Page 45 - המיקום - יודי מרטון
P. 45
המיקום /יודי מרטון
דון ודנוור ואיש תמיר זקוף ומבוגר מאוד קיבלו את פניהם ביציאתם מהמעלית,
דניאל הבין שלפניו נמצאת האגדה עצמה – רובי אנדרוגן – הוא היה צריך להיות
לפחות בן מאה ועשרים שנים וניראה מצוין.
דניאל התרגש מאוד וניגש ספונטנית וחיבק את רובי "אנחנו חייבים לך המון"
אמר.
רובי הגיב בחיוך.
החבורה התקדמה לכיוון דלת גדולה וכשפתחו אותה ,ראה דניאל אולם די גדול
עם שולחנות וכסאות ולוחות בקרה – ברקע ריחפו הולוגרמות עם כיתוב משונה
ותמונות תלת ממדיות של הסביבה ושל מצב המכונות שמתחזקות את המקום.
חלק מהנוכחים חבשו מעין קסדה מחודדת ומשונה על ראשם ,דון הוליך את
דניאל לעמדה ואמר לו שהוא יעמוד עכשיו לבחינה ,ואין חשש הכול בטוח.
דניאל התחבר ,הוא אושר מיידית כמקורי .הוא התחבר למרכז המחשוב של
הבקרה והרגיש מיד בבית ,בפרק זמן קצר צלל לנבכי המקום והבין בערך את
משמעותו ,הועבר לו שהוא היחידי שיודע ואל לו להעביר זאת הלאה – למה?
שאל את עצמו.
אחרי שהתנתק ניגש אליו רובי וחיבק אותו שוב ,ואמר לחבורה שהוא רוצה
לשוחח איתו ביחידות.
רובי לקח אותו לחדר צדדי שהיו בו מעין כורסאות נוחות ,הם התיישבו ורובי
פתח "אז אתה יודע! אני מבין ,ראיתי בסימנים שאותם רק אני יודע לקרוא,
שאתה הצלחת להתחבר למקור ,אני לא הצלחתי – ספר!" דרש.
דניאל חייך ואמר "הבטחתי ,יש לי המון ידע על משמעות המקום ,מערכת
המוחשבית שלי אכסנה הכל ,אבל לדאבונך אני מנוע מלהעביר את מה שנודע
לי – מצטער".
רובי נשמע כועס ומתוסכל "אבל למה?"
45
