Page 20 - Hatzvy 986
P. 20
חג החנוכה עם ניצולי השואה aradnik@aradnik.co.ilחברה וחינוך
חוויה ממסיבת החנוכה שהתקיימה עם ניצולי שואה
רקדנו סביב השולחן והזמנו ניצולי שואה לרקוד איתנו. הודיה מלכה ,ו'1
קיבלנו מתנה לחג ספר מרגש בשם" :המרד ביער- בתחילת חודש דצמבר ,נר ראשון של חנוכה
,חג האורים ניסים ונפלאות ,שכבה ו' הוזמנה
הינשופים" שכתב דוד אבידן על פי יומנו של משה בהיר להדליק את הנר הראשון יחד עם ניצולי
המרד בסוביבור :סיפורו של המרד היהודי היחיד בשואה השואה בבית הספר אורט ערד.
האולם לבש חג ,שולחנות רבים ערוכים
לבסוף שרנו שהצליח יפה עם כיבוד טעים של מאכלי החג ועוד חפשו אותנו ב-
מטעמים טעימים קיבלו את פני המוזמנים
מדיה חלמיש בעירייה את שירי החנוכה עם ניצולי השואה ,שימחנו אותם ושמענו וכולם התרגשו לחגוג ביחד את חג החנוכה.
בתחילת המסיבה הדלקנו את החנוכייה
חנוכה עם ניצולי שואה צילמה הודיה מלכה את סיפוריהם המרתקים. בירכנו על הנר הראשון ,ניגנו את שירי החג
ושרנו כולנו באווירה משפחתי ונעימה,
מסיבת חג החנוכה אכן הייתה מלאה באור ,אור שמילא
את ליבם של ניצולי השואה אשר זכו לקבל חום ואהבה.
שכבה ו' מודה לתיכון אורט שהזמין אותנו לחגוג עימם
ולתרום לאווירת חג נעימה ומכבדת עבור ניצולי השואה.
מוזיאון ZUMU
מויזאון זומו צילם יגאל זומו הוא מוזיאון נייד ,מבוסס קהילות ,שנודד בכל רחבי ישראל ומציג
תערוכות מתחלפות שנאצרות ונוצרות בשיתוף עם הקהילות המקומיות
שמארחות אותם .מחודש נובמבר עד חודש דצמבר הם עוגנים בערד
ומזמינים את כל תושבי העיר לחגיגה אמנותית מיוחדת במינה.
היו צמחים ,מטרתו של האמן היה להביע את כאן בעיר ערד. האמן הציג גזעי עץ שמבטאים את המחזוריות הודיה מלכה ,ו'1
זה שחלקו מהעם היהודי ,עם הספר ,מפני במכולה השנייה הוקרן סרט שבו הופיעו דרך הנייר והעץ.
שיש לנו את ספר התנ"ך ,מזלזלים בספרים פלמינגו שבכל פעם שנשמע רעש של ייריה בחודש האחרון מוזמנים תושבי העיר ותלמידי
ותקוותו של האמן אלו הצמחים שנותנים תקווה הפלמינגו התכופפו .אבל מה שבאמת קרה תחנה נוספת ומפעילה הייתה תחנת יצירה , בתי הספר בפרט להכיר ,להתרשם ולהינות
שלא יהיה זלזול יותר .התלמידים חזרו נרגשים זאת תנועת ידיים שהאמנית עשתה מאחורי הנוכחים התבקשו לטבול את הגופים בטבע מהמוזיאון הכי מיוחד שיש ,מוזיאון .ZUMU
מהביקור במוזיאון ובהחלט ביקור זה השאיר המצלמה שגרמה לפלמינגו להתכופף ורעש וליצור צורות דרך הבד ,כאילו הם מכינים חולצה, מוזיאון נייד בשם זומו ,שם זה מבטא את זה
טעם של עוד .אנו מודים למוזיאון ZUMU הירייה התווסף בעריכה .המטרה של פעילות מכנסיים או כל בגד אחר .ליצירה זאת קוראים
שהחליט להגיע לערד ,אם לא הספקתם אתם זו להמחיש לצופים את עניין העריכה ואיך יש שהמוזיאון זז ממקום למקום ,מעיר לעיר.
מוזמנים לקפוץ למתחם מפעל מגבות ערד "צביעת טקסטיל". תלמידי כיתה ו' הגיעו למוזיאון וקיבלו קבלת
לסרט שתי משמעויות שונות. מוזיאון זומו הוא מוזיאון שונה גם מבחינת פנים חמה במיוחד לימים הקרים של חודש
לפעילות חינמית ומעניינת לכל המשפחה. תחנה נוספת ומעניינת אף היא הייתה בריכת הניידות שלו וגם מבחינת התכנים המפעילים.
מים שהכניסו שם ספרים ובסוף הבריכת מים במוזיאון יש מכולות שונות למשל ,מכולה דצמבר עם תה חם ועוגיות טעימות.
שמכילה מיטות שניתן לשכב עליהן ולהאזין לאחר מכן הכיתה חולקה לשתי קבוצות
לשירי ערש שמתנגנים ברקע .שירי הערש היו שהסתובבו בין התחנות השונות .בתחנה אחת
בכל מיני שפות ,כגון :עברית ,אנגלית ,יידיש, העמידו מתלה עם לבבות שבורים ,תחנה זו
רוסית ,שזה בעצם מייצג את השפות שמדברים
מבטאת את אלמנט הרגשות בבני אדם.
התחנה השנייה ,תחנת המחזוריות בטבע,
למה לנו היהודים חגיגות כריסמס? פעילות חברתית ביחידה
לקידום נוער ערד
כאשר ראתה שבכל מקום בכל קניון בכל אסתי אתגר
פינה במדינת היהודים מצפים לבואו של חג ביחידה לקידום נוער בערד מתקיימים שאלות הקשורות לערד ,לדוגמא" :מה
המולד .מקשטים את המקומות בעצי אשוח אז איפה "הכי כדאי לחגוג"? לאן הכי כדאי
ובסמלים שהם מסמלי הדת הנוצרית .אותו לצאת לבלות? שאלות שנשאלות כאשר מגיע מפגשי פעילות חברתית מידי שבוע .משמעות הסמל של העיר ערד?" או
חג מולד הוא אותו החג ששייך היה בעבר
לאותם יוונים אלה שהחריבו את בית המקדש חג המולד. בכל יום שלישי בשעה קבועה ,תלמידי "על איזה רכס ובאיזה גובה ממוקמת
לפני מספר רב של שנים הגיעה חברתי הטובה
והמכבים קמו להושיע את העם היהודי. מבריטניה כדי להשתקע פה בארץ חמדת , היחידה נפגשים למפגש קבוצתי .העיר ערד?" ועוד.
הנוצרים בעולם כולו ובמדינת ישראל פה בארץ היהודים .היא מאוד שמחה לעזוב
מקיימים מסורת של מתנות כרטיסי ברכה את הגולה שפעמים לא מעטות נתקלה שם במפגשים עוסקים בפעילות מגבשת ,תלמידים נוספים כבר הכינו פעילויות
שנשלחים לחבריהם .המנהגים והמסורות בתופעות אנטישמיות והתמלאה אושר לבוא
של העדה הנוצרית נטמעו בתוך התרבות לארץ המובטחת ,לחיות במקום שבו תרגיש על מנת ליצור תחושת שייכות וביטחון ,תלמידים רבים נוספים כבר נרשמו
של עם ישראל .בתוך כל אלו ישנה רדיפה שייכת ובטוחה ,רצתה להרגיש את המהות
אחר החומר ,דוכנים ,שווקים קישוטים של בקבוצה ,ולפתח שיח במגוון נושאים בתור להכנת פעילויות עתידיות .כולם
חג המולד הנוצרי מחלחלים אל תוך החיים היהודית.
בישראל .יהודים במדינת ישראל מתכנסים חלפו השנים ואט אט החיים בישראל הפכו משתפים פעולה בשמחה ומפרגנים הקשורים לגיל ההתבגרות.
עם בני משפחותיהם ויושבים לחוג את החג מוזרים .לפתע ,אומרת חברתי ,חגיגות החנוכה
כמעשי הגויים .קונים שפע של מתנות לבני שנחגגות סביב מעשה הנס הגדול שבו ניצחו לאחרונה ,התלמידים הביעו יוזמה ,להכין לחבריהם שהשקיעו בהכנת הפעילויות.
משפחותיהם בביתם ניצב עץ האשוח המואר. המכבים המעטים ,את היוונים הרבים ,אותם
במקומות רבים בישראל אנשים יוצאים לחגיגות יוונים שהביאו לאדמת ישראל את הטומאה את ולהנחות פעילויות חברתיות בעצמם .כך אמנם כל אחד מביא את עולמו הפנימי
הקריסמס ברוב צהלה .ובדרך כלל כאשר חג התרבות הרחוקה מיליוני שנות אור מן העולם
החנוכה סמוך לחג המולד נצמדים שני החגים היהודי .אלה ששללו מן היהודים את המשהו לדוגמא,אחדהתלמידים,ישראלדנדקר ,ואת סגנונו הייחודי בבניית המשחק,
הללו בערבוביית חג משותפת ומן הסתם הבסיסי ביותר את רצונם להיות יהודים .אלה
היהודי שוכח שהוא יהודי והגיע אל הארץ הזו ששללו מהם את היכולת ליישם את זכויותיהם הכין פעילות חפש את המטמון בנושא אך עדיין הסגנון השולט בקרב תלמידי
רק משום אותה הסיבה ,הסיבה שהוא יהודי הבסיסיות ,הזכות להיות יהודי חופשי בארצו
ולא גוי .הסיבה שבגללה כדאי לו להיות יהודי והאדמתו .היהודים אז חשים כי מאלצים אותם "הכר את עירך ערד" לכבוד יום הולדת היחידה לקידום נוער ערד כרגע הוא
בכפייה להיות כאחד הגויים ולא לקיים את
כי אין לו ארץ אחרת... לערד .במהלך הפעילות התלמידים סגנון המשחקי משימות תחרותיים
אהבת ישראל השוכנת בליבם.
חברתי הטובה זו שהגיעה מבריטניה השתוממה התחלקו לשתי קבוצות שהתחרו ביניהן .ברחבי העיר.
כחלק מהחידות בדרך למטמון ,הוצגו
גליון מספר 20.12.2018 1 986 20