Page 23 - Hatzvy 1005
P. 23
שאריות של כחול פרוסי
סיפורה של יצירת אמנות אחת בתערוכה "עקרון החפיפה" העוסקת בזיכרון ,לקראת שיח עם האמנית רונית
מירסקי שיתקיים היום )חמישי( בשעה 19:00במרכז לאמנות עכשווית
להיות חלק ממשהו? באנגלית זה נשמע יותר ברור ,ההבדל תמונות שלא היה לי מושג מתי הן צולמו ומה הן מתעדות. מערכת עיתון הצבי
בין ,having a real expreirnceלבין experiencing מכיוון שאני בת יחידה ולאבא שלי יש אלצהיימר ,גם לא רונית מירסקי היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית
היה לי את מה לשאול .זה עורר אצלי שאלות כמו :מה בבצלאל ובעלת תואר שני בתקשורת חזותית ותואר
.the real שני באמנות מה Royal College of Art-בלונדון.
זה זכרון? זה עובדה שקרתה ואתה עבודתה של מירסקי עוסקת בזיכרון אישי וקולקטיבי
״בהמשך זוכר אותה? סתם סיפור שסיפרו ובתרבות ההנצחה .היא מתמחה בהדפס ,אך עובדת
ואתה חושב שאתה זוכר? או תמונה גם במדיות שונות ויוצרת אובייקטים ופסלים .עבודותיה
גיליתי הוצגו בתערוכות רבות בישראל ובחו״ל .בתערוכה "עיקרון
שראית באלבום? החפיפה" במרכז לאמנות עכשווית היא מציגה שתי סדרות
שלחומר של עבודות " -כחול פרוסי" ו"באב אל ואד" ,שעוסקות
״לכך מצטרפת העובדה שיש
הפעיל לי גם המון טראומות שואה, שתיהן בזיכרון וביכולת לתרגם אותו לעבודת אמנות.
למרות שלמשפחה שלי אין קשר במפגש שיתקיים היום )חמישי( בשעה 19:00במרכז
בציקלון לשואה .אני ממש זוכרת דברים לאמנות ,היא תספר על יצירתה בכלל בהקשרים של
מהשואה ,מהתמונות ומהסרטים
בי קראו שרואים כל שנה ביום השואה. זיכרון השואה וזיכרון חללי צה"ל.
גם חומצה דיברתי עם אנשים בגילי וגיליתי ״המחקר האמנותי שלי עוסק בעיצוב זיכרון )shaping
שלהרבה אנשים יש את זה. ,"(memoryמספרת רונית" .כל תהליך העבודה התחיל
פרוסית לאחר מכן גיליתי מושגים כמו לאחר שאמא שלי נפטרה כשעוד הייתי בארץ ,והייתי
זיכרון פרוסתטי ,זיכרון מאירוע צריכה לעבור על כל מיני מסמכים .נתקלתי באלבום
)היסטורית, היסטורי שלא חיית בו אבל של החתונה של ההורים שלי ,והתחלתי להסתכל בכל
רכשת אותו דרך אירוע של אלבומי הילדות שלי .כשהייתי צריכה לפנות את הדירה
הרבה לפני של ההורים שלי ,גיליתי שקיות עם התמונות הלא טובות
תקשורת המונים כמו ספר, שהודפסו ולא נכנסו לאלבומים .הבנתי שכל זכרונות
מלחמת סרט ,תערוכה וכדומה״.
הילדות שלי זה מה שיש באלבומים ,אבל בשקיות היו
העולם ״בחופשת הסמסטר הראשונה שלי נסעתי לבד לעשרה
ימים לברלין .עשיתי שם מסע בכל אתרי השואה האפשריים
השנייה(, מתוך מחשבה שמשהו יקרה :אתה הולך עם
ספר סקיצות ,חווה דברים,
ושהוא הכיל בטח משהו יקרה .אבל
הרגשתי שזה לא הספיק,
את הצבע כחול ושבוע לאחר מכן קניתי
כרטיס טיסה לפולין .נסעתי
פרוסי .בהערת לקראקוב ,אמצע ינואר ,מינוס
20מעלות ,הייתי באושוויץ,
ביניים אפשר גם הכל לבד ,ורשה ,מיידנק ,ושם
באמת קרה משהו .ככה התחיל
לספר שיש כל הפרויקט שנקרא Prussion
מיני עניינים עם .Blue
הכתמים האלו בדיקת ״במיידנק שמתי לב שגז הציקלון
בי יצר ריאקציה כימית עם
מהקירות וניסיון של מכחישי שואה להגיד שאין בהם הקיר ,והשאיר כתמים בצבע
כחול טורקיז מרהיבים ביופיים.
מספיק כחול פרוסי )הצבע( ולכן לא היה שם ציקלון בי״. אם מסתכלים עליהם מבחינה
אסתטית זה משהו מדהים ,אבל
״כשראיתי את הכתמים האלו ידעתי שזה מה שאני עושה, כשאתה מבין מה גרם לכך ,הסיפור
שזה הפרויקט שלי .הרגשתי צורך לצייר בשמן את הכתמים משתנה .בנוסף לעיסוק בזיכרון,
האלו ,להעביר את החוויה שלי .מה שעשיתי היה לצייר אני שואלת מה זו חוויה אמיתית,
אותם בחומרים שהם ברירת מחדל של זיכרון ,ערבבתי בטון האם אתה צריך לחוות משהו כדי
עם פיגמנטים וצירתי את הכתמים ,מה שיצר טקסטורה
מיוחדת; רציתי כל הזמן להתרחק מהחוויה האמיתית.
אחרי שהציורים התייבשו שמתי עליהם נייר ,שפשפתי
עם פחם ,ומה שיצא היה חיקוי של הטקסטורה של האיור.
״אבל ,רציתי עוד יותר להתרחק .את התוצאה העברתי
לפלטות מתכת ,עוד חומר שמזוהה עם זיכרון ,ואז התחלתי
לצרוב אותה בחומצה ,וכל פעם הדפסתי כדי שיהיה תיעוד
של התהליך ,לא ידעתי מה יהיה בסוף .החומצה התחילה
לאכול את המתכת והמתכת התחילה להיעלם ,לאט לאט
נהיה חורים ,הכל התחיל להתפורר ,ואני עצרתי את זה.
זה בעיני הסוף של הסיפור הזה .בתערוכה אני מציגה
את הציור שהתחלתי איתו לצד המתכת״.
המפגש "על אמנות וזיכרון" עם רונית מירסקי יתקיים
הערב )חמישי( בשעה 19:00במרכז לאמנות עכשווית.
הכניסה חופשית.
גליון מספר 2.5.2019 1 1005 23
