Page 12 - Hatzvy 1005
P. 12

‫עיתון הצבי‬                  ‫חדשות‬

‫ששה תלמידים ממחוז הדרום העפילו לגמר תחרות‬
  ‫הכתיבה הארצית "תורה‪ ,‬נביאים ו‪...‬כותבים"‬
                                                                                                                                                                                                         ‫מערכת עיתון הצבי‬
                  ‫באמצעות שיר‪ ,‬סיפור‪ ,‬כתיבה עיתונאית‪ ,‬מאמר‪ ,‬דו שיח בין דמויות ועוד‪.‬‬
‫בשלב המקדים בחרה ועדה בית ספרית בראשות מנהל‪/‬ת ביה"ס‪ ,‬מורה לתנ"ך‪ ,‬שפה וספרות‬                                                ‫• בין הזוכים‪ ,‬ליאת פלד במקום הראשון בחטיבה עליונה מאורט ערד‬
                                                                                                     ‫• בין העבודות הנבחרות אשר יופיעו בספר היצירות הארצי נמצאת גם העבודה של דורון פלץ‬
                               ‫את שלוש היצירות שייצגו את בית הספר בתחרות המחוזית‪.‬‬
‫תוצרי הכתיבה של תלמידי התיכון ישמשו גם כבסיס להערכה חלופית )‪ (30%‬במסגרת תעודת‬                                                                                                      ‫מאורט ערד‬

                  ‫הבגרות בתנ"ך‪ ,‬לפי המחוון של המפמ"רית לתנ"ך ולפי תכנית הלימודים‪.‬‬                    ‫השבוע התקבלו תוצאות התחרות המחוזית בכתיבה על נושאים מקראיים "תורה‪ ,‬נביאים ו‪...‬‬
                                                                                                                                      ‫כותבים" בבתי הספר הממלכתיים‪ ,‬לתלמידי כיתות ז'‪-‬י"ב‪.‬‬
‫רם זהבי‪ ,‬מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך‪" :‬הזיקה העזה בין העם היהודי לספר הספרים‬
                                                          ‫היא סוד קיומו של העם היהודי‪.‬‬               ‫מתוך עשרות יצירות שהגישו תלמידי המחוז לשיפוט‪ ,‬בחרה הוועדה המחוזית ‪ 12‬יצירות אשר‬
                                                                                                     ‫יאספו לספר‪ ,‬והגישה לתחרות הגמר הארצית שלוש יצירות מחטיבת הביניים ושלוש יצירות‬
‫מקורה ושורשיה של היהדות‪ ,‬כאמונה וכעם‪ ,‬הם ספר התנ"ך‪ .‬תחרות הכתיבה מאפשרת‬                              ‫מהחטיבה העליונה‪ .‬הוועדה הארצית בחרה יצירה אחת כמצטיינת מחוז דרום‪ :‬נהוראי משה‪,‬‬
‫לילדים להתחבר לתנ"ך דרך סיפורי המקרא‪ ,‬בפרספקטיבה של ימינו‪ ,‬ומתוך הבנתם את‬                            ‫תלמיד כיתה ח' בבית הספר מקיף ה' אשדוד‪ ,‬זכה במקום הראשון במחוז על כתיבת יצירתו‬
‫הסיפורים לבטא את עצמם בכתב באופן חווייתי‪ ,‬ככל העולה בדמיונם‪ .‬זהו נדבך חשוב‬
‫בחיזוק השורשים שלנו בארץ ובחזרה למקורות ולמורשת ישראל‪ .‬ברכות לכל המשתתפים‬                                                                             ‫"מכתב לפסיכולוגית מאת לאה בת לבן"‪.‬‬
                                                                                                     ‫בגמר הארצי שיתקיים ביום העצמאות בירושלים יקבל נהוראי על זכייתו את ספר היצירות‬
                                              ‫ואיחולי הצלחה למתמודדים בגמר הארצי"‪.‬‬
                                                                                                        ‫ופרס כספי בחידון התנ"ך לנוער התפוצות בנוכחות בני משפחתו‪ ,‬המורות והחברים שלו‪.‬‬
   ‫לתלמידים ניתנה האפשרות לכתוב על כל נושא מבין הנושאים הנלמדים בתנ"ך בכיתה‪.‬‬                         ‫התוכנית "תורה‪ ,‬נביאים ו‪...‬כותבים" בשיתוף מינהל חברה ונוער ומפמ"ר תנ"ך‪ ,‬מיועדת לבתי‬
‫רשימת נושאים לדוגמה ניתן למצוא באתר חידוני התנ"ך בכתובת ‪.http://katzr.net/f2b274‬‬                     ‫הספר הממלכתיים‪ .‬בשנה"ל תשע"ט בחרו להשתתף בתוכנית עשרות בתי ספר במחוז‪ ,‬מתוך‬
                                                                                                     ‫רצון לזמן לתלמידים ולתלמידות הזדמנות לכתיבה יוצרת‪ .‬התלמידים והתלמידות הביאו לידי‬

                                                                                                                                   ‫ביטוי את פרשנותם הייחודית לסיפורי התנ"ך על פי בחירתם‬

                               ‫אהבתך‪ ,‬אבוי לה‪ ,‬היא ברת חלוף‪.‬‬                                                      ‫כל עוד באחר הוא מתחשב‪.‬‬                                           ‫כך היה ואיננו עוד‬
                                       ‫העבר קרא לה מהגופרית‬                                                                                                            ‫ליאת פלד‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬אורט ערד‬
                                                                                                              ‫כך בבל החדשה חיים אנו היום‪,‬‬
                                    ‫ובערה בליבה אש הסקרנות‪,‬‬                                                  ‫כל אחד במגדל אשר מתאים לו‪.‬‬                                        ‫בהנחיית עפרה ריבקין‬
                                    ‫אך האם חטאה רק במבטה?‬
                                                                                                                           ‫ממש כמו בחלום‪,‬‬                           ‫היה הייתה שפה אחת לעם אחד‪.‬‬
                                     ‫והעיר האחת נטמנה באפר‪,‬‬                                                     ‫העולם מתוקן ומלא מגדלים‪.‬‬                             ‫במסעם אל עבר השמש העולה‪,‬‬
                                   ‫והעיר השנייה זכתה ברחמים‪.‬‬
                                  ‫יושב האוהלים חרד על האובדן‬                                                                             ‫***‬                           ‫מצאו הם מקום אחד בבקעה‪.‬‬
                            ‫והיושב תחת הקיקיון נפחד מהחיים‪,‬‬                                                       ‫"בוקר טוב!" אמרה לי אמי‪.‬‬                         ‫התיישבו הם שם ואמרו בפה אחד‪:‬‬
                                                                                                    ‫מבולבל התעוררתי והתיישבתי על מיטתי‬                     ‫"נלבה לנו לבנים‪ ,‬אשר כמו אבן יהיו קשים‪.‬‬
                                      ‫"ואני‪ ,‬לא אחוס על נינוה?"‬                                                                                ‫מהם נבנה לנו עיר מגדל‪ ,‬שבו אף אחד לא יהיה נבדל‪".‬‬
                                                                                                                    ‫הסתכלתי סביב וראיתי‪...‬‬
                         ‫"למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה"‬                                                          ‫ראיתי שוב את בית ילדותי!‬                                             ‫ירד ה' לראות‬
                                         ‫"עוד זה מדבר וזה בא"‬                                                                                                                 ‫את העיר‪ ,‬ואת המגדל‪.‬‬
                                                                                                                                ‫בין שתי ערים‬   ‫ראה כי שפה אחת להם ולכן ייעשו כל העולה על רוחם‪,‬‬
                                      ‫"אולי ימצאון שם ארבעים"‬                                          ‫ניתאי נחמיה‪ ,‬כיתה י'‪ ,‬מקיף ג' אשדוד‬                ‫כי אין מי שיגיד אחרת ויערער את ביטחונם‪.‬‬
                                         ‫"עוד זה מדבר וזה בא"‬
                                                                                                                         ‫בהנחיית יפה עוזיאל‬                                  ‫החליט ה' ועשה מעשה‪:‬‬
                                      ‫"אולי ימצאון שם שלושים"‬                                                                                                 ‫את שפתם הוא פילג וכך קרה גם לעם‪,‬‬
                                         ‫"עוד זה מדבר וזה בא"‬                                    ‫"ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום"‬
                                                                                                               ‫בעיניו של יונה ניצת השיממון‪.‬‬                        ‫הבנייה נפסקה והתפזרו הם משם‪.‬‬
                                       ‫"אולי ימצאון שם עשרים"‬                                                                                                           ‫עד היום קוראים למקום בבל‬
                                         ‫"עוד זה מדבר וזה בא"‬                                          ‫"קום‪ ,‬לך אל נינווה‪ ,‬עלתה רעתם לפני"‬                                ‫כי שם ה' את שפתם בלבל‪.‬‬
                                                                                                     ‫זעקת סדום ועמורה מעכירה את הרקיע‪,‬‬
                                       ‫"אולי ימצאון שם עשרה"‬                                                                                                     ‫כך סיפר לי סבי לפני השינה בילדותי‬
                               ‫"ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך"‬                                                   ‫וחטאתם כבדים במצולות הים‪.‬‬                                     ‫ואמר שהדבר עוד יחזור‬
                                 ‫‪....‬והשחר מפציע מבין החורבות‬                                                                                                                ‫כי כך הוא הטבע האנושי‬
                                                                                                             ‫מן המצולות עולה קול האלוהים‬
                                   ‫והמרום זרוע כוכבים בוהקים‪.‬‬                                      ‫מטלטל‪ ,‬שאון הרוח על המים בלא רחמים‪.‬‬                          ‫להתקדם צעד קדימה ושניים לאחור‪.‬‬
                                           ‫"סוף דבר הכל נשמע‬                             ‫וכמעט שהמון האדם מציף את ביתו‪ ,‬וגוזל את אורחיו‬
                                                                                              ‫האחד מקריב את בנותיו‪ ,‬השני מקריב את רוחו‪,‬‬                                                  ‫עברו השנים‬
                             ‫את אלוהים ירא ואת מצוותיו שמור‪,‬‬                                                                                                                ‫וכבר נהייתי סבא לנכדים‪.‬‬
                                               ‫כי זה כל האדם‪".‬‬                                                 ‫אך אל לאדם לברוח מבשורה‪.‬‬
                                                                                                                                                                                  ‫האנושות השתנתה‬
‫"למה הגעת?" שאלו בעת ובעונה אחת‪ .‬קולם מפוחד ומראה פניהם‬                                                             ‫"ולוט יושב בשער סדום"‪,‬‬                          ‫או שבעצם‪ ,‬חזרה היא לקדמותה‪.‬‬
‫מבועת‪ .‬כנראה פחדו שארצה לשחזר את העבר‪ -‬שאהרוג את אחי‬                                                                      ‫הוא לדודו ודודו לו‪.‬‬
                                                                                                                                                                                  ‫שפה אחת יש שוב‪:‬‬
                                                         ‫הצעיר‪.‬‬                                     ‫קבלת האורחים והשכינה מתלכדות יחדיו‬                                        ‫כולם מבינים את כולם‪,‬‬
‫אחרי כמה ימים החלו להתרגל לנוכחותי בשטחם‪ .‬הם אמנם לא‬                                                            ‫מלאכי ציפורים דואים מעליו‪,‬‬                                  ‫אך לבבל הישנה לא נשוב‬
‫נתנו לי להתקרב לאחי בהתחלה אך כאשר סיפרתי להם שרצונותיי‬                                                                                                                 ‫כי למדנו מהטעויות של העם‪.‬‬
‫הכנים הם להשלים פערים עם אחי הצעיר הם נתנו לי לדבר איתו‬                                      ‫העיר הזו בעוד ארבעים והיא בצאת האש תיפול‪.‬‬
‫ולשחק איתו במשחקיו וכמובן ששמו עלינו עין נראה כאילו הפכו‬                                                                                                               ‫למדנו להבין דעות של אחרים‪,‬‬
‫לשומרי ראשו‪ ,‬כל אחד בתורו נמצא איתי ‪ ,‬שומר שלא אעשה טעויות‪.‬‬                                                         ‫אנשי נינווה "יראי שמים"‪,‬‬                               ‫ושלא תמיד צריך להסכים‪.‬‬
‫הם נתנו אהבה לשת‪ ,‬אהבה שנתנו להבל בזמנו‪ ,‬אהבה שלעולם לא‬                                                       ‫לאנשי סדום לא ניתנה ההארה‪.‬‬
‫נתנו לי‪ .‬תחושת הקנאה חזרה והכתה את ליבי‪ ,‬מצליפה בי כשוט‬                                                                                                       ‫שכל אחד יכול לעשות מה שהוא חושב‪,‬‬
‫על פצעיי הפתוחים לרווחה‪ .‬אך נזכרתי בעצה חכמה שקיבלתי בעת‬                                                               ‫שם היו השרפים כמגן‬
                                                                                                      ‫אך האם בתרי הפילגש ניתנים לכפרה?‬
                          ‫נעורי למדתי שעליי לשלוט על הקנאה‪.‬‬
                                ‫"ְו ֵא ֶלי ָך ְּתׁשּו ָקתוֹ ְו ַא ָּתה ִּת ְמשל־ ּֽבוֹ"‬                                ‫החטא ועונשו היינו הך‪.‬‬
                                                                                                                        ‫המלט על נפשך לוט!‬

                                                                                         ‫גליון מספר ‪2.5.2019 1 1005‬‬         ‫‪12‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17