Page 12 - Hatzvi 1023
P. 12
עיתון הצבי חדשות
בתנאים קשים ,ללא פרנסה וללא בית -כך נטשה ישראל את
הסייענים הבדואים והפלסטינים
התעלמה ולא הקימה להם יישוב קבע מסודר ,יד אחת העבירה ברית דמים .אך אחרי פסיקת בג"ץ ,מדינת ישראל החליטה מערכת עיתון הצבי
אותם מעזה לכאן והיד השנייה דורשת עכשיו לפנותם .צווי לפנות את תושבי הכפר וליישב אותם. במשך שנים עשרות בדואים ופלסטינים מסיני שיתפו פעולה עם
הריסה נשלחו למרות שהקרקע לא מוכנה לאיכלוס והכוונה "זרקו אותנו כמו כלבים" צה"ל ולחמו למען ישראל .המדינה החליטה לשכן אותם בכפר
היא ליישב אותם בצמוד לבדואים מהאזור שרואים בהם אויבים. דהנייה שברצועת עזה ,אך פינתה אותם במהלך ההתנתקות.
עבד אלסמיע אשתיוי ,גם הוא ממפוני הכפר ,מספר כי גם באותם ימים סוערים חאלב עוד חשש והיה מודאג מכך שישראל מאז הם חיים בנגב בתנאי מחייה קשים ,ללא יכולת להתפרנס,
הערבים רואים בהם בוגדים וכך גם הישראלים והבדואים" .לאן לא תעמוד בהתחייבות שלה .מאז ,מדינת ישראל העבירה ועם שכנים שרואים בהם אויבים .בנוסף לכול ,עכשיו הם שוב
אנחנו נלך? אין לנו מקום אחר ,אין לנו מדינה אחרת – רק מדינת אותם לכפר דהנייה בתל ערד ,יישוב ארעי ,ומאז נעלמה .כך
ישראל" .גם שייח ריאד אשתיוי סיפר על הכעס הגדול והכאב: הם נותרו לבדם בתת תנאים ,בלי תשתיות ,בלי מים וחשמל עומדים בפני סכנת פינוי
עם מעמד זמני שלא מאפשר להם להתפרנס בכבוד ,בסביבה באתר הקרווילות בניצן עשרות מפונים שנקלעו למשבר כלכלי
"זה כאילו שאכלת בשר וזרקת עצם .כואב לי". נותרו ללא בית קבע ,יחד עם 80המשפחות של כפר המשת"פים
הם מסתכלים על היישובים החדשים שהקימו ליהודים המפונים לא מוכרת – בכפר של מנודים. דהנייה ,עדות לשבר ולפצע שלא הגליד .בין הריסות בתיהם
וכועסים .למרות האכזבה הרבה מיחס המדינה רבים מתושבי חלימה ארמילאת ,ממפוני הכפר ,מספרת כי לא נשאר להם ומוצבי חמאס שהוקמו עליהם בגבול עזה ,מסתתר סיפורם
הכפר עדיין ממשיכים להיות נאמנים לישראל ובנו של חאלד דבר" .הרגו אותנו ,חמאס ופתח וכולם .הרגו ,לא השאירו אף
אפילו התגייס לאחרונה לצה"ל בתור לוחם" .זו בושה וחרפה, אחד .הביאו אותנו לכאן וזרקו אותנו כמו כלבים" ,סיפרה המקומם של חאלב ועבד.
לכלב יש יותר מהזכויות שלנו בתל ערד" ,אומר בכעס וכאב בשנת 1967ישראל העבירה בדואים מסיני לעזה ,לצד
והוסיפה" :הרסו אותנו ועכשיו מגרשים אותנו". ההתיישבות היהודית .זה היה כפר המשת"פים ,הסייענים,
חאלב. "לאן נלך? אין לנו מקום אחר" שנלחמו לצד לוחמי צה"ל ושב"כ וכרתו עם מדינת ישראל
אם לא די בתנאי המחיה ב 14-שנים האחרונות המדינה
הילד מושתל הלב חוזר לשגרה
שלוש שנים לאחר שרופא מכבי ד"ר טוליו הציל את חייו -כבר לא ייאלץ הילד שלום דב
לנסוע בכל שבוע מערד לבית החולים בפתח תקווה.
לבית החולים 'שניידר' בפתח תקווה ,בהמשך זה מערכת עיתון הצבי
פעם בשבועיים" .כאן נכנסה לתמונה אחות 'מכבי' לפני כשלוש שנים השתנו חייו של ילד בן 13מערד מן
בערד נורית אלפר ,שעשתה ככל שלאל ידה לעזור הקצה אל הקצה -למרבה המזל אנשי "מכבי שרותי
לבני המשפחה ,כאשר כל נסיעה מערד לאזור המרכז
אורכת כמה שעות לכל כיוון ,ולמעשה יום של בדיקה בריאות" ,היו שם מהתחלה ועד הסוף האופטימי.
משמעותו יום שלם של נסיעה ובדיקה -מה שכאמור לפני כשלום שנים החל שלום דב יונה בן העשר
גם חייב את האם לעזוב את עבודתה ,שכן לעיתים מערד להרגיש לא טוב ,לאחר תקופה של כחודש
התרחשו נסיעות לא מתוכננות עקב מצבו הרפואי בהן כל האבחנות הצביעו על משהו ויראלי ,הוא הגיע
לד"ר טוליו רופא 'מכבי שרותי בריאות' בערד ,שמיד
הלא פשוט של בנה. אבחן כי מדובר בבעיית קצב חמורה בלב שמחייבת
לאחרונה התבשרה קרן ,כי לא תיאלץ לנסוע עוד פינוי דחוף לבית החולים .הרופא המנוסה הזמין
לפתח תקווה על בסיס קבוע ואת הבדיקות תעשה אמבולנס -מה שבדיעבד הציל את חייו של שלום דב
במרפאת 'מכבי' בערד ,כאשר נמצא מי שישנע אותן הצעיר .אל בנה הצטרפה אימו קרן וביציאה מערד
לבית החולים .קרן אימו של שלום דב נשמעה השבוע התרחשה דרמה של ממש" .ביציאה מערד הוא קיבל
נרגשת במיוחד ,היא לא שוכחת את הרופא המסור , דום לב ,שלפו אותי מהאמבולנס והחלו לעשות לו
כמו גם את האחות כאשר נראה שלאט לאט שהשגרה החייאה" ,שחזרה האם השבוע" .הם ציפו להצליח
חוזרת למשפחת יונה" .דוקטור טוליו הוא מלאך, אבל זה לא קרה .הם ראו קו ישר ,כשבאו לספר לי
פשוט מלאך .אנחנו בקשר איתו כל הזמן ,הוא הציל פתאום נשמע בכי והוא התעורר וביקש את הכיפה
לשלום את החיים ,למרות שהוא עבר כבר לבאר שלו .ברום השם היה לנו נס גדול" .לאחר המקרה
שבע אנחנו בקשר והוא בא לבקר את שלום .קיבלנו המשיכו הילד ואמו בנסיעה מהירה באמבולנס לבית
ילד במתנה .אמנם נעצרו לו החיים לשלוש שנים ,כל החולים ,שם הושתל לו קוצב לב זמני .חצי שנה
החיים הוא יהיה במעקב ,אבל קיבלנו ילד במתנה וזה לאחר מכן החליטו אנשי בית החולים כי יש צורך
הכי חשוב .עכשיו הוא חוזר לרוץ וכעת הוא יתחיל בהשתלת לב .לאחר שלושה שבועות בלבד נמצא לו
את שנת הלימודים בבית הספר ,גם העזרה של נורית תורם מתאים וההשתלה בוצעה בהצלחה .יחד עם
מדהימה אין עליה .לחסוך את הנסיעה הזו מערד זאת ,חייו של שלום אינם כשל ילד רגיל והוא נאלץ
למרכז זו פשוט הצלה .כעת אהיה איתו כמה חודשים לעבור צנתורים ומעקב לאורך הזמן .המצב הרפואי
בבית בכדי להמשיך את המעקב ,אבל בזכותה אוכל הלא פשוט פגע גם במשפחתו של שלום דב .אמו
בקרוב לחזור לעבוד ולשגרה .שניהם פשוט מלאכים". קרן נאלצה לעזוב את עבודתה בכדי לפקח על בנה
ועל החלמתו" .לאחר ההשתלה נסענו פעם בשבוע
עיתון הצבי -עכשיו בפייסבוק! חפשו אותנו
גליון מספר 5.9.2019 1 1023 12