו‪ .‬הוא‬ ‫ומה שביניהם בספריו וברוח‬ ‫וגם אם לא הצטרפו – לא הפריעו או השגיחו שלא יקלקלו ולא‬

‫קיבל אותנו‬ ‫זו הילכנו במדרון והאזנו מידי‬ ‫ילכלכו כשהם צופים מהדירות למעלה‪ .‬לפרויקט הזה חברה‬

‫ואורחים רבים‬ ‫פעם לקטעי התיאור הללו שלא‬ ‫שרית מהיחידה הסביבתית שסייעה והוסיפה בימי המעשים‬

‫נוספים בארוחה ובהופעה מפתיעה‬ ‫ניתן לשבוע מהם‪.‬‬ ‫הטובים משחקי חצר הצבועים על המדרכה‪.‬‬

‫של הזמרת רונית שחר‪ .‬כך הסתיים לו בטעם נהדר ובאוזן‬ ‫במורד הרחוב הגענו לביתה של‬ ‫מצאנו גינה קהילתית‪ ,‬עצים נישאים שניטעו על ידי ילדים עם‬

‫צוהלת‪ ,‬עוד יום של הליכות מרגשות‪ ,‬מפתיעות ומייצרות ידע‬ ‫יעקובי ז"ל‪.‬‬ ‫האמנית המופלאה רות‪-‬דורית‬ ‫הקמתה של השכונה לפני כארבעים שנה‪ ,‬ושמענו את דבריה‬

‫על העיר שלנו‪.‬‬ ‫שם חיכה לנו זך בן נתן המיטיב להתבטא בשפה פואטית יפהפייה‪.‬‬ ‫של אלה המצטטת אחד מתלמידי בית ספר לבאות החוצים‬

‫תודה להוגי הרעיון של "הליכות ג'יין" בשנת ‪ 2006‬בטורונטו‬ ‫זך היה שכן של דורית והם קשרו קשרי ידידות אמיצים‪ .‬הוא‬ ‫את החצר בדרכם הביתה‪" :‬כיף לי לעבור דרך השכונה שלכם"‬

‫שנקווה לממשו גם בשנה הבאה‪.‬‬ ‫משך אותנו לתוך סבך אפלולי ומסתורי בחצר ביתה – הסטודיו‬ ‫והיא מוסיפה‪" :‬אנשים מחפשים קהילתיות‪...‬אני יורדת בלילה‬

‫גליון מספר ‪23.5.2019 1 1008‬‬ ‫‪22‬‬