Page 4 - עלון האגודה לחודש אייר תשף
P. 4

הגורמים לעליית יהודי תימן במאה ה-19
ד"ר דרור חוברה
הרקע לעלייה
מאבקי השליטה על ארץ תימן במהלך המאה ה־91 הביאו לחוסר יציבות. התחלפות השליטים לעיתים תכופות וניסיונות ארגון המשטר תחת כוחות שונים לא צלחו. בתוך האנדרלמוסיה שנוצרה שם, היו היהודים הראשונים שחשו על בשרם את תהפוכות השלטון. כיבוש רמת תימן ע"י העות'מאניים (2781) הפיחה תקווה בקרב יהודי מרכז תימן לשוויון זכויות. כיבוש רמת תימן ע"י העות'מאניים (2781) הפיחה תקווה בקרב יהודי מרכז תימן לשוויון זכויות. ואכן, בשנים הראשונות זכו יהודי תימן לשקט ובטחון אישי; מאות משפחות חזרו לעיר הבירה צנעא; נבנתה שכונה חדשה עבור יהודי צנעא. תקוותיהם נגוזו במהרה בעקבות לחץ המוסלמים: סמכויות בית הדין צומצמו; הכבדה בעול המיסים; יבוא סחורות צמצמו את הצריכה המקומית; גזירת האלונקות בשבת ומועד היה הזרז לעלייה ארצה (חג הסוכות תרל"ו - אוקטובר 5781). מאידך, א"י ותימן נכללו המסגרת מדינית אחת של האימפריה העות'מאנית ומשכך, המעבר ארצה היה חופשי וללא הגבלות. כריית תעלת סואץ (9681) קיצר את משך הנסיעה ארצה. מניעים אלו הביאו רבים מיהודי תימן לעלות ארצה ולהתיישב בירושלים – משאת נפשם מאז ומתמיד.
ימים הייתה גבוהה. עולי תימן רובם ככולם היו עניים. הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסיהם וחלקם הגדול היה מחוסר פרנסה. ומשום כך לא היה ביכולת חלק נכבד מהעולים לממן שכירות בית או חדר שבאותם ימים שולמה למפרע לשנה שלמה. הקושי במימון שכירות דירות היה משותף לעניים רבים מקהילות שונות בירושלים. תנאי המגורים היו קשים עבור עולי תימן בפרט. משפחה שלמה הצטופפה בחדר אחד קטן או במרתף נטול חלונות ואוורור. היו שהתגוררו במקומות שאינם ראויים למגורי אדם כלל, וגם זאת באמצעות כספים שנאספו
לטובתם בידי שתדלנים בירושלים. אחרים מעולי תימן, לא שפר עליהם מזלם. מחוסר ברירה הם יצאו והקימו לעצמם סוכות תחת כיפת השמיים בשטחים פנויים סביב חומת העיר העתיקה. הם ישבו במקום זה יומם וליל בקרה ובחמה. יהודים ושאינם יהודים היו מנדבים להם סכומי כסף קטנים להחיות את נפשם. חלק מהעולים אף סוכות לראשיהם לא היו להם. הללו מצאו קורת גג לראשיהם בצל אילנות השדה הפזורים סביב חומת העיר העתיקה. היו כאלה מעולי תימן שמצאו להם מחסה במערות ובכוכים מחוץ לחומת העיר העתיקה. היחידים שסייעו בידי עולים אלו, היו אנשי המושבה האמריקאית בירושלים. הללו סייעו בשכירות דירות, מזון והספקת חלב
לילדים ולחולים.
מי היו עולי תימן שהגיעו לירושלים?
חלוצי העולים מתימן בשלהי המאה ה־91 היו אנשים תמימים שניזונו מהשמועה שהברון רוטשילד מחלק קרקעות חינם לעולים ארצה. הערגה לארץ ישראל קיננה בהם והם לא שינו את דעתם חרף התנגדות ההנהגה הרוחנית לעלייה, ואף לא בשל הקשיים והתלאות שציפו להם במסילה העולה ארצה. המשפחות שהגיעו ארצה בשנים אלו מנו כשישים ואחת משפחות
בלבד והם מנו כ־002 עולים בקירוב.
מקומות משכנם של העולים
עולי תימן החלו להגיע בשלוש קבוצות לעיר הקודש בשלהי שנת תרמ"א (ספטמבר 1881) ובערב ראש השנה תרמ"ג (ספטמבר 2881). העולים מתימן היו קבוצה אחת בין גלי העליות שהגיעו לירושלים בזמן זה. למרות היותם 002 אנשים בקירוב, בתוספת עולים ממדינות אחרות, הם היו נטל על ה'כוללים' הדלים של קהילות האשכנזים והספרדים בירושלים. העולים התאכסנו בבית הכנסת "חורבת רבי יהודה החסיד (החורבה)" ובבית הכנסת "איסטמבולי" של הספרדים. המקום היה צפוף וצר מלהכיל את כל העולים. היו ששכרו להם בתים בשכונת "נחלת שבעה", ויש ששכרו בית אחד בשותפות לשתיים שלוש משפחות. בתוך העיר העתיקה התגוררו שתים עשרה משפחות מעולי תימן. שכירות הבתים באותם
4






















































































   2   3   4   5   6