Page 116 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 116
הזמן של אנני |116
ואז אנני אמרה לי ,אחרי שנכנסנו הביתה ״סבא אני מבינה שפועל יוצא
של השיחה של אתמול יוצר אצלך הסתייגויות לגבי ההמשך ,האם לדעתך יש
מקום לחזור לקשר עם הקופסא ולמראות שהיא מציגה לנו ,או הרציונאל שלנו
מחייב אותנו להפסיק עכשיו ?״
הייתי בשוק ,גם הנרי ניראה המום ,זו לא אנני ,זו מרצה מהאוניברסיטה
רגע לפני קבלת הפרופסורה ,חייבים לרוץ לפול.
סיפרתי לאנני על פול ועל ההתייעצות שלי עימו ,לא הסתרתי פרטים
לגבי ההתלבטות שלי ,אנני הסכימה ,טוב שהיא בוגרת ,ואמרה שאלרנון יכול
לחכות.
פול חיכה לנו בקוצר רוח ,הוא אמר לי שיש לי נכדה מתוקה ,ואנני
חייכה ,נכנסנו ישירות לחדר העבודה שלו.
הוא הביא מראש עוד שתי כורסאות מהסלון והשיחה החלה.
"אנני ,סבא שלך סיפר לי את כל התהליך שאלרנון מעביר אתכם ,את
מבינה או יודעת מה ההמשך ?״ פול פנה ישירות לאנני כאדם בוגר אל בוגר ,
אפילו לא ניסה לתהות על קנקנה ולהרגיש אותה כילדה בת חמש.
״אני לא חושבת שזה נכון כרגע לשתף אותך ,מספיק שאנחנו שלושתנו
חווים מה שאנחנו חווים ,אני לא יודעת מה ההמשך ,אני יוצאת מנקודת ההנחה
שיש מטרה לכל מה שקורה״ אמרה אנני בבגרות מלאה.
״זה סבא שלי שגילה את הקופסא ,אני בחופש יחד איתו ,אל תדאג אני
לא מתכוונת לקלקל לעצמי את ילדותי ,אני אוהבת להיות בגן ולשחק עם ילדים
האחרים ,וזה עדיין די נחמד לי לשחק בברביות ,מה שכן ,הסיפורים שאני
מספרת להן לפני השינה לא דומים למה שסיפרתי מקודם״ המשיכה הילדה.
פול ציין לפנינו ובשקיפות מלאה לפני אנני ,שיש כאן תופעה שמעבר
ליכולת שלו ,ואנני אכן בוגרת.