Page 10 - Hatzvi 1162
P. 10
מדרש ת ער ב ל
נ שיםו צ>>ע ירו ת סיפור השראה של אישה
אחת משדרות
חכמת נשים בנתה ביתה
פרשת בהעלותך "התפקיד שלי הוא לספר לדורות הבאים את סיפור המסע שלי כיהודייה
אתיופית לארץ ישראל ואת התלאות שעברנו בדרך לסודן"
אין אישה בעולם שלא מרגישה לפ־
עמים משרתת. משפחות לדירה קטנטנה וישנו כולם על הרצפה תכירו את זיוה גרמדאייט משדרות ,שבחרה לעת
זה לצד זו .היינו יהודים בכל רמ"ח אברינו בוד מעל לעשור עם ילדי פותחים עתיד ,ילדים
מבשלת ,מגישה ,מפנה ,מדיחה וחו־ ורצינו להגיע לארץ ישראל בכל מחיר" , במצבי סיכון ,כדי ליצור יחד איתם עתיד
זר חלילה, טוב יותר
לבסוף המריאו מסודן לישראל.
מכבסת ,מייבשת ,מקפלת ,מרימה
ומהר מאוד הבגד נזרק שוב לערימה. זיוה בחרה להיות נאמנה בתוכנית זיוה גרמדאייט ,ב ת 44נשואה ,4 +מ�ת
לא נעים להרגיש משרתת ,בעיקר של פותחים עתיד "להיות נאמנה ,זה גוררת בשדרות ,מזה 11שנה עובדת
אם המילה הנרדפת למשרתת היא
אומר להיות נאמנה לעצמי ,העבודה כנאמנה ,מנטורית רגשית חברתית ,בעת
שפחה.
שאני עושה עם הילדים שלי היא חלק מותת פותחים עתיד בלוד ומלווה ילדים
אך אם נתבונן בפרשתנו ,נגלה מש־
מעות נוספת לשירות המדהים שאת מהשליחות שלי .חשוב לי לחיות את ומשפחות בעיר.
מעניקה לבאי ביתך. מי שאני באמת בפנים ולהתחבר דרך זיוה עלתה לישראל מאתיופיה בשנת
בפרשתנו ,פרשת בהעלותך ,הקב"ה העשייה שלי לילדים ולעזור להם" .זיוה 1980עם כל משפחתה ,זוג הורים 6 +ילדים,
מעניק לשבט לוי את תפקידם של
עובדת 11שנה בפותחים עתיד וכל הזמן צילום ענת מחנאי -זיוה גרמדאייט ביניהם אחיה התאום.
הבכורות -עבודת המשכן .ל
מתרגשת מחדש להכיר ילדים חדשים ומשפחות כילדה היא זוכרת שקיבלו אותם מאוד יפה .הם
כתחילה כל משפחה מבני ישראל
הייתה צריכה להקדיש את הבכור התגוררו בשכונה בבאר שבע שבה כולם היו יוצאי העדה חדשות ,ליזום דברים חדשים עם הילדים.
שלה לעבודה המובחרת, האתיופית ועד היום זיוה שומרת על קשר עם חברות הילת "בתור יוצאת העדה האתיופית גדלתי בבית עם זוג הורים
אך בעקבות חטא העגל ,שבט לוי, דות מהשכונה .כסטודנטית צעירה ,עבדה בהתנדבות במרכז מסורים לילדים אבל בבית שאין בו פתיחות ,לא באמת מדבת
שלא היה שותף בנפילה" ,זוכה בכל
קליטה של יוצאי אתיופיה ובהמשך נקלטה כעובדת" ,בחרתי רים על דברים שמציקים לנו ולא מפגינים רגשות -ככה גדלנו.
הקופה"
לעבוד עם הקהילה ונשארתי לעבוד במרכז הקליטה של הסות כעת כשאני עובדת עם הילדים חשוב לי לשנות את המצב ולת
ומרוויח את המשרה הרמה – לשרת
בקודש. כנות היהודית משך 10שנים" .בהמשך ,עברה להתגורר ב�ש ראות להם שקיימת דרך אחרת של תקשורת" .אומרת זיוה.
לכאורה שבט לוי יכול היה לחוש דרות ושמעה ממכרה שיש משרה פנויה בתוכנית של פותחים "ילד שחווה דברים קשים ואין לו עם מי לדבר יתקשה להת
עליונות על אחיו בכך שהוא קיבל
שררה בתפקידו הרם ,אלא שמהפ־ עתיד ,עמותה הפועלת למען ילדים במצבי סיכון בפריפרייה תמודד עם אתגרים– רציתי לעשות שינוי שזה לא יקרה לאף
סוקים עולה מנגינה אחרת לגמרי
והחליטה לנסות להתקבל לעבודה" .תמיד היה לי חיבור לילת אחד .התחלתי לעבוד עם עולים חדשים וחשוב היה לי ללמד
כאומרת-
דים ,היה לי חשוב לעזור להם להפתח ,להקשיב להם ,לגרום אותם את שפת הרגש .עם הזמן הילדים החלו לשתף אותי
שבט לוי אהוב ,אתה משרת את אחיך,
ולא הם משרתים אותך. להם לספר לי דברים שאפילו להורים שלהם הם לא מסוגלים בדברים שהם עוברים ,שאפילו להורים שלהם אין מושג .הרת
השררה שקיבלת היא אך ורק כדי ופותחים עתיד שהיא גם חברת בת של הסוכנית היהודית -גשתי כאילו אני מצילה נפשות ונמצאת בשליחות שלי – היום
לתת שירות ,וכמו שהרב קוק ,שהיה
משבט לוי ,היה חותם באגרותיו " היתה המקום הנכון עבורי להגשים את עצמי" אומרת זיוה .אני רואה את עצמי בכל ילד שאיתי בתוכנית".
עבד לעם קדוש על אדמת הקודש" .
זיוה מצאה את ייעודה בפותחים עתיד ובנוסף ,מגשימה עוד זיוה לקחה על עצמה להנחיל את סיפור העלייה והנספים לדות
אך כשם שהשררה אינה אלא כדי
לתת שירות ,כך גם הענקת השירות ייעוד שלה ,לספר את סיפור המסע של יהודי אתיופיה לדור רות הבאים בישראל .מדי שנה ,היא מרצה בבית ספר בשדת
מעידה על השררה! רות על המסע האישי והמשפחתי שלה ועל סיפור העלייה של הצעיר בבתי הספר בשדרות.
ולכן את ,אישה יקרה ,אינה שפחה יהודי אתיופיה כדי לעורר מודעות למסע הקשה שעברו כדי
נרצעת אלא שרה ! את מחזיקה בתיק
"שרת הפנים" ובדאגתך לכל הפר־ מדי שנה מציינים במקביל ליום ירושלים את יום הזיכת להגיע לארץ ישראל.
טים הקטנים את מאירה את הפנים!
רון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל דרך סודן' ,פותחים עתיד' הינה עמותה ,חברת בת של הסוכנות היהודית,
בכל יום ובכל חודש את משרתת בקו־
דש! וממש כמו שבט לוי שהיה נתון כ 4000-איש נפטרו במסע הארוך והמייסר ולא שרדו .ביום הפועלת משנת ,2006ב 36-ישובים בפריפריה החברתית
לעבודת המשא ,כך גם את נושאת
השנה ,יום ראשון ה 29/5 -עולים לירושלים ,לאנדרטה לזכר והגיאוגרפית של ישראל למען ילדים ומשפחות המצויים במת
על ליבך את משאם של בני ביתך.
הנספים .מסע הבריחה לסודן נמשך חודשים ארוכים ובין צבי סיכון .פותחים עתיד פיתחה מודל התערבות בו משמשת
וכמו שבט לוי שהיה נתון לשיר ,כך
גם את ממלאת את פיך בשיר של יום, הצועדים היו גם קשישים ,אנשים חולים וילדים קטנים .הנאמנה ככלי ההתערבות העיקרי וגורם המפתח בהצלחתם
על כל יום ויום. בסודן נאלצו להמתין עד כשנתיים ,במחנות פליטים ,עד שחות של הילדים ומשפחותיהם .הנאמנות עוברות הכשרה מקצות
והמשמרת שלך לעולם לא נגמרת- לצו ועלו לארץ ישראל .במחנות המעבר ,סבלו יהודי אתיופיה עית בפותחים עתיד .כל נאמנה עובדת במשרה מלאה ומלווה
היא תמיד רצופה ,אך תוכה רצוף
ילדים ומשפחותיהם בתהליך של שינוי הנמשך שלוש שנים ממגפות ,רעב ,מעשי התנכלות ושוד.
אהבה מבנות ירושלים.
במטרה לקדם את הילדים בתחום האישי ,הלימודי ,החברתי
אשריך ,אשת חיל יקרה -על שירו־
תך ,על שררתך ,על שירתך .שבת בין 4000המתים היה סבא של זיוה וחמתה (אמא של בעלה והמשפחתי .כ 300-נאמנות עובדות מדי שנה בפותחים עתיד
שלום ומבורך. כיום)" .אומרים לי שהייתי צעירה מאוד ובטח שאני לא זוכת עם כ 12,000-ילדים ומשפחות מקרית שמונה ועד אילת.
רת מה היה .אמנם הייתי קטנה אבל אני חיה את הזיכרונות
זיוה גרמדאייט -צילום ענת מחנאי הללו כאילו זה חלק בלתי נפרד ממני ,חלק מהסיפור האישי
שלי ,כל חיי אני מרגישה שזו המורשת שלי ושעלי לספר לכל
מי שמקשיב מה עבר עלינו במסע" מספרת זיוה.
למשפחתה של זיוה הייתה כמיהה גדולה לעלות לארץ ישראל
ואז הגיעה שמועה שישנם 2יהודים בסודן שמחפשים יהודים
מאתיופיה שרוצים לעלות לישראל .השמועה התפשטה מהר
מאוד בכפר ומשפחתה של זיוה ראתה בכך הזדמנות .כולם
קמו וצעדו יחד לסודן במשך כמה חודשים ברגל .הם צעדו
בעיקר בלילה כדי שלא יתפסו וילשינו עליהם לשלטונות של
אתיופיה .כשהגיעו לסודן ,שהייתה מדינה מוסלמית ,נאלת
צו להסתתר בדירות מסתור" :במשך כמה חודשים נדחסנו 3
גליון מספר 09.06.2022 | 1162 10
