Page 44 - Step and repeat document 1
P. 44
ָא ֶלה ואני בזנו במשותף להרבה דברים ,כמו למסעדה ההיא
שאליה הלכנו ,היא ,מיד אחרי שיצאה מהמקלחת ,ואני ,שגוועתי
ברעב .שנאנו את ארוחות הערב המשפחתיות ואת זה שאמא אף
פעם לא נותנת לנו לבחור מה אוכלים .באותו ערב היא החליטה
שהתפריט יוזמן מראש והזמינה לכולנו אותו דבר :עוף וסלט
תפוחי אדמה .ברקע התנגנה מוזיקה של ֶאנ ָיה או משהו כזה.
נהניתי לראות את אחותי קמה בלי לומר מילה ,מחליקה את
השמלה שלה במין חן ליצני ונעה באיטיות ,כמו ערפדית ,אל
המקום הנכון.
הצעדים הארוכים שלה ,הרגליים היציבות ,הירכיים החשופות
לעיני כול .היא כמעט לא היתה צריכה לדבר ,הספיק לה לעפעף
ולהציג את השפתיים המשורבבות ,המחווה שהיא עושה בפה
שלה ושנראית כאילו היא מבקשת נשיקה או כאילו היא עצובה.
למשל ,כשביקשה את הבשר על האש שהיתה מעדיפה לאכול
במקום העוף שאמא הזמינה .וכמובן ,המלצר ההוא לא יכול
לסרב לה ,כי המלצר ,כמוני ,הוא כזה שיסתבך בצרות בשביל
חיוך של אלה .אז התוצאה היתה שולחנות אלגנטיים ,נרות
ריחניים ,דמויות סנטה קלאוס לבושות ביותר מדי שכבות בחום
של דצמבר ,ומהרמקולים ,ישירות מקורדובהֵ ...ס ָּבהֵ ,ס ָּבה...
סבסטיאן! היא חזרה בצעדי ריחוף אל השולחן ,התיישבה הפעם
קרוב עוד יותר אלי והעמידה לי קצת את הזין .מאותו רגע ואילך
ארוחת הערב היתה שלה ,וגם הערב ,וגם אני.
אני העמסתי אוכל על הצלחות ,והיא — יין בכוסות .זה "סן
ֵפלי ֶּפה" לבן ,קצת לא יעשה לנו שום דבר רע ,היא התעקשה מולי
בלי עקשנות .הרמנו כוסית .בקושי שתינו .סלט דביק של תפוחי
44
