Page 12 - Hatzvi 1118

‫מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה‬
‫בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון‬

‫בחן מהו המרווח האופטימלי בין הריונות‬

‫קדמות‪ .‬יחד עם זאת דווקא מרווח ארוך של מעל‬ ‫לבי ן ‪ 114,000‬ילודים שנולדו במרווח ביניים‪ ,‬ו�ל‬ ‫מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סורוקה בשיל‬
‫‪ 5‬שנים נמצא כגורם סיכון לסיבוכים נשימתיים‬ ‫עומתם ‪ 11,500‬ילודים אשר נולדו במרווח מעל‬ ‫תוף עם אוניברסיטת בן גוריון ששילב כוחות בין‬
‫חסימתיים ארוכי טווח לילוד‪ .‬לא הכל נמצא‬ ‫‪ 5‬שנים בין ההריונות‪ .‬שיעור הלידות המוקדמות‬ ‫רופאי נשים‪ ,‬רופאי ילדים‪ ,‬ואפידמיולוגים‪ ,‬בחן‬
‫בידיים שלנו‪ ,‬אבל כדאי לזכור שדחיית הלידה‬ ‫היה גבוה יותר בקרב ילודים שנולדו הן במרווח‬ ‫מהו הפער האופטימלי בין לידות הן מבחינת סיל‬
‫קצר והן במרווח ארוך‪ .‬כאשר נבחנו סיבוכים‬ ‫בוכי ההיריון קיצרי הטווח‪ ,‬ובעיקר לגבי סיבוכים‬
‫הבאה לפער של מעל ‪ 5‬שנים היא‬ ‫נשימתיים חסימתיים ארוכי טווח לתינוקות‪,‬‬
‫פחות מומלצת"‪.‬‬ ‫נמצא שאלה שנולדו במרווח גדול של מעל ‪5‬‬ ‫נשימתיים ארוכי טווח לילודים‪.‬‬
‫שנים היו בסיכון מוגבר (של פי ‪ )1.5‬לסיבוך זה‪.‬‬ ‫המחקר פורסם לאחרונה בעיתון מוביל בינלאומי‬
‫מוסיף פרופ' שיינר‪" :‬המחקר הנוכחי מדבר על‬ ‫יש לציין כי מחקר אחר של הצוות הראה שמרל‬
‫כך שגם מרווח בין לידות מהווה גורם סיכון לתל‬ ‫ווח ארוך נמצא גם כגורם סיכון לסיבוכים עיצל‬ ‫לרפואת ילדים ‪.Pediatric Pulmonology‬‬
‫חלואה‪ ,‬וכמו תמיד נראה שכדאי לבחור בדרך‬
‫האמצע‪ ,‬לא קרוב מידי ולא רחוק מידי‪ .‬דבר נוסף‬ ‫ביים ארוכי טווח לילודים‪.‬‬ ‫קיימות תפיסות רבות בנוגע לפער המייטבי בין‬
‫שחשוב לזכור‪ ,‬בייחוד כאשר קיימת מחשבה על‬ ‫לידות‪ .‬יש הדוגלים ב "לגמור עם זה" גם על חשל‬
‫מרווח קצר‪ ,‬הוא נטילת חומצה פולית שהוכחה‬ ‫צוות החוקרים הרב מערכתי מהמרכז הרפואי‬ ‫בון שעות השינה‪ ,‬ולצופף הריונות‪ ,‬בעוד שיש‬
‫כמפחיתת מומים בכלל ומומים בצינור העיצבי‬ ‫סורוקה ומאוניברסיטת בן גוריון כלל את‪ :‬ד"ר‬ ‫הדוגלים בדחיית ההיריון הבא‪ .‬נושא המרווח‬
‫תמר ויינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור‬ ‫האופטימלי בין ההריונות נדון בניירות העמדה‬
‫בפרט"‪.‬‬ ‫והילה רפפורט‪-‬פסטרנק מהפקולטה לרפואה‬ ‫של האיגוד שהגדיר מרווח קצר בכניסה להיריון‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬ואת פרופ' אייל שיינר‬ ‫לפני שמלאו ‪ 6‬עד ‪ 18‬חודשים מהלידה הקודמת‪,‬‬
‫פרופ' אביב גולדברט‪ ,‬מנהל מחלקת ילדים ב'‬ ‫מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' ופרופ' אביב גול‬
‫ומעורכי המחקר‪ " :‬מרווח שמעל ‪ 5‬שנים בין‬ ‫לדברט רופא ריאות ילדים ומנהל מחלקת ילדים‬ ‫ומרווח ארוך ככזה שמעל ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫ההריונות‪ ,‬כרוך בסיבוך נשימתי והן בסיבוך‬
‫עצבי בתינוקות‪ .‬האפשרות לתכנן נכון ולהקטין‬ ‫ב' בסורוקה‪.‬‬ ‫המחקר בחן משמעות מרווח בין הריוני קצר‬
‫סיכוי שהילדים יזדקקו בהמשך לטיפול רפואי‬ ‫פרופ' אייל שיינר‪ ,‬מנהל מחלקת נשים ויולדות‬ ‫אשר הוגדר כנמוך מחצי שנה‪ ,‬מרווח ביניים‪,‬‬
‫ב' בסורוקה ומעורכי המחקר‪":‬מרווח קצר נחשב‬ ‫ומרווח ארוך (אשר הוגדר כמעל ‪ 5‬שנים בין‬
‫יכולה וצריכה להיכנס לשיקול דעת ההורים"‪.‬‬ ‫בספרות כגורם סיכון לסיבוכי היריון‪ .‬ואכן המל‬ ‫ההריונות)‪ .‬צוות המחקר עקב אחר נשים וילדיהן‬
‫חקר הנוכחי הדגים עלייה בשיעור הלידות המול‬ ‫אשר ילדו בבית החולים סורוקה‪ .‬ההשוואה בול‬
‫צעה בין כ‪ 19,000 -‬ילודים שנולדו במרווח קצר‪,‬‬

‫מחקר דעת קהל חדש של המכון למחקרי‬
‫ביטחון לאומי (‪ )INSS‬באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪:‬‬

‫‪ 43%‬מהיהודים חושבים שיש להתייחס לאזרחי ישראל הערביים בבחינת "כבדהו וחשדהו";‬
‫‪ 40%‬מהיהודים תומכים בלתת אפשרות ליהודים לעלות להר הבית ולהתפלל בו באופן חופשי;‬

‫רבע מהציבור הערבי בישראל רואה עצמו ישראלי ורוצה להשתלב כאזרחים שווי זכויות;‬
‫חלק גדול מהציבור (‪ )52%‬מוטרד מהשסע בין ערבים ליהודים בפער רב בהשוואה לשסעים אחרים בחברה;‬

‫‪ 80%‬מהציבור – מבצע "שומר החומות" היה מוצדק;‬
‫‪ 53%‬מעידים שתחושת הביטחון האישי שלהם פחתה בתקופה האחרונה;‬

‫סבור כי הממשלה צריכה להשקיע באזרחי ישל‬ ‫תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל לאור‬ ‫הציבור מעריך ששני תרחישים מרכזיים עשויים‬ ‫"הישראלים מודאגים יותר מהמתחים הפנימיים‬
‫ראל הערבים‪.‬‬ ‫אירועי התקופה האחרונה – חלק ניכר מהציבור‬ ‫לגרום לכך – התרחיש הראשון הוא ירי רקטות‬ ‫מאשר מאיומים חיצוניים"‬
‫(‪ )53%‬מעיד כי תחושת הביטחון שלו פחתה‪,‬‬ ‫לעבר ערים מרכזיות (כלל הציבור ‪ ,26% -‬הצ�י‬
‫לדברי ד"ר ציפי ישראלי‪ ,‬ראש התכנית לחקר‬ ‫‪ 43%%‬השיבו כי לא חל שינוי‪ ,‬ורק ‪ 5%‬השיבו ש�ת‬ ‫בור היהודי ‪ ,30% -‬הציבור הערבי ‪ .)5% -‬הת�ר‬ ‫המחקר נערך בחודש יוני ‪ 2021‬כחלק ממדד‬
‫דעת קהל במכון למחקרי ביטחון לאומי‪ ,‬הנתול‬ ‫חושת הביטחון האישי שלהם גברה‪ .‬נתונים דול‬ ‫חיש השני ‪ -‬אירועים בירושלים (למשל סביב הר‬ ‫הביטחון הלאומי שעורך המכון למחקרי ביטחון‬
‫נים מלמדים כי המגמה שנצפתה במחקרי המכון‬ ‫הבית‪ ,‬פינוי ערבים מבתים בשכונות הערביות(‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬לפיה‪ ,‬הישראלים מודאגים‬ ‫מים נמצאו בשנת ‪ ,2015‬בשיא גל הטרור‪.‬‬ ‫(כלל הציבור ‪ ,24% -‬הציבור היהודי ‪,22% -‬‬ ‫לאומי (‪.)INSS‬‬
‫יותר מאיומים פנימיים התחזקה‪ ,‬גם לאחר המל‬ ‫הציבור הערבי ‪ .)39% -‬חלק קטן יותר מעריך‬ ‫את המחקר מנהלת ד"ר ציפי ישראלי‪,‬‬
‫בצע הצבאי ״שומר החומות״‪ .‬השסע בין ערבים‬ ‫תפיסת האיומים –‬ ‫כי בלוני תבערה וירי רקטות ליישובי עוטף עזה‬ ‫והשתתפו בו ‪ 1000‬ישראלים מכל המגזרים‪.‬‬
‫ליהודים מסומן על ידי הציבור במשך שנים רבות‬ ‫ממה מודאג הציבור הישראלי?‬ ‫(כלל הציבור ‪ ,15% -‬הציבור היהודי ‪ ,16% -‬הצ�י‬ ‫מבצע "שומר החומות" ופתרונות לאיום החמאס‬
‫כמטריד ביותר בפער רב מול השסעים האחרים‪.‬‬ ‫הציבור מודאג מהאיומים הפנימיים משמעותית‬ ‫בור הערבי ‪ )5% -‬או התניה ישראלית בהכנסת‬ ‫בעזה ‪ 80% -‬מהישראלים (הציבור היהודי ‪.90% -‬‬
‫האירועים בערים המעורבות בחודש מאי העמיל‬ ‫יותר מאשר מהאיומים החיצוניים‪-‬ביטחוניים‬ ‫סיוע הומניטרי לעזה רק בתמורת חילופי שבויים‬ ‫הציבור הערבי ‪ )27% -‬סבורים שהיה מוצדק‬
‫קו חשש זה והציבור מעוניין לראות שינוי בהיבט‬ ‫ ‪ 21% -‬מהישראלים מודאגים מהאיומים החב�ר‬ ‫ונעדרים יגרמו לכך (כלל הציבור ‪ ,13% -‬הציבור‬ ‫לקיים את ‪ 11‬ימי מבצע "שומר החומות" בעקבות‬
‫זה‪ .‬כדאי לשים לב לכך שלמרות האירועים בעת‬ ‫תיים בישראל מבפנים (הציבור היהודי ‪,23% -‬‬ ‫היהודי ‪ ,13% -‬הציבור הערבי ‪ )9% -‬הם אלה‬
‫האחרונה‪ ,‬היחס של הציבור היהודי לערבי לא‬ ‫הציבור הערבי ‪ )13% -‬ו‪ 27%-‬מודאגים מעימות‬ ‫שיגרמו לחידוש הלחימה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬רק מיעוט‬ ‫ירי הרקטות מעזה לעבר ירושלים‪.‬‬
‫השתנה מהותית וכי ניכר שהציבור מבחין בין‬ ‫בין יהודים לערבים ישראליים (הציבור היהודי ‪-‬‬ ‫מהישראלים סבור כי עימותים וחיכוך בין יהודים‬ ‫באשר לטיפול באיום הנשקף מחמאס בעזה –‬
‫הערבים הישראליים שהשתתפו בפרעות נגד‬ ‫‪ ,25%‬הציבור הערבי ‪ )35% -‬בעוד שמיעוט זניח‬ ‫וערבים בישראל יביאו לחידוש הלחימה‪ .‬מעניין‬ ‫נראה כי גם לאחר המבצע‪ ,‬הציבור ממשיך להל‬
‫יהודים לבין כלל הציבור הערבי בישראל‪ .‬הציל‬ ‫(‪ )5%‬מודאג יותר מהאיומים הביטחוניים על י�ש‬ ‫לציין את האחוז הגבוה של ה"לא יודעים" (כלל‬ ‫תקשות להחליט כיצד נכון לטפל בבעיית רצועת‬
‫בור תומך בהשקעה באזרחים הערבים בישראל‬ ‫ראל מבחוץ‪ .‬חלק ניכר מהציבור (‪ )42%‬העיד כי‬ ‫הציבור – ‪ ,17%‬הציבור היהודי – ‪ ,15%‬הציבור‬ ‫עזה שתחת שלטון חמאס‪ .‬חלק ניכר ממנו תומך‬
‫הוא מודאג מכל האיומים במידה שווה‪.‬‬ ‫בפעולה אקטיבית כלפי חמאס‪ 21% :‬מהישראלים‬
‫ומעוניין בפתרון המתח בין יהודים‬ ‫המתחים הפנימיים בחברה הישראלית ‪52% -‬‬ ‫הערבי – ‪.)33%‬‬ ‫(הציבור היהודי ‪ ,24% -‬הציבור הערבי ‪ )7% -‬ת�ו‬
‫וערבים בישראל‪.‬‬ ‫מהציבור מוטרד מהמתח בין ערבים ליהודים‬ ‫למרות המהומות בהר הבית שקדמו ל"שומר‬ ‫מכים במבצע צבאי רחב כולל תמרון יבשתי שנול‬
‫בפער רב בהשוואה למתחים האחרים‪.‬‬ ‫החומות" מרבית הציבור אוחז בדעותיו הקודל‬ ‫עד לפרק את הזרוע הצבאית של חמאס ו‪19%-‬‬
‫הסקר הנוכחי התקיים ביוני ‪ ,2021‬והוא‬ ‫מתשובה לשאלה ‪ -‬איך אתה רואה את אזרחי‬ ‫מות בנושא‪ .‬באשר למדיניות ישראל ביחס להר‬ ‫(הציבור היהודי – ‪ ,21%‬הציבור הערבי ‪)6% -‬‬
‫שילב תשאול באינטרנט וראיונות טלפו־‬ ‫ישראל הערביים? עלה כי למרות האירועים בעל‬ ‫הבית ‪ -‬רק ‪ 14%‬מהציבור היהודי מתנגד ל�ע‬ ‫תומכים בניתוק הרצועה מישראל (סגירת המעבל‬
‫ניים בקרב אוכלוסיות שאין להן נגישות‬ ‫רים המעורבות בחודש מאי ‪ ,2021‬לא חל שינוי‬ ‫ליית יהודים להר הבית לעומת ‪ 47%‬מהציבור‬ ‫רים)‪ 27% .‬מהישראלים (הציבור היהודי ‪,31% -‬‬
‫לאינטרנט‪ .‬רואיינו ‪ 1000‬נשאלות ונשאלים‬ ‫ביחס של הציבור היהודי לערבי בישראל; חלק‬ ‫הערבי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חלק ניכר מהציבור היהודי‬ ‫הציבור הערבי ‪ )7% -‬תומכים ביצירת הרתעה על‬
‫מקרב האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה‬ ‫ניכר מהציבור היהודי מתייחס לאזרחי ישראל‬ ‫ ‪ ,40% -‬סבור כי יש לאפשר ליהודים לעלות ול�ה‬ ‫ידי פעילות צבאית נגד החמאס בעזה (כגון הרס‬
‫הערבית‪ ,‬המהווים מדגם ארצי מייצג של‬ ‫הערבים בבחינת "כבדהו וחשדהו"‪ 43% .‬ענו כי‬ ‫תפלל בהר הבית באופן חופשי ‪ 7% .‬השיבו שיש‬ ‫תשתיות צבאיות‪ ,‬סיכולים ממוקדים)‪ .‬רק ‪13%‬‬
‫כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגיל ‪18‬‬ ‫הם רואים באזרחי ישראל הערבים‪" :‬כמי שיש‬ ‫לאפשר ליהודים לעלות להר הבית אבל לאסור‬ ‫מהציבור (הציבור היהודי ‪ ,11% -‬הציבור הע�ר‬
‫ומעלה‪ .‬טעות הדגימה המרבית לכלל המ־‬ ‫לכבדם‪ ,‬אך גם לחשוד בהם"; ‪ 31%‬רואים בהם‬ ‫זאת על אישי ציבור‪ .‬מעניין כי רק ‪ 19%‬מהציבור‬ ‫בי ‪ )24% -‬תומכים בהשקעה בתשתיות ובכלכלה‬
‫דגם ‪ 3.7%±‬ברמת ביטחון של ‪ .95%‬עבודת‬ ‫כאזרחים שווים; ‪ 20%‬כאויבים בפוטנציה ו‪6% -‬‬ ‫תומכים בשמירה על המצב הנוכחי‪ ,‬לפיו‪ ,‬יהודים‬ ‫בעזה והקלה בסגר‪ ,‬ו‪ 10%-‬בלבד (הציבור היהודי‬
‫כאזרחים שאינם שווי זכויות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בדומה לסל‬ ‫יכולים לעלות להר אך לא להתפלל בו וכי חלק‬ ‫‪ ,7% -‬הציבור הערבי ‪ )29% -‬תומכים בחתירה‬
‫השדה בוצעה על ידי מכון מדגם‪.‬‬ ‫קרים קודמים בעבר‪ ,‬גם כעת ועל רקע האירועים‬
‫בערים המעורבות‪ ,‬רוב הציבור היהודי (‪)64%‬‬ ‫ניכר מהישראלים מעוניינים בשינוי המצב‬ ‫להסכם עם חמאס והשלמה בשלטונו בעזה‪.‬‬
‫ו‪ 21% -‬השיבו "לא יודע"‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הציבור נשאל מה לדעתו יביא להתלל‬
‫קחות מחודשת עם חמאס‪ .‬מהנתונים עולה כי‬

‫גליון מספר ‪22.07.2021 1 1118‬‬ ‫‪12‬‬