Page 76 - הזמן של אנני - יודי מרטון
P. 76
הזמן של אנני |76
חלקם ברכב והמהדרים שבניהם ,אשר ידעו נסתרות החי ,היו נעזרים בציפורי
מרחב השמיים הם הנשיטים ,בעלי הכנף האדירים אשר שלטו במרחבים.
מקום הכינוס היה קבוע והיה קיים לאורך דורות רבים ,והוא נקרא
אלתונאול .מיקומו היה בעמק קטן שסביבו שלטו הרים רמים .במרכזו עמד
מבנה אבן רחב ורב מידות ,מלבנים מסותתות אשר שולבו בניהם ללא מלט
וטיט ,מעשה ידי רצונאים אומנים .נחל זורם חצה אותו במרכזו ,ולידו עמד
זקוף ,כניצב ומיתמר בתוך המבנה ,עץ מחטני עבות ורחב שראשו המחודד
בצבץ מפתח פעור כלפי השמיים .מסביב למבנה הכביר נישאו עצי רמות אשר
תימרו ונגעו בענני הרקיע.
הגישה לאלתונאול הייתה דרך שביל צר וסלול שעבר בן שני הרים.
שיירה ארוכה של חלמונאים הייתה על אותו השביל ,וצבעי הלבן והורוד
התנפנפו מבגדם המעוטר של כל הבאים ,הם החלו להיאסף והמקום שהכיל את
כל הנוכחים היה רחב וגדול .עמודים נישאים החזיקו את התיקרה הגבוהה
ויצרו אולם גדול בו היו פזורים מקומות ישיבה רבים ,שמסביבם שולחנות
אוכל מלאים מכל טוב פרי האדמה ,דברי מאפה ומשקאות טבעיים ,כי הכול
היה מוכן לכינוס הגדול.
חדרי מנוחה ושינה היו פזורים ברחבי המתחם ,ואפשרו לבאי הכנס
שבאו מרחוק להניח את ראשם ולהירגע לקראת הבאות.
בשעת אחר הצהריים המוקדמת ,קול כרוז נשמע ברמה ,קולות הרחש
וההמולה נפסקו באחת ,וההקשבה הייתה רבה.
״אדוני ,חלמונאים יקרים ,מכובדי הנפלאים ,לאלו שבאו מרחוק ואלו
הקרובים ,אנא שבו ותפסו את מקומותיכם ,כי דברים יישא מכובדנו משכבר
הימים חמילורן״