Page 6 - ETMOL_33
P. 6

‫תקופה קצרה — תורגלו ללמד צרפתית‬               ‫עברית‬                                         ‫מקובל כי אליעזר בן־יהודה הוא ה­‬
‫על פיה‪ .‬שיטה זו — ׳השיטה הטבעית׳‪,‬‬                                                           ‫איש שהחיה את הלשון העברית ה­‬
‫עיקרה הוראת הלשון החדשה ללא תיווך‬                                                           ‫מדוברת‪ .‬אולם החוקרים התעלמו מחלקו‬
‫של תרגומים‪ .‬לפיכך יכול היה בן‪-‬יהודה‬                                                         ‫של נסים בכר‪ ,‬שהקדים את בן‪-‬יהודה‬
‫להציע לבכר‪ ,‬שהוא ילמד עברית ב­‬
‫אמצעות העברית‪ ,‬שכן דבר זה אפשרי‬                                                             ‫ואיפשר לו ולמחנך דוד ילין להורות‬
‫הוא‪ ,‬ובן‪-‬יהודה עשה כן בהסכמתו וב‪-‬‬
                                              ‫בעברית‬                                        ‫עברית כלשון חיה‪ .‬בין ראשוני שיטת‬
                            ‫עימדו של בכר‪.‬‬                                                   ‫הלימוד ׳עברית בעברית׳ יש למנות שנים‬
‫בכר תרם לטכניקת ההוראה של בן‪-‬‬                                                               ‫נוספים שחלקם נשכח היום‪ :‬יוסף הלוי‪,‬‬
‫יהודה‪ ,‬כיוון שלא כבן‪-‬יהודה‪ ,‬היה מורה‬                                                        ‫חוקר הפלשים ועתיקות דרום‪-‬ערב‪ ,‬ש‪-‬‬
‫מקצועי‪ .‬הוא עמד על יתרונות ׳השיטה‬
‫הטבעית׳ על יסוד נסיונו האישי בהוראת‬                                                         ‫הירצה בבית‪-‬המדרש למורים של ׳כל‬
‫הצרפתית‪ .‬כיוון שהוא שאף לשכלל את‬
‫שיטות ההוראה שלו ושל המורים ש­‬                                                                  ‫ישראל חברים׳ בפאריס בעברית‪ ,‬וכן‬
‫עבדו אתו ביקש לפתח ׳שיטה טבעית׳‬
‫גם בהוראת הלשון העברית‪ ,‬בבן‪-‬יהודה‬             ‫ברוך מיטראני‪ ,‬מנהל בית‪-‬ספר בעיר ההתחלה‬
‫מצא את האדם המתאים ביותר למשימה‬                                                                 ‫אדריאנופול בתורכיה‪ ,‬שלימד את כל‬
‫זו‪ .‬בכר זכר את הנסיון שנערך בבית‪-‬‬                                                               ‫השיעורים בעברית‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬האיש‬
‫הספר בקושטא‪ ,‬שם שיכנע את המורה‬                                                                  ‫שעשה את צעדי הבראשית בלימוד עברית‬
‫לעברית חיים באבאני ללמד את השפה‬                                                             ‫ב׳שיטה טבעית׳ בבית‪-‬הספר‪ ,‬היה נסים‬
‫׳עברית בעברית׳ וביקש לחזור על ה‪-‬‬
‫נסיון המוצלח‪ ,‬ואליעזר בן‪-‬יהודה היה‬              ‫נסים בכר הוא האיש‬                                                                      ‫בכר‪.‬‬
‫האיש המתאים לכך‪ .‬בכר‪ ,‬במאמר ש‪-‬‬                      ‫שיזם ועודד את‬                           ‫בכר נולד בשנת ‪ 1848‬בירושלים ל­‬
‫פירסם כעבור ‪ 50‬שנה‪ ,‬סיפר‪ :‬״בשנת‬                                                             ‫משפחה ספרדית‪ .‬בן ‪ 15‬יצא עם אביו ל‪-‬‬
‫תרמ״ג קיבלתי את בן‪-‬יהודה אל בית‪-‬‬              ‫׳השישה הטבעית׳ בלימוד‬                         ‫קושטא‪ ,‬בלט שם בכשרונותיו ונשלח‬
‫הספר ׳התורה והמלאכה׳ בירושלים ב­‬
‫תורת מורה לעברית וסיפרתי לו על‬                ‫השפה והקדים את‬                                ‫ללמוד בבית‪-‬המדרש למורים של ׳כל יש­‬
‫תוצאות ניסיוני בקושטא ודרשתי ממנו‬                   ‫גדיהודה‬                                 ‫ראל חברים׳ בפאריס‪ .‬משסיים את לי­‬
‫להתרכז בשיטה זו ולשכללה וכן עשה״‪.‬‬                                                           ‫מודיו ניהל בית‪-‬ספר בעיר חלב בסוריה‬
‫מסתבר איפוא שבכר ובן‪-‬יהודה היו‬
‫מעונייני;ם באותה מטרה עצמה — הק­‬                                                            ‫ואחר‪-‬כך בבולגריה ובקושטא‪ .‬בקושטא‬
‫ניית הדיבור העברי לתלמ ‪T‬ים — אם‬
‫כי מניעיהם היו שונים‪ :‬בכר ראה ב­‬              ‫מאת שלמה הרמתי‬                                ‫שיכנע‪ ,‬בערך בשנת ‪ ,1875‬את אחד‬
‫הוראת ׳עברית בעברית׳ דרך לשיפור‬                                                             ‫המורים‪ ,‬חיים באבאני‪ ,‬ללמד עברית על‬
‫הישגי הלימוד‪ ,‬ואילו בן‪-‬יהודה ראה ב­‬
‫טכניקה זו אמצעי להשגת מטרתו ה­‬                                                              ‫פי ׳השיטה הטבעית׳‪ .‬זהו הנסיון הראשון‬
‫לאומית — החייאת הדיבור העברי ב­‬
                                              ‫הכלכלי היה דחוק‪ ,‬אלא בעיקר מפני ש­‬            ‫הידוע לנו להוראת עברית על פי שיטה‬
                            ‫אמצעות החינוד‪.‬‬    ‫בכר הסכים ללא היסום לתנאי שלו‪:‬‬                                                              ‫זו‪.‬‬
                                              ‫״לא אוכל להסכים אלא בתנאי מפורש‬
      ‫בכר מכשיר את ילין‬                       ‫זה‪ :‬דבר אדבר להתלמידים רק בעברית‪.‬‬             ‫בשנת ‪ 1882‬החליטה ׳כל ישראל חב­‬
                                              ‫שום לשון אחרת לא ישמעו התלמידים‬               ‫רים׳ לפתוח בית‪-‬ספר מקצועי בשם‬
‫כאמור‪ ,‬חיפש בכר לבית‪-‬הספר שלו‬                 ‫מפי ובשום לשון אחרת לא אתן להתל‪-‬‬              ‫׳התורה והמלאכה׳ בירושלים ושלחה את‬
‫מורים מעולים‪ .‬כשלא מצא את אשר‬                 ‫מידים לדבר אלי״ )בן‪-‬יהודה במאמרו‬              ‫נסים בכר לנהל את המוסד‪ .‬הוא ביקש‬
‫חיפש‪ ,‬לא היסס לחנך את התלמיד ה­‬                                                             ‫לאמץ שיטות‪-‬הוראה יעילות‪ ,‬שנודעו ב­‬
‫רצוי לו כדי להכשירו להוראה‪ .‬כך נהג‬                                         ‫׳החלום ושברו׳(‪.‬‬  ‫זמנו במוסדות ההוראה המתקדמים ב‪-‬‬
‫גם עם דוד ילין‪ ,‬המחנך וחוקר הלשון‬             ‫נראה לי שבן‪-‬יהודה לא נרתע מה­‬                 ‫חוץ‪-‬לארץ וחיפש מורים בני‪-‬סמכא‪ .‬זמן‬
                                              ‫קושי ללמד עברית בעברית‪ ,‬לא רק בשל‬             ‫קצר קודם פתיחת בית‪-‬הספר הגיע ל­‬
                                ‫הנודע לעת ‪.T‬‬  ‫החלטתו לדבר רק עברית בכל הנסיבות‪,‬‬             ‫ארץ אליעזר בן‪-‬יהודה כשהחלטתו נחו­‬
‫היחסים בין בכר לילין התחילו להת­‬              ‫אלא משום שהיה לו יסוד להאמין‪ ,‬ש­‬              ‫שה לדבר אך ורק עברית ולנסות לשכנע‬
‫רקם מחוץ לארץ‪-‬ישראל‪ .‬בשנת תרמ״א‬               ‫דבר זה אמנם אפשרי‪ .‬יסוד זה עשוי‬
                                                                                                                 ‫נם אחרים לעשות כן‪.‬‬

                                              ‫להיות נסיונו של יוסף הלוי ללמד ב­‬             ‫התנאי של בו־יהודה‬
                                              ‫עברית בבית‪-‬המדרש למורים בפאריס‪,‬‬

                                              ‫בכר הכיר מיד בתרומה הגדולה ש­ שבן יהודה היה לו עד שמיעה‪ .‬ואולי‬

                                              ‫עשוי בן‪-‬יהודה לתרום למוסד החדש ו­ היתה לבן‪-‬יהודה גם ידיעה על ה׳שיטה‬

                                              ‫פנה אליו והפציר בו להיות מורה ב־ הטבעית׳ שהיתה מקובלת אז בא ‪T‬ופה‬

                                              ‫בית‪-‬הספר‪ .‬בן יהודה שבריאותו הרופפת כשיטה מתקדמת להוראת לשונות זרות‬

                                              ‫הכבידה עליו מאוד את מלאכת ההוראה‪ ,‬ואשר תלמידי בית‪-‬המדרש למורים של‬

                                              ‫קיבל את ההצעה לא רק משום שמצבי כי״ח בפאריס — שם למד בן‪-‬יהודה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11