Page 12 - Hatzvi 1026 - Rosh Hashana
P. 12
עיתוןהצבימדברים תרבות תרבות
אורן עמית בסדרת שיחות עם אנשים שעושים תרבות
צילום :נועה ויפתח אלרן
ואני משוכנעת שדברים ישתנו עד אז. מיכל יהודה :זוהי האומנות שלדעתי הכי נושקת לחיים .ישבה שווה לתת את הנשמה
אורן :מה תפקידו של שחקן בעינייך? את המגע הישיר והמיידי ביותר עם הקהל .הכל כאן ועכשיו. הבמאית מיכל יהודה קיבלה פרס מפעל חיים
מיכל יהודה :ברור ששחקן הוא קודם כל יוצר .פחות מעניין אותי התגובות שאתה מקבל ישר מגיעות אליך .זה ממלא אותך, על יצירתה התיאטרונית בצוותא ת"א בשבת
לעבוד עם שחקן מבצע .בסוג התיאטרון שלנו יש התעקשות ואתה מחזיר מיד לקהל .אם זה צחוק מתגלגל או רגע דרמטי האחרונה .בשיחה איתה ,היא מדברת על עתיד
שמתרחש .היכולת לגעת באנשים באופן בלתי אמצעי .זה נפלא.
שהשחקנים יביאו את עולמם ומחשבותיהם ליצירה .לכן התיאטרון -שלה ובכלל
הם מוגדרים כשחקנים יוצרים .בכלל התיאטרון הולך לשם. זוהי גם אומנות מעמיקה ,אינטילגנטית
באוניברסיטת תל אביב יש מסלול חדש שנקרא שחקן יוצר - ומאתגרת ,בעיקר בעידן של המסכים מיכל יהודה נולדה בקריית גת למשפחה דתית .אחרי שנתיים
של שרות לאומי במצפה רמון כקומונרית בבני עקיבא ,סיימה
וזה מעיד על המגמה הזו. והאינטרנט. באוניברסיטת בן גוריון תואר ראשון במדעי ההתנהגות ,ולמדה
אני אוהבת את האנסמבל ,שמורכב משחקנים מקצועיים לצד תיאטרון בסמינר הקיבוצים ותואר שני באוניברסיטת תל אביב.
אנשים שעושים את זה בשביל הנשמה ,צעירים ומבוגרים .אני אורן :אם כבר נגעת בזה :לאן לדעתך מיכל עבדה במתנס ערד לאורך שנים בסדנאות תיאטרון
לא מאמינה בשחקנים מקצועיים .מאמינה באנשים שבוער הולכת האמנות הזו? כשהתחרות הכי לילדים ונוער ,ותיאטרון קהילתי ,לצד הוראה בבתי הספר
גדולה שלה זה עוד סדרה בנטפליקס,
להם לומר משהו. וכרטיס לתיאטרון הוא סך הכל תענוג חלמיש ואבישור.
אורן :איפה היית רוצה לראות את עצמך עוד עשר שנים? או: מאוד יקר .לא סתם אנחנו רואים עם מיכל פתחה את מגמת התיאטרון בתיכון לפני כ 23שנים תחת
איפה היית רוצה לראות את האנסמבל עוד 10שנים? והאם השנים ירידה משמעותית בקהל שהולך ניהולה של פרחיה הרשקוביץ ,ובהמשך תחת נעמי מיצד,
זו אותה שאלה? לתיאטרון בכל הארץ. גרגורי ורונית זאנו.
מיכל יהודה :חחח ..אמאל'ה ...אני פוחדת מעצם המחשבה. מיכל יהודה :אין ברירה ,אנחנו אנשי
התיאטרון צריכים להיות אטרקטיבים ורלוונטים .והכוונה לאו
דוקא מסחריים .אנחנו צריכים להמשיך להתעקש על תיאטרון
איכותי ובו בזמן מרתק ...ולהמשיך להתעקש להביא תקציבים
לתיאטרון ,כי זוהי נשמת אפנו .לחשוב מחוץ לקופסא איך
להחזיר קהל לאולמות .בדיוק לצאת מהצגות הסלון השבלוניות.
דווקא להציע משהו שהטלויזיה לא מביאה .תיאטרון נסיוני,
משהו אחר .תיאטרון תנועה חזותי שמחפש בשורה חדשה.
אורן :תני דוגמא ממשהו שעשית בשנים האחרונות שהוא סוג
של בשורה מבחינתך לעתיד עולם התיאטרון.
מיכל יהודה :למשל פרוייקט סיפורי אסימוב -שתי ההצגות
האחרונות שלנו .אסימוב מתעסק עם שאלות כמו -לאן
האנושות הולכת בעידן של טכנולוגיה .באנסמבל לקחנו שני
סיפורים קצרים ,שניהם שואלים שאלות מהותיות לגבי העתיד
שאנחנו הולכים אליו .עתיד מדאיג" .יום יפה היום" שעסק
בהשתלטות של המכונה על האדם ,ו"איזה כיף היה להם"
שעוסק בשאלות על החינוך ועתיד בתי הספר .על השאלות
האלה ענינו באמצעות שפה יחודית של תנועה ,וידאו ועוד.
מצאנו דרך אחרת ,מרתקת לדעתי ,בה
אנחנו מספרים סיפור.
אבל אם אני מסתכלת על יוצרים כמו רינה ירושלמי או פיטר אורן :איך יוצרים הצגה בפריזמה? ב 2011פתחה את אנסמבל תיאטרון פריזמה ,קבוצת תיאטרון
ברוק להבדיל ,שממרומי גילם ממשיכים ליצור ,אני מתפללת מיכל יהודה :אסף ראובן ואני ,שנינו למבוגרים בשילוב עם נוער מצטיין ,במתנס ערד ,הנתמכת על
שגם אני אמשיך לעשות תיאטרון בחלקת אלוהים הקטנה אחראים על הבחירות האומנותיות,
שלי .אני מקווה שהאנסמבל יתפתח ויופיע יותר מחוץ לעיר, על העיבוד וכעת גם על הבימוי .אנחנו ידי משרד התרבות.
ויגיע למקומות בכל רחבי הארץ .שהוא יהיה שם דבר בתחום שותפים ליצירה .אנחנו מחליטים בשיתוף בשבת האחרונה ,במסגרת פסטיבל "כל הארץ במה" ,זכתה
התיאטרון החדשני והנסיוני .שיהנה מתקציבים מכבדים ושנפיץ האנסמבל על מה תהיה ההפקה הבאה. בפרס מפעל חיים על יצירתה ,והאנסמבל זכה במקום השלישי
את הבשורה התיאטרונית .הייתי רוצה שתהייה מחוייבות אם זה סיפור ,אז מנתחים אותו ,מוציאים
אמיתית לאנסמבל .שיבואו מתוך תשוקה ואהבה .שיהיה יותר את הרעיונות המרכזיים שמדברים אלינו מתוך 33הצגות ,על ההצגה "איזה כיף היה להם".
גיוון ,צעירים ,ביניים ומבוגרים .שתמשיך תחושת המשפחה, שבוער לנו לטפל בהם ,ואז נכנסים
לסדנאות אימפרובזציה ומוציאים חומרים אורן :למה תיאטרון? מה מושך אותך במדיום הזה?
אך גם ההתמקצעות. אישיים של השחקנים .חלק גדול מהחומרים האישיים נכנס
אורן :פרס מפעל חיים זה חתיכת דבר. להצגה ומהווה חלק נכבד מהטקסט שלה .כך נוצר חומר אותנטי
מיכל יהודה :בסוף שווה להשקיע ולתת את הנשמה .לא שהשחקנים מחוברים אליו .גם לאחר שהטקסט מוכן ,הוא כל
האמתי שאתרגש מפרס ,אבל זו יותר ההכרה וההערכה .אני הזמן מתעדכן ,אפילו יומיים לפני עליית ההצגה .שלב החזרות
רוצה להודות למשפחה שלי ,למתנס ,לתיכון ולפריזמה כמובן. הוא כמו חדר מעבדה .כל הזמן מנסים ומנסים רעיונות שלנו,
היוצרים ,אך גם השחקנים מוזמנים להביא רעיונות ,ומה שנכון
להפקה מתקבל .ההצגה כל הזמן נוצרת ,משתנה ,חיה ונושמת.
לדוגמא יש לנו הופעה בתיאטרון הפרינג' באר שבע עוד מעט,
גליון מספר 26.9.2019 1 1026 12