Page 20 - etmol 76
P. 20
התורכי-לבנטיני .כיצד תיאר לעצמו ברוולד חזית כזו של הטכניון בחיפה
רחוב ,אנו למדים מבניין הבנק הלאומי)אז אפ״ק( ,המהווה רוזנטל על הכרמל ,בית שטרוק בהדר הכרמל ,בית סוסקין
פינה של המרכז המסחרי היוצאת לרחוב זה .תכניתו של בתל־אביב( אולם אם בבתים שבהדר״הכרמל זוהי תולדה
ברוולד לא נתקבלה .זו היתה מערכת מופנמת של רחובות של הטופוגרפיה ,הרי בבית סוסקין בתל־אביב זה יותר
קצרים וככרות קטנות .הוא הדגיש את כוונתו לשמר על
קבוצות הדקלים שהיו בשטח .מה שנבנה במקום זה הוא עניין לצורה ,לסגנון.
ירוד בתוכנית ובעיצוב גם יחד. הבית המזרח־תיכוני
כדי לא לאבד את האורגניות של צורותיו מחייב סגנונו ברוולד אינו מסתפק בפרופורציות וצרופי גופים או
של ברוולד את השימוש באבן .ואם מטעמים כלכליים- צורות של פתחים ,השאובות ממסורת האדריכלות הערבית.
טכניים לא ניתן הדבר -והרי זה היה המצב ברוב חלקי הוא מנסה להחיות את הבית המזרחי־ים־תיכוני המסורתי:
הארץ -קיימות היו שתי דרכי מוצא :הרכבת הצורות האלה על חצרו הפנימית ,על קירותיו האטומים כמעט כלפי חוץ
על מבנה מחומר אחר ,הזר להן פחות או יותר -או עזיבת וכיוצא בזה .כזוהי הצעת השיכון ,למשל ,מתחילת שנות
הצורות האלה וחיפוש אחר צורות אחרות ,המתאימות העשרים :כאן מרחיקה לכת העקביות והשלמות הסגנונית.
לחומרים האחרים -הבטון המזוין קודם כל .ללא ספק היתה בשעה שבבתי-המגורים הפרטיים שלו ,התכנית היא אירו
זו אחת הסיבות החשובות -אם גם לא העיקרית -לכך פית ,מודרנית ,מעובדת מתוך הקפדה על פרטי פונקציית
הדיור המודרני ,הרי בשיכון זה הוא ניסה לשמר גם על
שלסגנון של ברוולד לא היה המשך. ״מזרחיות״ פונקציונלית -חצרות פנימיות ,גגות מגורים
בעבודותיו של ברוולד קיימים שני הזרמים .מתחילה הוא וכדומה .הצעות אלה לא נתקבלו על דעת הצבור :החצר
מנסה להשתמש בצורותיו המזרחיות גם בבנייני לבנים הפנימית והגג ללינה אינם עניין של אקלים וסגנון בלבד
ובטון מטויחים )בית סוסקין ,ומלון ״פלטין״ בתל-אביב(. אלא ואולי בעיקר ,עניין של אורח חיים הדורש הסתגלות.
מאוחר יותר הוא מחפש לשון ביטוי אחרת )בית פיליפס על מבחינת האורגניות המזרחית מעניינות הן המדרגות החיצו
הכרמל ,בית-החולים בעפולה ,הצעה לבית-ספר כי״ח בחי ניות מקומה לקומה בבית שטרוק בחיפה ובבית סוסקין
פה( .ההצעה לבית-ספר כי״ח עובדה בשתי אפשרויות :אחת
באבן ובצורות האפייניות של ברוולד ,השניה -בבטון עם בתל-אביב ,כפי שהיה מקובל בבנייה הערבית.
פתחים מרובעים אופקיים .החלפה מכנית זו לא הצליחה. בדרך דומה הלך ברוולד בשתי תכניות של בתי-ספר:
היא לא הצליחה גם בבית פיליפס .תוצאות ההחלפה הזו בית-ספר ״תחכמוני״ בתל-אביב )בוצע בלבנים במקום
היתה בית ברוולדי בלי החומר והצורות האופייניות -בלי באבן ושונה אחר-כך עד לבלי היכר( ובית-ספר לנערות
במקוה-ישראל )שלא הוקם( .בשני מקומות אלו ביקש
החן של סגנונו. ברוולד לבנות בנין במתכונת החאן הערבי או חצר של
בבית-החולים בעפולה מסתמנת תפיסה חדשה ולא סתם מסגד עם חדרי ״הישיבה״ מסביב לה .אפייני הדבר שכמה
החלפה של פתחים מקושתים בפתחים מרובעים :הבניין כולו מעבודותיו המאוחרות של ברוולד הן ״מזרחיות״ יותר,
מקבל אופי אחר ,פתוח וחופשי יותר ,משוחרר לא רק עקביות יותר מבחינת סגנונן מהעבודות המוקדמות; הט
מהפרטים המזרחיים ,אלא מכבלי הסיגנון המזרחי כולו ,על כניון ,בניינו הראשון בארץ ,בתוכניתו ובחזיתו הראשית,
כל הכרוך בו .לא זכה ברוולד להמשיך בדרך זו .בית- אינו אלא בנין בארוקי בלבוש מזרחי .בעבודות המאוחרות,
עיקרון ההתמזגות של התוכנית והצורה פועל כאילו בכיוון
החולים בעפולה היה למעשה עבודתו האחרונה. הפוך :כדי שתהיה הצורה הספציפית-מזרחית מושלמת
גישתו של ברוולד ,אם גם יש בה מן הרומנטיות ,היתה ומוצדקת ,צריכה גם התוכנית להיות מזרחית .מבחינה זו
ריאליסטית .בהוראתו לתלמידיו הוא שאף להקנות גישה בית-הספר הריאלי בחיפה הוא יותר מזרחי מהטכניון .אבל
מעשית ,התעמקות בבעיות התוכנית על כל צדדיה .״איכות גם בטכניון החזית הדרומית ) -אינני אומר ״אחורית״ ,כי
בעבודה״ היתה סיסמתו .הוא לא ניסה לכפות את סגנונו, ברוולד היה חוזר ומדגיש ,שאין חזית אחורית( -על
אלא רק להציגו כדוגמה ,כאפשרות. אכסדרותיה היא ממש חאן או אכסדרה של מסגד.
מבחינת ״המזרחיות״ אופיינית ביותר היתה הצעתו של
בבנייניו השיג ברוולד במידה מרובה את מבוקשו .לב- ברוולד למרכז המסחרי בחיפה ) .(1923כאן ניסה ליצור
נייניו פרצוף מובהק ,מיוחד ואופייני .בשלמותם הסגנונית, כלפי פנים עיר מודרנית במסגרת של עיר מזרחית :מעין
חנם וקסמם קיים עד היום .אולם סגנון זה הוא אינדיבידואלי עכו משוכללת ומחודשת בזעיר אנפין -וכלפי חוץ ,בחזית
-סגנונו של ברוולד .זוהי מזיגה מיוחדת במינה של המופנית לרחוב נצרת )לשעבר( -המשך לרחוב הערבי
אלמנטים הלקוחים מסגנונות מזרחיים ערביים שונים, המסורתי .לו נבנה המשך זה לפי הצעת ברוולד הרי היה
וביניהם גם הערבי ארצישראלי ,האינדיבידואלי בסגנון זה, טהור ומושלם יותר בסגנונו המזרחי מהרחוב הערבי הקיים,
הרי זו אותה מזיגה ,אותו זיקוק הצורות המסורתיות■. 20
סגנון הצומח על קרקע המציאות של תקופתו ונבנה
מאלמנטים שמציאות זו מספקת לו אף הוא הנו לרוב
יצירתם האינדיבידואלית של אמנים גדולים :אולם הכללי
שבו ,השייך לתקופה ולמקום עדיף הוא מהאינדיבידואלי:
סגנון כזה נהפך לנחלת הכלל לעתים מיד עם הופעתו .לא כן
סגנון כסגנונו של ברוולד ,שהאינדיבידואלי בו עולה על
הכללי ,מכיון שכללי זה הוא שאול מתקופה ,תרבות וחברה
אחרות .סגנון כזה אפשר רק לחקות .אין לו חיים מעבר
לתחום פעולתו והשפעתו האישית של יוצרו .זוהי אחת
הסיבות לכך שלסגנונו של ברוולד לא היה המשך.
יצירות והחיאת סגנון כולל ומגובש -זו היתה המטרה
שהציב לעצמו ברוולד .גישתו למלאכה זו של ״יצירת״
סגנון היתה ״בריאה״ ,ארכיטקטונית ,אפשר לומר מודרנית
ברוחה .זרה לו בהחלט אותה קשטנות מסגננת הרואה סגנון
בהדבקת עיטורים .זו היתה דרכם של חלק מהאדריכלים
בשנות העשרים שניסו לשוות ״מזרחיות״ לבנייניהם על-
ידי הדבקת אריחי ״בצלאל״ וכדומה .הצורה בתפישתו של
ברוולד היא תולדה של מבנה הבניין בחומר מסוים.
