Page 23 - Step and repeat document 1
P. 23
אני בלובי של מלון חמישה כוכבים ב ָא ָק ּפ ּולק ֹו .אני הולכת
להביא את האוטו ה ׂשכור ,השארתי אותו בחוץ כדי לא לשלם
את ארבעה־עשר הדולר לחניון .אני מחזיקה את המפתחות
ביד אחת ואת המזוודה ביד השנייה .ניגש אלי אדם מבוגר כדי
לשאול אותי אם אני רוצה שהוא יביא את האוטו שלי ,אבל אני
אומרת לו "לא" בראש .הוא מסתובב כדי לחפש אורח אחר.
העור שלו נוצץ מח ֹום הבוקר הרותח .הוא לובש את החולצה
הקבועה בתקן ,זאת מכותנה לבנה ,עבה ,ועליה סיכת כנפיים.
הידיים שלו מונחות על החגורה .ייתכן שיש לו סימפטומים של
מחלה כלשהי והוא לא יבחין בה עד הרגע האחרון .הוא נראה
בערך בן שישים ,הגיל שבו המחלות השקטות הן קטלניות .הוא
לא מחייך אלי ,ההכנעה שלו נראית לי כנה ,מה שמכפיל את
סכום ההימור של המלנכוליה שלי.
אני צועדת אל האוטו שלי .ברחוב יש דוכנים של טאקו
וממתקים פיקנטיים ,ב ׂשמים שחודרים לאף כמו דרך מסננת.
המוכרים מציעים לי סוכריות ופירות ים מטוגנים .אני מכניסה
את המזוודה לתא המטען ,נכנסת לאוטו וחושבת על פבלו .אותו
ערב לפני שנה כשהיינו ב ֶאל ד ּוַרסנ ֹו .נסענו לנוח ,רק לשבוע,
החופשה הראשונה שלנו .היה יום מעונן ועלינו לבקתה כי
הרגשתי שמתחיל לעלות לי החום .למטה היה ערסל פרגוו ִאי
שהתערסל בלי אף אחד ,ומתקן גריל שלא התכוונו להשתמש בו.
המיטות לא היו מסודרות ונשכבנו על המזרנים ליחיד שחיברנו
23
