Page 25 - Hatzvi 1066
P. 25

‫עיתון הצבי‬                                                                            ‫תרבות‬

      ‫כשהקהל משתתף במעשה האמנות‬

‫פעולה השתתפותית – שיקום מאגורת א‪-‬תין בשיתוף קהילות ערד‪ .‬צילום‪ :‬דן פרברוף‬

       ‫כחלק מפרויקט 'נוף משותף'‪ ,‬השתתפו תושבי ערד ובקעת קנאים באופן פעיל בשיקום מאגורת מים‪ ,‬מה‬
      ‫שמכונה בשדה האמנות – 'אמנות השתתפותית'‪ .‬אוצרת התערוכה עירית כרמון פופר מספרת על המושג‬

               ‫המתפתח‪ ,‬ואיך הוא מייצר לאמנות משמעות חברתית חדשה‪ .‬פרק אחרון בסדרת הכתבות‬

     ‫הרחב לוקחת חלק בשדה ידע שיש בו את הפוטנציאל לקדם אג'נדה של‬                       ‫אמנות השתתפותית‪ ,‬או כפי שנוהגים לכנותה‪ :‬אמנות מוטת קהילה‪ ,‬מעורבת‬
 ‫אזרחות סביבתית ברת קיימא‪ ,‬שתורמת לזהות ולזיקה בין אדם למקום ובין‬                      ‫חברתית‪ ,‬אמנות דיאלוגית או אקטיביזם חברתי ופוליטי‪ ,‬מבוססת על ההכרה‬
                                                                                       ‫באמנות כפעולה (ולא כאובייקט)‪ ,‬מתייחסת לאתר של הפעולה‪ ,‬לרבות מארג‬
                                                                           ‫אדם לאדם‪.‬‬
                                                                                        ‫היחסים הבינאישיים שנוצרים בו‪ .‬סוגה אמנותית זו קוראת תגר על היחסים‬
 ‫הפרקטיקה של הז'אנר נפוצה ברחבי העולם‪ ,‬לרבות בישראל‪ ,‬מלווה בשיח‬                              ‫המסורתיים בתולדות האמנות בין אמן‪-‬יצירה‪-‬צופה‪ ,‬ומרחיבה את ארגז‬
        ‫תיאורטי רחב שכולל מחקר היסטורי ותיאורטי‪ ,‬כתיבה פרשנית ודיון‬                              ‫הכלים של האמן לממד שיתופי של התנסות חברתית ומעורבות של‬

    ‫ביקורתי‪ .‬בישראל בעשורים האחרונים ניכרת פעילות ענפה בתחום‪ ,‬ובין‬                    ‫משתתפים שאינם בהכרח משדה האמנות‪ .‬אמנות השתתפותית מוטת קהילה‬
  ‫הקולקטיבים הבולטים ניתן למנות את תנועת תרבות שהוקמה בעפולה ב‪-‬‬                             ‫ואקטיביסטית יכולה להופיע בקשת של מקומות ומצבים‪ ,‬המדגישים את‬
  ‫‪ 2004‬וכוללת יזמות לפיתוח מודלים מקיימים; קולקטיב ארטים שפועל מ‪-‬‬
‫‪ 2009‬בהפעלת ספרית לוינסקי בגינה ציבורית ת"א‪ ,‬קבוצת מוסללה שפועלת‬                       ‫הממד של היצירה כתהליך‪ ,‬את המעבר ממחבר יחידני לפעולה של קולקטיב‬
 ‫בירושלים מ‪ 2009-‬כמעבדת חקר לחיים עירוניים מקיימים; קבוצת בית ריק‬                                  ‫ואת המסוגלות להניע שינוי סביבתי או תודעתי‪ .‬אמנים שמאמצים‬
‫שבין השנים ‪ 2011-15‬פעלה באתרים נטושים בירושלים תוך פלישה אליהם;‬
                                                                                            ‫אסטרטגיות אלו שואפים לתרום לחברה‪ ,‬במקרים בהם סוכנים חברתיים‬
     ‫קולקטיב אנייה שמפעיל מ‪ 2014-‬מנבטה לסביבה עירונית בת"א; קבוצת‬                             ‫אחרים נכשלו‪ ,‬תוך שימוש בהון התרבותי הייחודי שלהם כאמנים‪ .‬הם‬
  ‫פורום זמני שפעלה בעיר התחתית בחיפה בשנים ‪ 2014-16‬במטרה לתמוך‬
‫בקהילות מוחלשות שהיו תחת איום של התחדשות עירונית‪ ,‬קולקטיב הג׳ים‬                           ‫ממוקמים בעמדה של יזמים‪ ,‬פעילים חברתיים וסוכנים של שינוי‪ ,‬ומציעים‬
‫שפעל במרחב בת ים‪ ,‬חולון יפו וערד‪ .‬בפעילות זו לוקח חלק הקולקטיב "נוף‬                                  ‫מודלים אלטרנטיביים לפעילות חברתית מותאמת מקום ספציפי‪.‬‬
 ‫משותף" בערד‪ ,‬שמפעילים מ‪ 2019-‬האמנים דויד בהר‪-‬פרחיה ודן פרברוף‪,‬‬
  ‫אמנית התנועה איריס נייס והאוצרת ד"ר עירית כרמון פופר‪ ,‬למען התוויה‬                   ‫אמנות השתתפותית מתכנסת תחת מטריה רחבה של אקלים תרבותי עכשווי‪,‬‬
‫של שביל הליכה תיירותי חדש ‪ -‬שביל בורות המים – שיחבר בין העיר ערד‬                               ‫שעוסק בערכים של מקומיות‪ ,‬קהילתיות‪ ,‬שיתופיות וקיימות ומשותף‬

    ‫ליישובים הבדואים בבקעת קנאים‪ .‬הקולקטיב פועל לטובת שיקום בורות‬                     ‫לתחומים רבים משנות ה‪ 90-‬ואילך‪ .‬בקונטקסט זה נוצרים ממשקים בינה לבין‬
 ‫ומאגרות מים קיימים במדבר מתוך חזון לכינון מרחב ביוספרי באזור מרחב‬                         ‫תחומי סביבה וקיימות‪ .‬בדומה לפרקטיקה האמנותית בה ניכרת זיקה בין‬
‫ערד‪ ,‬תוך שימור הסביבה והקהילות המתגוררות בה‪ .‬קולקטיב "נוף משותף"‬                             ‫ההיבט הקהילתי לסביבתי (המקום‪/‬האתר)‪ ,‬הזיקה מאפיינת גם תפיסות‬
                                                                                            ‫עכשוויות של פיתוח בר קיימא ואזרחות סביבתית ככל שמשבר הסביבה‬
        ‫משתייך לקבוצת סוכניה של האמנות ההשתתפותית שעושים שימוש‬
   ‫במשאבים הקיימים‪ ,‬תרבותיים‪-‬עירוניים ו‪/‬או טבעיים‪-‬נופיים‪ ,‬כדי להפכם‬                   ‫העולמית מעמיק‪ .‬כבר בשנות ה‪ 70-‬אונסקו השיקה את תכנית ‪MAB‬להגדרת‬
                                                                                       ‫שמורות ביוספריות כמודל בעל היבטים מרחביים‪ ,‬חברתיים וניהוליים‪ ,‬תחת‬
       ‫לנחלת הכלל‪ ,‬ובכך סוללים את הדרך ליצירת זירת פעולה דמוקרטית‬
‫שמאפשרת הידברות בין ריבוי קולות ונרטיבים‪ ,‬לקידום סולידריות וצדק של‬                          ‫תפיסות של קיימות ושימור מגוון תחומי החיים‪ ,‬מהביולוגי ועד האנושי‪,‬‬
                                                                                              ‫בדגש על שניהם‪ .‬ומשנות ה‪ 2000-‬משתרש המושג ‪ ,Eco-Art‬במסמכי‬
                                                       ‫אדם וסביבה במרחב החיים‪.‬‬               ‫מדיניות של אונסקו כתשובה למשבר הסביבתי העולמי‪ ,‬וזיהוי האמנות‬

     ‫התערוכה "נוף משותף‪ :‬בין מים למים" במרכז לאמנות עכשווית בערד‬                        ‫האקולוגית כפרקטיקה אסתטית לקידום צדק חברתי וסביבתי‪ .‬באותו הקשר‬
       ‫(מתנ"ס ערד קומה ראשונה) פתוחה בימים רביעי וחמישי בין השעות‬                      ‫נידון גם המושג של אזרחות סביבתית‪ ,‬שבשונה מהאזרחות הלאומית‪ ,‬נתפס‬
  ‫‪ 16:00-20:00 9:00-13:00‬ובשבת בשעות ‪ .11:00-14:00‬הכניסה חופשית‬                         ‫כמשותף לכולנו כאזרחי הסביבה‪ ,‬ומצביע על רכישת ידע ומיומנות ליצירת‬

                                                                                           ‫מעורבות סביבתית מושכלת ופעילה‪ .‬אמנות השתתפותית פועלת ליישום‬
                                                                                        ‫פרקטיקות אלו בהתייחסותה לסביבה הקיימת ולקהילה המקומית ובמובנה‬

‫גליון מספר ‪09.07.2020 1 1066‬‬                                                                 ‫‪25‬‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30