Page 21 - etmol_141
P. 21

‫אליעזר בן־יהודה‪ ,‬אשתו חמדה ובנם איתמר‬     ‫מהמושבות ומיפו לירושלים‪ ,‬גרו‬         ‫כבן ‪ 70‬שנה‪ ,‬ובכל יום היה רוכב על‬
                ‫במרפסת ביתם בשכונת החבשים‬  ‫בחדרים ברחוב החבשים‪ .‬בחוברת‬          ‫חמורו הלבן העירה כשהוא מחזיק‬
                                           ‫״כל ירושלים״ משנת תרפ״א —‬            ‫בידו שמשייה לבנה‪ .‬בביתו נשארו‬
 ‫גרשום שלום‪ ,‬שגר באיזור הצפוני‬             ‫מעין ״דפי זהב״ של אותם הימים‬         ‫נשותיו‪ .‬אך עזב זה את ביתו‪ ,‬מיד‬
 ‫של השכונה‪ ,‬קרוב לשכונת ״מאה‬               ‫— מופיעה רשימה של שמונה רופ­‬         ‫פרצה מריבה מלווה בצעקות וקללות‬
 ‫שערים״‪ ,‬סיפר על חייו בשכונה‬               ‫אים יהודים בירושלים; וחמישה מהם‬      ‫אשר לשמען נאלץ מיד לשוב לבית‪.‬‬
 ‫בשנות העשרים‪ :‬״בסתיו מצאנו‬                                                     ‫הנשים הסתערו זו על זו‪ ,‬תלשו‬
 ‫דירה של שני חדרים בבית ערבי‬                                 ‫גרו ברחוב החבשים‪.‬‬  ‫שערות ראשן והיכו האחת את רעותה‪.‬‬
 ‫של משפחת בודיירי‪ ,‬שהיתה משכי­‬                                                  ‫שב חאג׳ בכר על עקבותיו‪ ,‬ירד‬
 ‫רה ליהודים‪ .‬הבית נבנה בתקופח‬                      ‫מי ומי בשכונה‬                ‫מהחמור‪ ,‬חמק לביתו לא לפני שסגר‬
 ‫התורכית ככל בתי רחוב החבשים‪.‬‬                                                   ‫את שמשייתו הלבנה‪ ,‬רץ ועלה במ­‬
 ‫רחוב שכל זמן שגרנו שם )תשע‬                ‫על‪-‬פי נתוני המפקד שנערך על‪-‬ידי‬       ‫דרגות אל הקומה השנייה ככל שעמד‬
 ‫שנים( לא נשתנה כלום ממראהו‬                ‫ההסתדרות הציונית התגוררו ברחוב‬       ‫לו כוחו והיכה ללא רחמים בכל אחת‬
 ‫בתקופה ההיא‪ ,‬לרבות הבוץ בימי‬              ‫החבשים ב‪ 17 ,1916-‬בתי‪-‬אב יהודים‪,‬‬     ‫מנשותיו שהזדמנה בדרכו‪ .‬כך הושב‬
 ‫הגשמים‪ .‬קירות הבית עבים‪ .‬מתוך‬             ‫שמנו ‪ 70‬נפש; בהם ‪ 15‬משפחות‬           ‫ה׳שלום־בית׳ על כנו‪ .‬אז עלה שוב על‬
 ‫כך נוצר בידוד מצוין‪ ,‬ששמר על‬              ‫אשכנזיות‪ ,‬שמנו ‪ 60‬נפש ושתי משפ­‬
 ‫צינה בבית בימי הקיץ ועל חום‬               ‫חות ספרדיות‪ ,‬שמנו ‪ 10‬נפשות‪.‬‬                     ‫חמורו הלבן ושב לעסקיו״‪.‬‬
 ‫יחסי בימי החורף‪ .‬הספקת המים‪,‬‬              ‫מסמכים של ״קהילת ירושלים״ לאחר‬       ‫ברחוב החבשים התגוררה בתחילת‬
 ‫חשמל וטלפון לא היתה בנמצא‪,‬‬                ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬מפרטים‬          ‫המאה‪ ,‬״שמנה וסולתה״ של ירושלים‪.‬‬
 ‫ואכן לא נתקבלו חשבונות לתשלום‬             ‫‪ 108‬שמות של ראשי בתי האב‬             ‫כן התרכזו בו המוסדות הלאומיים של‬
 ‫תמורתם‪ .‬גם מקורות אחרים לשע­‬              ‫באיזור‪ .‬בין הדיירים‪ :‬עו״ד מרדכי‬      ‫הקהילה היהודית בעיר‪ :‬״ועד העיר‬
 ‫שועים‪ ,‬שאפשר להוציא עליהם את‬              ‫אליאש; ד״ר מרדכי ברכיהו; הצלם‬        ‫ליהודי ירושלים״‪ ,‬״לשכת העליה״‬
 ‫הכסף‪ ,‬היו מעטים מאד‪ .‬בכל העיר‬             ‫הירושלמי הנודע בסאן צדוק; זליג‬       ‫ו״לשכת הסיוע״‪ .‬בבית ״ועד־העיר״‬
 ‫היה ׳סינמה׳ אחד ויחיד‪ ,‬בכיכר ציון‪,‬‬        ‫וייצמן‪ ,‬אחיו של נשיא המדינה חיים‬     ‫שכן בשנים ‪ 1930-1928‬מטה ״אירגון‬
 ‫ועבר זמן רב עד שהחילונו לבקר‬              ‫וייצמן; הסופר מרדכי בן הלל הכהן;‬     ‫ההגנה״‪ .‬בשכונה התמקמו גם מער­‬
 ‫בו‪ ,‬אחת לשבועיים בערך‪ .‬את המים‬            ‫המחנך ד״ר יוסף לוריא; הסופר יוסף‬     ‫כות עיתונים‪ ,‬ביניהם מערכת עיתון‬
 ‫בבית שאבו מתוך בור גדול שנמצא‬             ‫מיוחס; רופא העיניים הנודע ד״ר‬        ‫״הארץ״‪ .‬כאן נוסדו הספריות הע­‬
                                           ‫אריה פייגנבוים; השופט גד פרומקין;‬    ‫בריות הראשונות‪ ,‬ובהן ספריית ״בני‬
                        ‫מתחת למגרש‪.‬״‬       ‫הרב יהודה ליב פישמן‪ ,‬הוא הרב י‪.‬ל‪.‬‬    ‫ברית״‪ ,‬שפתחה שעריה בתחילת המ­‬
 ‫דייר אחד בשכונה שעשה בה את‬                ‫מימון‪ ,‬לימים שר הדתות בממשלת‬
 ‫ילדותו‪ ,‬היה המשורר יעקב אורלנד‪,‬‬           ‫ישראל הראשונה; שלמה שילר‪ ,‬מנהל‬       ‫אה‪ .‬הספריה היתה הגרעין‪ ,‬שממנו‬
 ‫שכתב‪ :‬״סימטת החבשים שלי‪ ,‬פינת‬             ‫הגימנסיה העברית הראשונה בעיר‪ .‬כן‬     ‫צמחה לימים הספריה הלאומית שליד‬
 ‫הנביאים‪ ,‬אם יתארע לכם‪ ,‬רעים‪ ,‬או‬           ‫חיו בשכונה משפחת המשורר יעקב‬
 ‫אם יזומן‪ ,‬לעמוד שמה כמעט קט‪,‬‬              ‫אורלנד; ארתור רופין; פרופ׳ אליעזר‬                             ‫האוניברסיטה‪.‬‬
 ‫וראיתם דברים שמעבר לזמן‪ ,‬אנשים‬            ‫סוקניק‪ ,‬מגלה המגילות הגנוזות‪ ,‬אביו‬
 ‫ואירועים החיים לשעה שאינה רק‬              ‫של יגאל ידין; חוקר הקבלה הנודע‬       ‫ברחוב החבשים נמצאו גם מוסדות‬
 ‫שעתם ואינם יודעים כלל שצירוף‬              ‫פרופ׳ גרשום שלום; פרופ׳ ארנסט‬        ‫ההשכלה באותה העת‪ :‬בית‪-‬הספר‬
 ‫הרגעים בעתם — כגרגרים הזעירים‬                                                  ‫״למל״ והסמינר למורים‪ ,‬בית‪-‬הספר‬
 ‫בשעון החול — עשוי להוות כוח כל‪-‬‬                   ‫סימון; פרופ׳ ברגמן ואחרים‪.‬‬   ‫למסחר‪ ,‬גני ילדים‪ ,‬וכן בית‪-‬הספר‬
 ‫יכול ולשוות לפעמים משמעות חדשה‬                                                 ‫״בצלאל״‪ .‬גם רוב המורים והגננות‬
                                                                                ‫גרו בקרבת מקום‪ ,‬בשכונת זכרון‬
                         ‫לדברי הימים״‪.‬‬                                          ‫משה‪ ,‬וגם כמה מהתלמידים‪ ,‬שעלו‬

  ‫לעיון נוסף‪ :‬״מרכז ההשכלה‬                 ‫אולם הקריאה של הספריה‪ ,‬לימים הספריה הלאומית‬
  ‫הירושלמי״‪ ,‬שכונת החבשים‬

            ‫וסביבתה ‪ -‬שבתי זכריה‪.‬‬

‫‪21‬‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26