Page 20 - etmol 62
P. 20

‫את חייליו וקציניו להתקיף את מחנה‬           ‫בדרכם עברו אמין וסטאנלי את אגמי‬          ‫מאורע זה ניתק את אמין מקאהיר‬
‫סוחרי העבדים‪ ,‬שהחזיקו בתושבי הכפר‬          ‫אפריקה הגדולים והתקרבו לעיר הנמל‬         ‫ובודד אותו‪ .‬חייו נחשפו לסכנה‪ ,‬שכן גם‬
‫רתוקים בשרשראות‪ ,‬מוכנים להובילם‬            ‫באגומויו בחופה המזרחי של אפריקה‪.‬‬         ‫בין חייליו הורגשה תסיסה‪ ,‬אבל‬
‫לשוק העבדים ‪ -‬החיילים התנפלו על‬            ‫במכתב לעתון אנגלי מתאר אמין את‬           ‫משהגיעה שעת מבחן הצליח אמין לה­‬
                                           ‫מצבו‪ :‬״הממשלה המצרית לא המציאה‬           ‫דוף את המיתקפה של המורדים‪ ,‬ובע­‬
             ‫המחנה והרגו את הסוחרים‪.‬‬       ‫לי כל אמצעים; יש לי חמור‪-‬רכיבה‬           ‫זרת מדיניות של פיוס וריבוך הביא לידי‬
‫אבל אמין פחה שסודות אפריקה‬                 ‫ואוכף וכן כותונת אחת ומגפים שקניתי‬
‫משכו אותו‪ ,‬התעלם מהדרישה האחרת‬             ‫אצל נזירים צרפתים בדרך״‪ .‬בכל אופן‪,‬‬                     ‫שביתת‪-‬נשק עם המורדים‪.‬‬
‫של הממונים עליו ‪ -‬לחזור ממסעו‪.‬‬             ‫משהו בן נשלח לו ממצרים‪ .‬בדרך נמסר‬        ‫אולם שביתת‪-‬הנשק הופרה וקציניו‬
‫בליבו היתה החלטה נחושה להמשיך‬              ‫לו בשליחות החאדיב בי הוא מעניק לו‬        ‫של אמין החלו גם הם להתרשל במילוי‬
‫בדרך ולהגשים את משאת נפשו‪ :‬להניף‬           ‫את תואר‪-‬הכבוד ‪ -‬״פחה״‪ .‬מעתה היה‬          ‫תפקידיהם‪ .‬נתרבו מקרי התעללות ושוד‬
‫את דגל גרמניה על אדמת אפריקה‬                                                        ‫אצל שבטים שונים והקצינים החלו לג­‬
‫המרכזית‪ ,‬שהיתה אז מעין ״אדמת‬                                         ‫ד״ר אמין פחה‪.‬‬  ‫לות חוסר ציות‪ .‬בינתיים אזל הכסף‬
‫הפקר״‪ ,‬ללא בעלים קולוניאלים‪ ,‬לא‬            ‫בבאגומויו נחפז לברך אותו הנציג‬           ‫בקופה לתשלום שבר לאנשי הצבא‪,‬‬
‫אנגלים ולא צרפתים‪ ,‬כובשי חלקה הג­‬          ‫במקום וייסמאן הגרמני‪ .‬היתה לבך‬           ‫והלכה ואזלה גם התחמושת‪ .‬ואז שיגר‬
‫דול של אפריקה‪ ,‬וכל הקודם יזבה בה‪.‬‬          ‫סיבה טובה‪ :‬באותו זמן התעורר בגר­‬         ‫אמין שליחים דחופים בסירות ‪ -‬הדרך‬
‫כך היה נוצר גשר וקשר בין קאמארון‬           ‫מניה גל של התלהבות קולוניסטית‪,‬‬           ‫הארוכה והמסוכנת לקאהיר ארכה ששה‬
‫במערב אפריקה שבשליטת הגרמנים‬               ‫וגרמניה רצתה אף היא במושבות‬              ‫חודשים ‪ -‬בבקשה נמרצת לכסף‪ ,‬חיי­‬
‫והאיזור החדש‪ ,‬וכך תקום מושבה גר­‬           ‫באפריקה‪ .‬על‪-‬כן ביקשו להזכיר לעולם‪,‬‬       ‫לים ואספקה‪ .‬אמנם יכול היה לסגת עם‬
‫מנית גדולה ביבשת השחורה‪ ,‬והוא ‪-‬‬            ‫כי אמין פחה הנוסע הגדול והחוקר המד­‬      ‫אנשיו‪ ,‬או בגפו‪ ,‬לאפריקה‪-‬המזרחית‪,‬‬
‫אמין פחה ‪ -‬יהיה האיש אשר יבבוש‬             ‫עי הוא בעצם אזרח גרמני‪ .‬מעלליו‬           ‫אבל זאת לא העלה על דעתו‪ :‬כאן‪,‬‬
                                           ‫פורסמו בהרחבה בעתוני גרמניה והקי­‬
          ‫למען גרמניה ‪ -‬ממלבה גדולה‪.‬‬       ‫סר וילהלם שלח אליו מברק ברכה‪ .‬גם‬               ‫באיזור קו המשווה‪ ,‬ראה את ביתו‪.‬‬
                                           ‫אגודת הסטודנטים בברסלו‪ ,‬שהרחיקה‬
       ‫נקמת סוחרי העבדים‬                   ‫אותו בימי לימודיו משורותיה‪ ,‬הכריזה‬       ‫_______הוראה לסגת_______‬

‫אולם הקצינים הגרמנים שאתו‬                                    ‫עליו כעל ״חבר כבוד״‪.‬‬   ‫סוף‪-‬סוף הופיעה משלחת קטנה ממצ­‬
‫אנשים ממושמעים היו‪ ,‬והם נטשו את‬            ‫יותר מכך‪ ,‬וייסמאן הציע לו בשם‬            ‫רים‪ .‬בראשה עמד האנגלי סטאנלי‪ ,‬מי‬
‫המשלחת וחזרו לעיר המוצא‪ .‬אמין‬              ‫ממשלתו‪ ,‬להיכנס לשירות הגרמני וא­‬         ‫שהיה כתב העתון ״ניו‪-‬יורק הרלד״‪,‬‬
‫נותר עם ילידים לא‪-‬רבים ועם ציוד‬                                                     ‫שנשלח לחפש אחרי הנוסע הנודד‬
‫ואספקה מעטים‪ ,‬ואם‪-‬כי היה מודע‬                   ‫מין הסכים‪ .‬הדבר היה בשנת ‪.1890‬‬
‫לקשיים ולסכנות הצפויים לו‪ ,‬המשיך‬                                                      ‫ליווינגסטון שנעלם באפריקה‪ ,‬ומצאו‪.‬‬
‫בדרך‪ .‬עברו ימים‪ ,‬חלק מאנשיו מתו‬                    ‫מושבות לגרמניה‬                   ‫אולם בידי המשלחת לא היה לא כסף‬
‫ממחלות‪ ,‬רעב ותשישות‪ ,‬המחסור‬                                                         ‫ולא ציוד‪ ,‬אלא מכתב מאת החאדיב‬
‫במצרכים גדל והוא פנה אל נהר הקונגו‪,‬‬        ‫סטאנלי המשיך לקאהיר ואמין בראש‬           ‫המצרי ובו הוראות לאמין ולקציניו‬
‫כדי למצוא לאנשיו מקום לנוח ולהחליף‬         ‫גדוד קטן של ילידים וכמה קצינים גר­‬       ‫לסגת למצרים‪ ,‬שכן אין לצפות לעזרה‬
‫כוח‪ .‬בהגיעו לזרם הגדול נודע לו‪ ,‬כי‬         ‫מנים‪ ,‬וציוד דל‪ ,‬יצא לדרך חדשה‪ .‬התפ­‬      ‫משם והם לא יוכלו לעמוד נגד המור­‬
‫ערבי המכנה עצמו מלך של קיבונגה‬             ‫קיד שהוטל עליו‪ :‬לרכוש שטחים מדרום‬
‫המליך עצמו על שטח גדול שבו הוא‬             ‫לאגם ויקטוריה ולאורכו עד לאגם אלב־‬                                             ‫דים‪.‬‬
‫צריך לעבור‪ .‬בלא לדעת‪ ,‬כי סוחרי‪-‬‬            ‫רט בשביל הגרמנים‪ .‬באמצע הדרך‬             ‫אולם נמצאו קצינים שסירבו לחזור‬
‫עבדים ערבים מצויים במקום‪ ,‬הוא‬              ‫הגיע שליח מיוחד מוייסמאן עם הוראה‬        ‫למצרים‪ ,‬והם טענו כי מכתבו של החא‪-‬‬
‫ביקש מהמלך רשות לעבור את ארצו‪.‬‬             ‫מאת ביסמארק‪ ,‬ראש הממשלה הגרמני‪,‬‬          ‫דיב אל אמין מזוייף‪ ,‬והיו שראו באמין‬
‫המלך נעתר לבקשתו ואף הזמין אותו‬            ‫לא להניף את הדגל הגרמני מעברו‬            ‫בוגד‪ .‬קבוצת קצינים עצרה אותו כדי‬
‫ואת אנשיו לנוח ולהתאושש בשטחי‬              ‫השני של אגם ויקטוריה ומצפון לו‪,‬‬          ‫שיוכלו ללא הפרעה לעיין בדו׳׳חות‬
                                           ‫ולחזור בזמן הקרוב ביותר ״הביתה״‪.‬‬         ‫ובמסמכים אחרים שהוא העביר לחאדיב‬
                                  ‫שלטונו‪.‬‬  ‫אמין לא ידע כי לאחר שיצא למסע‬            ‫בקאהיר‪ .‬אחדים מהם ניצלו את ההז­‬
‫ופתאום‪ ,‬כאשר אנשיו התפזרו ב­‬               ‫נחתם הסכם בין גרמניה ואנגליה‪ ,‬של­‬        ‫דמנות ו״לקחו״ לעצמם חפצים שונים‬
‫חורשה‪ ,‬ואכלו מזונם‪ ,‬ואמין ישב באוה­‬        ‫פיו הוצאו אגמי ויקטוריה ואלברט‬           ‫מדירתו ובשעת מעשה הרסו את מכשי­‬
‫לו ורשם ביומנו מחוויותיו וסיים במי­‬        ‫מתחומי ההשפעה הגרמנית‪ .‬הוראה‬             ‫ריו המדעיים‪ .‬לבסוף החליטו להעמידו‬
‫לים‪ :‬״אני עייף מאוד‪ ,‬מי יתן והכל יהיה‬      ‫נוספת מאת וייסמאן קיבל בקורת רוח‪:‬‬        ‫לפני בית‪-‬דין של קצינים ורק תודות‬
‫כבר מאחורי״ ‪ -‬הקיפו סוחרי העבדים‬           ‫לנהוג ביד חזקה כלפי סוחרי העבדים‪.‬‬        ‫לטענות של קצין סודני‪ ,‬שמן הראוי‬
‫שנואי‪.‬נפשו ואנשיהם את מחנהו של‬             ‫ואכן‪ ,‬באשר שמע על התנפלות סוחרי‬          ‫לזכור את יחסו האנושי אליהם במשך‬
‫אמין‪ ,‬כמה מהם התגנבו בחשאי לאוהלו‬          ‫עבדים ערבים על כפר כושי‪ ,‬הוא שלח‬         ‫‪ 13‬שנים‪ ,‬הוא שוחרר ועזב את ממלכ­‬

          ‫של אמין פחה ורצחוהו בחשאי‪.‬‬                                                                                       ‫תו‪.‬‬
‫שנתיים אחרי כן‪ ,‬ב‪ ,1894-‬נתפשו‬
‫רוצחי אמין פחה על‪-‬ידי משלחת בלגית‬                                                              ‫אגם ויקטוריה‪ ,‬האמור שבו עבר אמין‬
‫שיצאה לתפוס סוחרי עבדים‪ .‬במשפט‬
‫נגדו טען השיח׳ סעיד בן עביד‪ ,‬הנאשם‬
‫הראשי‪ :‬״זה מה שהגיע לאמין‪ .‬הוא בגד‬
‫באחיו המוסלמים ובאללה‪ :‬הוא המוסל­‬
 ‫מי‪ ,‬הסגיר לכושים הכופרים את אחיו״‪.‬‬
‫זכרו של אמין פחה לא נשכח‪ .‬לאות‬
‫הוקרה על תרומתו המדעית בחקר‬
‫אפריקה נקרא המפרץ הדרומי של אגם‬

   ‫ויקטוריה על שמו ‪ -‬מפרץ אמין פחה‪.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25