Page 40 - Hatzvi 1125 - Yom Kipur
P. 40

‫חג הסוכות ואחרית הימים בראי‬
        ‫המקרא והקבלה‬

                       ‫מאת‪ :‬ד"ר רמי שקלים‬

‫דברי התורה עד שביקשו חז"ל לגנזו‪ ,‬ולבסוף חזרו בהם‪ .‬וכך כתוב בתלמוד‬                 ‫תורה מצוה את עם ישראל לעלות לרגל לירושלים שלוש פעמים בשנה‪ ,‬בפסח‬
‫על עניין זה‪" :‬אמר רב יהודה‪ ,‬אמר רב‪ :‬ברם זכור אותו האיש לטוב‪ ,‬וחנניה‬               ‫בשבועות ובסוכות‪ .‬מבין השלושה‪ ,‬חג אחד – שבועות‪ ,‬נחוג בשישי לחודש ‪ -‬ו'‬
‫בן חזקיה שמו‪ ,‬שאלמלא הוא‪ ,‬נגנז ספר יחזקאל‪ ,‬שהיו דבריו סותרין דברי‬                 ‫לחודש‪ ,‬ושניים מן החגים‪ :‬פסח וסוכות נחוגים בט"ו לחודש כאשר הירח מלא‪.‬‬
‫תורה‪ ,‬מה עשה? העלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן"‪( .‬תלמוד‬                ‫לכל חג יש מאפיינים יחודיים‪ ,‬ואת חג הסוכות מאפיינים בניית סוכה וארבעת‬

                                                   ‫בבלי‪ ,‬מסכת שבת יג‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬                       ‫המינים‪ .‬להלן מספר ציטוטים מן התורה על עניין חג סוכות‪:‬‬
‫מוסיף וכותב על כך הר"ן (רבי נסים בן ראובן גרונדי)‪" :‬שאלמלא הוא נגנז ספר‬           ‫א‪" .‬דבר אל בני ישראל לאמור בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות‬
‫יחזקאל‪ .‬וא"ת אמאי (ואם תאמר למה) בקשו לגנזו? דהא (שהרי) נביא גדול‬                 ‫שבעת ימים לה'‪ :‬ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו‪ :‬שבעת‬
‫היה (יחזקאל)‪ ,‬וי"ל (ויש לפרש) כיון דהוא עצמו לא כתבו‪ ....‬ועוד י"ל דאע"ג‬           ‫ימים תקריבו אישה לה' ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אישה‬
‫(דאף על גב‪ -‬אף על פי) דדבריו נכוחים למבין‪ ,‬רצו לגנזו‪ ,‬כדי שלא יכשלו בו‬
‫מי שאינם מבינים‪ ,‬שהיו דבריו סותרין דברי תורה‪( ...‬שיטה להר"ן על שבת‬                              ‫לה' עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו" (ויקרא כג‪ ,‬לד‪-‬לו)‪.‬‬
                                                                                  ‫ב‪" .‬אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את‬
                                                                       ‫יג‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬  ‫חג ה' שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון‪ :‬ולקחתם לכם‬
‫על פי המקרא נחוג חג הסוכות במשך ‪ 7‬ימים‪ ,‬ואחר כך ביום השמיני קיים‬                  ‫ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני‬
‫חג אחר ‪" -‬מקרא קודש – עצרת" (ויקרא כג; במדבר כט)‪ .‬עיון בתנ"ך מלמד‬                 ‫ה' אלוקיכם שבעת ימים‪ :‬וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חוקת עולם‬
‫כי בימי קדם לא בנו בני ישראל סוכות בחג‪ ,‬ולא חגגו את שמיני עצרת‪ .‬שלמה‬              ‫לדורותיכם בחדש השביעי תחוגו אתו‪ :‬בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח‬
‫המלך חגג בחג הסוכות בירושלים‪ ,‬יחד עם בני ישראל‪ ,‬את חנוכת בית המקדש‬                ‫בישראל ישבו בסוכות‪ :‬למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל‬
‫הראשון‪ ,‬במשך ‪ 7‬ימים בהקרבת קורבנות במשתה ובשמחה גדולה‪ ,‬ואחר חגג‬
‫עימם עוד שבעה ימים‪ ,‬ואז שלח אותם לביתם‪ .‬בחגיגות אלו אין אזכור לחג‬                         ‫בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלוקיכם" (ויקרא כג‪ ,‬לט‪-‬מג)‪.‬‬
                                                                                  ‫ג‪" .‬חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך‪ :‬ושמחת בחגך‬
                                                                   ‫שמיני עצרת‪.‬‬    ‫אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך‪:‬‬
‫"ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג הוא החדש‬                       ‫שבעת ימים תחג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלוקיך בכל‬
‫השביעי‪....‬ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא‬
‫חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלוהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר‬                                 ‫תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח"(דברים טז‪ ,‬יג‪-‬טו)‪.‬‬
‫יום‪ :‬ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאוהליהם שמחים‬                   ‫חז"ל הסבירו כי הסיבה שהתורה הורתה לחוג את חג הסוכות החל מט"ו‬
‫וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה' לדוד עבדו ולישראל עמו"(מלכים א‪ ,‬פרק‬               ‫לחודש‪ ,‬נובעת מן החישוב ולפיו משה ירד מהר סיני עם הלוחות השניים ביום‬
                                                                                  ‫הכיפורים ‪ -‬בעשירי לחודש תשרי‪ .‬למחרת היום ‪ -‬בי"א בתשרי הקהיל משה את‬
                                       ‫ח‪ ,‬פסוקים סה‪-‬סו; דברי הימים ב‪ ,‬ז)‪.‬‬         ‫העם וציווה אותם לתת תרומה לבניין משכן אוהל מועד‪ .‬עם ישראל הביא את‬
‫בתקופת שיבת ציון‪ ,‬חידש נחמיה את מסורת בניית הסוכות ואת חג שמיני‬                   ‫התרומה במשך יומיים‪ ,‬עד לי"ג לתשרי‪ .‬כעבור עוד יום ‪ -‬בי"ד לתשרי קיבלו‬
‫עצרת‪ ,‬שכן מאז יציאת מצרים ועד אז לא בנו בני ישראל סוכות ולא חגגו את‬               ‫הבנאים את כל חומרי הבניה שנתנו על ידי העם כתרומה‪ .‬כעבור יום ‪ -‬בט"ו‬
                                                                                  ‫לחודש תשרי החלו הבנאים המומחים לבנות את אוהל מועד‪ ,‬ומייד ירדו שבעה‬
                                                                   ‫שמיני עצרת‪.‬‬    ‫ענני כבוד והטילו צל על העם והגינו עליו מפני חום היום‪ .‬מאז אנו יושבים‬
‫"ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא‬                   ‫בסוכות במשך שבעה ימים‪ ,‬זכר לשבעת ענני הכבוד הללו (פירוש הגר"א לשיר‬
‫הספר להביא את ספר תורת משה אשר ציווה ה' את ישראל‪ :‬וימצאו כתוב‬                     ‫השירים; הכתב והקבלה על ויקרא כג‪ ,‬מג; שם‪ ,‬במדבר יד‪ ,‬יד; פירוש משך‬
‫בתורה אשר ציווה ה' ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי‪:‬‬
‫ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמור צאו ההר והביאו‬                                                                         ‫חכמה על שמות כג‪ ,‬טז)‪.‬‬
‫עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשת סכת ככתוב‪:‬‬              ‫בימי קדם‪ ,‬בתקופת בית המקדש הראשון‪ ,‬ערך מלך ישראל‪ ,‬ירבעם בן נבט‪,‬‬
‫ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרותיהם ובחצרות בית‬                 ‫שינויים דתיים בחגי ישראל‪ .‬הוא בדה מליבו חג סוכות אחר והעביר את חג‬
‫האלוקים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים‪ :‬ויעשו כל הקהל השבים‬
‫מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד‬                                                          ‫הסוכות מחודש תשרי לחודש חשון‪.‬‬
‫היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד‪ :‬ויקרא בספר תורת האלוקים יום ביום‬                   ‫"ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה‬
‫מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת‬                ‫ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל‬
                                                                                  ‫את כהני הבמות אשר עשה‪ :‬ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר‬
                                     ‫כמשפט" (נחמיה‪ ,‬ח‪ ,‬פסוקים א‪ ,‬יד‪-‬יח)‪.‬‬          ‫יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבו (בדה מליבו) ויעש חג לבני ישראל‬
‫הנביא זכריה אומר כי לעתיד לבוא‪ ,‬באחרית הימים‪ ,‬יהיה חג הסוכות חגם‬
‫של כול בני העולם‪ ,‬בו יהיו חייבים כולם לעלות לירושלים‪ ,‬לחגוג בה ולהתפלל‬                                   ‫ויעל על המזבח להקטיר" (ספר מלכים א פרק יב‪ ,‬לב)‪.‬‬
                                                                                  ‫על עניין זה כותב רש"י‪" :‬בחודש השמיני ‪ -‬דרש להם הוא חודש האסיף‪ ,‬ובו‬
                                                                    ‫על הגשמים‪.‬‬    ‫ראוי החג להיות‪ .‬בדה מליבו ‪ -‬לשון כזב" (פירוש רש"י על מלכים א‪ ,‬פרק‬
‫"והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות‬
‫למלך ה' צבאות ולחג את חג הסכות‪ :‬והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ‬                                                                                    ‫יב‪ ,‬פסוק לג)‪.‬‬
‫אל ירושלם להשתחוות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם" (זכריה יד‪,‬‬                  ‫חג הסכות מתייחד בריבוי קורבנותיו בעיקר פרים (‪ ,)70‬מ‪ 13‬ביום הראשון עד‬
                                                                                  ‫‪ 7‬ביום השביעי ובס"כ ‪ 189‬קורבנות ‪ -‬כולל כבשים‪ .‬יחזקאל משווה את מספר‬
                                                                        ‫טו‪-‬טז)‪.‬‬   ‫קורבנות חג הסוכות לקורבנות חג הפסח‪ ,‬וכותב שהקריבו ‪ 105‬קורבנות‪ ,‬ולא‬
                                                                                  ‫ברור מדוע כתב כך ומהיכן שאב מידע זה‪ .‬דברי יחזקאל סותרים לרוב את‬

‫ד"ר רמי שקלים מומחה לקבלה‪ ,‬מרצה ומלמד נושאים אלו ומקבל קהל למתן יעוץ‪ .‬ניתן לקרוא על נושאים אלו בספר שחיבר‪:‬‬
        ‫"תורת המזל על פי האסטרולוגיה הנומרולוגיה והקבלה" בכל שבוע ייבחר מייל באופן אקראי ויפורסם במדור‬

‫לקבלת ייעוץ אישי ניתן לפנות בדרכים הבאות‪ :‬מייל‪shkalim.rami@gmail.com :‬‬
                                       ‫טלפון‪050-5249215 :‬‬

‫גליון מספר ‪15.09.2021 | 1125‬‬                                                      ‫‪40‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45