Page 266 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 266
הזמן של אנני |266
אור חזק מאוד החל בוקע מתחתית הבריכה ,לא יכולנו להתבונן בו
ועצמנו את עינינו .המנגינה התעצמה ואלרנון החל לשיר בשירה הרמונית
שהתאימה למנגינה.
בואי אלינו ,את הבחירה
העבירי ליבך לחוזקה,
תני בעולמך מבט של אהבה
ומבת חווה היי לנו אם ומלכה
חלמונאית של נתינה.
קשרי הקצוות ,העצימי עולמות
שחררי הקיים ,הן את גם הפרח וגם הניצן,
את ממשיכה את גם קיימת
את כל כולך נשמה,
של נותנה.
קומי חדשה צאי ועמדי ,הביטי אלינו נוכחה,
כי את לנו התקווה.
המנגינה החלה לדעוך לאיטה ,ואיתה גם האור החזק ,פקחנו את העיניים
וראינו לפנינו עומדת עלמה יפיפייה זקופה ותמירה.
אנני החדשה הייתה עטופה בגלימתה הורודה ,שיערה היה ערמוני משיי
ארוך וגלי ,עיני השקד שלה המקוריות נעשו כחולות ועמוקות ,אנני נשארו עם
תווי פניה המקוריים אבל עם הבעה בוגרת ורצינית ,ובנוסף עורה היה בהיר
ולבן -היא הייתה עלמה אישה נאה ביותר ,ידיה הענוגות והארוכות היו
משולבות בניהן ,וכול כולה אומר רכות מצד אחד וממלכתיות מצד שני.
״אימא וסבא ,זה נגמר״ אמרה אנני החלמונאית בקול נעים ורך ,״בזמן
שעצמתם את העיניים ,יצאתי מהבריכה ועטיתי עלי את הגלימה ,נכון שהיא
יפה ?״