Page 53 - האם סיימון צריך לדעת

‫האם סיימון צריך לדעת? ‪ /‬יודי מרטון‬

‫הגינה עצי הפרי והבית יהיו האסקפיזם שלו והגמול היחידי שלו‪ .‬הוא ידע‬
‫שאן שלו תעבור לעולם אחר לאחר ארבע שנים קצובות‪.‬‬

‫ואני‪ ,‬לני‪ ,‬הייתי ואשאר מחוץ לתחום הידיעה שלו‪.‬‬

‫בקשתי לחזור כבן עשרים מוכשר לכמורה‪ ,‬לכנסיה שתהייה שלי‪ ,‬ושיהיה‬
‫לי הידע והיכולת לדרוש לפני התושבים בכל יום ראשון‪ ,‬את התובנה לנפשות‬

‫הטובות‪.‬‬

‫וסיימון לא בא מעולם לכנסייה‪ ,‬הוא היה מנוע וספון בביתו מקבל את כל‬
‫האספקה השוטפת ישירות אליו‪ ,‬בעיקר מבנו יונתן‪ .‬כתוצאה מכך הוא לא ידע‬
‫אותי‪ ,‬מבחינתו אני כומר העיירה ותו לא‪ ,‬הסקרנות שלו לדעת אותי מעולם‬

‫לא יכלה לצאת לפועל‪ ,‬לא יופעל כאן שום קשר לוגי על ידו‪.‬‬

‫השנים עברו מהר‪ ,‬היה לי סיפוק אדיר לראות את הטוב במידאון‪ ,‬ידעתי על‬
‫כל פעולות הרמייה הקטנות של הבורא‪ ,‬ספרייה עם המון ספרים ריקים כדי‬
‫להראות עושר‪ ,‬העתק הדבק של בתי התושבים‪ ,‬וקופת מידאון המלאה תמיד‪,‬‬

‫וכמו כן התנובה הגדולה של המשק ‪ -‬הכל מוצלח יפה וטוב‪.‬‬

‫היה לי נוח מאוד‪.‬‬

‫פלקטים אנושיים לא מביאים ילדים‪ ,‬הם מעין דמויות בהצגה גדולה שיועדה‬
‫עבורי‪ .‬וכן‪ ,‬אני מרגיש קצת אנוכי מהסיטואציה של גן העדן עלי אדמות הזה‪,‬‬
‫מאוד התלבטתי האם להמשיך או האם להגיד די – אבל מה הלאה ומה מעבר‬

‫לא ידעתי‪.‬‬

‫ובלילה אחד‪ ,‬כאשר אתה היית במידאון‪ ,‬וחיפשת אותי ואני ממש לא רציתי‬
‫שתמצא – אסביר לך אחרי זה למה‪ .‬בזמן חלום בלילה קיבלתי "אישור" לצאת‬
‫ולראות עולם‪ .‬תבין זה לא נמנע ממני לפני כן‪ ,‬אבל לא הייתה לי המוטיבציה‬

‫לעשות כך‪ ,‬הייתי כלוא בגבולות מידאון על ידי עצמי‪.‬‬

‫ויצאתי אל העיר הגדולה אל מידלנד‪ ,‬קצת אחרי שעזבת‪ ,‬ועולם חדש התגלה‬
‫לי‪ ,‬ובערב אחד שיישבתי בגן הציבורי היא‪ ,‬היפה לשמאלי‪ ,‬התיישבה לידי‪.‬‬

‫אתה כומר? היא שאלה‪ ,‬את רוצה להתוודות? עניתי‪ ,‬אין כאן תא שאוכל‬
‫להקשיב לך‪ ,‬התלוצצתי‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫_______________________________________________________________‬