Page 34 - האם סיימון צריך לדעת
P. 34
האם סיימון צריך לדעת? /יודי מרטון
כפי שניחשתי סיימון חיכה לי ,חבוש כובע רחב שוליים ,עם מזמרה בידו
ובין ערוגות הפרחים.
"יש ליד המרפסת ברז עם צינור ארוך ,פתח אותו והחל להשקות מקצה
השביל ,בעדינות מעל הפרחים" הורה לי.
הוא מתייחס אלי כרצוי ,וזה נחמד לי ,חשבתי.
ואז התקפתי ,בזמן שמתז המים בידי מרטיב את הפרחים המטופחים "סיימון!
איך התחיל הכל כאן לפני שמונה שנים ,ברור לי שהמעבר היה פתאומי ממקום
נכשל ליופי הנוכחי ,מי האנשים במקום? מה התפקיד שלהם בהוויה המקומית?
ולצורך מה?".
סיימון התרומם ,ניגש אלי ואמר "אתה חוקר נבון ,הגעת לברור מאליו די
מהר ,סיים להשקות את הצד הזה של השביל ,הכנס פנימה לאחר מכן ,אני
מחכה לך".
סיימתי ,החולצה שלי הייתה רטובה ,אבל לי לא היה אכפת.
חלצתי את נעלי בכניסה ,סיימון ישב בסלון ביתו והורה לי לשבת מולו.
"כפי שהבנת ,מידאון הוא מקום שונה ,הוא נועד עבור מטרה אחת בלבד,
לשמש כחממה לבן אדם אחד בלבד".
הקשתי "לך?".
"לא ממש לא ,אני רק משמש כמפקח".
הפנים שלי הביעו תמיהה אמיתית "למה? ולמי? ואיך?".
"כאן אני צריך לספר לך סיפור ,תמי לא תחכה לך עם ארוחת הערב ,אני
מזמין אותך לאכול כאן ,אל תדאג היא מבינה".
שכלתי את רגליי על הכורסא הנוחה ואוזני נפתחו לרווחה.
34
_______________________________________________________________
