Page 257 - Step and repeat document 1
P. 257
ַמקסימי ָנה ֶמנד ֹו ָסה מינה ,האומנת מינה ,הבינה שאת ה ֶקצב שלה
היא הצפינה בדגדגן.
היא היתה האישה הכי ל ֹו ֶה ֶבת ב ֵּב ֵּבד ֹו .שמה ,נכון יותר ,שם
הדגדגן שלה ,עלה וזהר במעלה הנהר ונדד וירד גם במורד,
על פני ָּבא ּוד ֹוּ ,ב ּו ָצ'ד ֹו ,א ֹוג ֹוד ֹו ,א ֹו ָקאיד ֹוַ ,אמ ָּפָראיד ֹו ,א ֹו ּפ ֹוג ֹוד ֹו
ומ ּונגיד ֹו ,נהרות הדגדגן שלה.
הראשון שלגם את מיציה היה נהר ה ֵּב ֵּבדו ,הנהר שלה ,שטבלה
במימיו כשהיתה ילדה וה ֶקצב שבדגדגן שלה היה נמרץ וזקף
כרבולת כמו תרנגול קרב ,או באותו הזמן ,כמו פרגית.
האומנת מינה הותירה את מיציה במימי נהרות רבים
ובשפתיים רוויות מים של גברים רבים שבעלו עצמם על שפתיה
הבלתי נלאות ,עונג למעלה ,עונג למטה ,עונג פנימה ,פשיטה
איטית אל העומק ,אל החלל השחור ,המוציא מן הדעת ,שאינו
רומז על כל קרקעית.
האומנת מינה ,מקסימינה מנדוסה מינה ,ידעה והבינה את
משמעות ה ֶקצב בדגדגן.
פעם אחת ,ביום בהיר ,או בלילה אפל ,היא פגשה ,כמו בבת
אחת ,בגבר ח ֹו ֵתר ,שתש כוחו מרוב נוע ונדוד ,או מרוב ש ּוט
וחתור בנהר יומיים רצופים על לילותיהם .החותר נאנח .היא לא
ידעה אם מהקלה או משלהוב מיני ,אך בקצרה ,הוא נאנח .הוא
נאנח בראותו אישה דקיקה כמו גבעולי קיסוס ניצבת על זוג
257
