Page 22 - 50yearprint-proof
P. 22

‫אמן הלוך וחזור‬

   ‫בשנות החמישים היו ניסיונות לפתח תעשייה כימית‬
‫בארץ‪ .‬ד"ר טוביה ציזנר‪ ,‬המהנדס הראשי הראשון של‬

    ‫פריקלאס‪ ,‬מסביר‪" :‬לתעשייה כימית כבדה יש שתי‬
      ‫רגליים‪ :‬הבסיס היסודי‪ ,‬סיד המיוצר בשריפת אבן‬
    ‫גיר‪ ,‬והחומצה היסודית שהיא החומצה הגופרתית‪,‬‬
     ‫המיוצרת בשריפת גופרית‪ .‬בארץ יש מעט גופרית‬
      ‫והפקתה אינה כלכלית והייתה יקרה"‪ .‬לפיכך‪ ,‬שני‬
       ‫חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית חיפשו‬

 ‫שיטות לבסס תעשייה כימית על חומצת מלח במקום‬
   ‫על חומצה גופרתית‪ .‬אחד מהם הוא ד"ר יוסף ָא ָּמן‪,‬‬

  ‫זיכרונו לברכה‪ ,‬והוא המפתח של תהליך אמן העומד‬
        ‫בבסיס המפעל עד היום‪ .‬על סיפור חייו של אמן‬
                                                 ‫ראו עמוד ‪.62‬‬

        ‫אמן בדק כיצד אפשר לנצל תמיסה מרוכזת של‬
   ‫מגנזיום כלורי‪ ,‬שהיא תוצר לוואי של מפעל האשלג‪.‬‬
   ‫התהליך משתמש בחום ומתקבלים בו שני חומרים‪:‬‬

           ‫תחמוצת מגנזיום וחומצת מלח‪ .‬לדאבון הלב‪,‬‬
    ‫ניסה אמן לעניין את התעשייה בארץ ללא הצלחה‪,‬‬

        ‫משום שבשנות החמישים לא היה בארץ ביקוש‬
           ‫לחומצת מלח ושוק המגנזיה לא היה מפותח‪.‬‬

      ‫לפיכך מכר ד"ר אמן את הזכויות לחברה בריטית‬
    ‫ועד תחילת שנות השבעים כבר השתמשו בתהליך‬

          ‫כדי לפרק את כלוריד הברזל הנוצר בתעשיית‬
                              ‫הפלדה ולמחזר את החומצה‪.‬‬

‫בתחילת שנות השישים קיבלה חברת מפעלי ים המלח‬
  ‫הלוואה גדולה מהבנק העולמי ומבנקים אמריקאיים‪.‬‬
     ‫אחד התנאים לקבלת ההלוואה היה להקים מפעל‬
         ‫להפקת מגנזיה‪ .‬במסגרת הסיכומים עם הבנק‬
     ‫העולמי‪ ,‬הזכויות לתהליך אמן עושות פניית פרסה‬
   ‫וחוזרות אלינו‪ .‬משרד הפיתוח הישראלי רוכש אותן‬
                             ‫כדי שנוכל להשתמש בתהליך‪.‬‬

           ‫שני חוקרים צעירים מהאוניברסיטה‬
         ‫העברית חיפשו שיטות לבסס תעשייה‬

              ‫כימית על חומצת מלח במקום על‬
               ‫חומצה גופרתית‪ .‬אחד מהם הוא‬

                   ‫ד"ר יוסף ָא ָּמן‪ ,‬זיכרונו לברכה‬

                                                                    ‫‪18‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27