Page 22 - 50yearprint-proof
P. 22
אמן הלוך וחזור
בשנות החמישים היו ניסיונות לפתח תעשייה כימית
בארץ .ד"ר טוביה ציזנר ,המהנדס הראשי הראשון של
פריקלאס ,מסביר" :לתעשייה כימית כבדה יש שתי
רגליים :הבסיס היסודי ,סיד המיוצר בשריפת אבן
גיר ,והחומצה היסודית שהיא החומצה הגופרתית,
המיוצרת בשריפת גופרית .בארץ יש מעט גופרית
והפקתה אינה כלכלית והייתה יקרה" .לפיכך ,שני
חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית חיפשו
שיטות לבסס תעשייה כימית על חומצת מלח במקום
על חומצה גופרתית .אחד מהם הוא ד"ר יוסף ָא ָּמן,
זיכרונו לברכה ,והוא המפתח של תהליך אמן העומד
בבסיס המפעל עד היום .על סיפור חייו של אמן
ראו עמוד .62
אמן בדק כיצד אפשר לנצל תמיסה מרוכזת של
מגנזיום כלורי ,שהיא תוצר לוואי של מפעל האשלג.
התהליך משתמש בחום ומתקבלים בו שני חומרים:
תחמוצת מגנזיום וחומצת מלח .לדאבון הלב,
ניסה אמן לעניין את התעשייה בארץ ללא הצלחה,
משום שבשנות החמישים לא היה בארץ ביקוש
לחומצת מלח ושוק המגנזיה לא היה מפותח.
לפיכך מכר ד"ר אמן את הזכויות לחברה בריטית
ועד תחילת שנות השבעים כבר השתמשו בתהליך
כדי לפרק את כלוריד הברזל הנוצר בתעשיית
הפלדה ולמחזר את החומצה.
בתחילת שנות השישים קיבלה חברת מפעלי ים המלח
הלוואה גדולה מהבנק העולמי ומבנקים אמריקאיים.
אחד התנאים לקבלת ההלוואה היה להקים מפעל
להפקת מגנזיה .במסגרת הסיכומים עם הבנק
העולמי ,הזכויות לתהליך אמן עושות פניית פרסה
וחוזרות אלינו .משרד הפיתוח הישראלי רוכש אותן
כדי שנוכל להשתמש בתהליך.
שני חוקרים צעירים מהאוניברסיטה
העברית חיפשו שיטות לבסס תעשייה
כימית על חומצת מלח במקום על
חומצה גופרתית .אחד מהם הוא
ד"ר יוסף ָא ָּמן ,זיכרונו לברכה
18
