Page 21 - etmol_141
P. 21
אליעזר בן־יהודה ,אשתו חמדה ובנם איתמר מהמושבות ומיפו לירושלים ,גרו כבן 70שנה ,ובכל יום היה רוכב על
במרפסת ביתם בשכונת החבשים בחדרים ברחוב החבשים .בחוברת חמורו הלבן העירה כשהוא מחזיק
״כל ירושלים״ משנת תרפ״א — בידו שמשייה לבנה .בביתו נשארו
גרשום שלום ,שגר באיזור הצפוני מעין ״דפי זהב״ של אותם הימים נשותיו .אך עזב זה את ביתו ,מיד
של השכונה ,קרוב לשכונת ״מאה — מופיעה רשימה של שמונה רופ פרצה מריבה מלווה בצעקות וקללות
שערים״ ,סיפר על חייו בשכונה אים יהודים בירושלים; וחמישה מהם אשר לשמען נאלץ מיד לשוב לבית.
בשנות העשרים :״בסתיו מצאנו הנשים הסתערו זו על זו ,תלשו
דירה של שני חדרים בבית ערבי גרו ברחוב החבשים. שערות ראשן והיכו האחת את רעותה.
של משפחת בודיירי ,שהיתה משכי שב חאג׳ בכר על עקבותיו ,ירד
רה ליהודים .הבית נבנה בתקופח מי ומי בשכונה מהחמור ,חמק לביתו לא לפני שסגר
התורכית ככל בתי רחוב החבשים. את שמשייתו הלבנה ,רץ ועלה במ
רחוב שכל זמן שגרנו שם )תשע על-פי נתוני המפקד שנערך על-ידי דרגות אל הקומה השנייה ככל שעמד
שנים( לא נשתנה כלום ממראהו ההסתדרות הציונית התגוררו ברחוב לו כוחו והיכה ללא רחמים בכל אחת
בתקופה ההיא ,לרבות הבוץ בימי החבשים ב 17 ,1916-בתי-אב יהודים, מנשותיו שהזדמנה בדרכו .כך הושב
הגשמים .קירות הבית עבים .מתוך שמנו 70נפש; בהם 15משפחות ה׳שלום־בית׳ על כנו .אז עלה שוב על
כך נוצר בידוד מצוין ,ששמר על אשכנזיות ,שמנו 60נפש ושתי משפ
צינה בבית בימי הקיץ ועל חום חות ספרדיות ,שמנו 10נפשות. חמורו הלבן ושב לעסקיו״.
יחסי בימי החורף .הספקת המים, מסמכים של ״קהילת ירושלים״ לאחר ברחוב החבשים התגוררה בתחילת
חשמל וטלפון לא היתה בנמצא, מלחמת העולם הראשונה ,מפרטים המאה ,״שמנה וסולתה״ של ירושלים.
ואכן לא נתקבלו חשבונות לתשלום 108שמות של ראשי בתי האב כן התרכזו בו המוסדות הלאומיים של
תמורתם .גם מקורות אחרים לשע באיזור .בין הדיירים :עו״ד מרדכי הקהילה היהודית בעיר :״ועד העיר
שועים ,שאפשר להוציא עליהם את אליאש; ד״ר מרדכי ברכיהו; הצלם ליהודי ירושלים״ ,״לשכת העליה״
הכסף ,היו מעטים מאד .בכל העיר הירושלמי הנודע בסאן צדוק; זליג ו״לשכת הסיוע״ .בבית ״ועד־העיר״
היה ׳סינמה׳ אחד ויחיד ,בכיכר ציון, וייצמן ,אחיו של נשיא המדינה חיים שכן בשנים 1930-1928מטה ״אירגון
ועבר זמן רב עד שהחילונו לבקר וייצמן; הסופר מרדכי בן הלל הכהן; ההגנה״ .בשכונה התמקמו גם מער
בו ,אחת לשבועיים בערך .את המים המחנך ד״ר יוסף לוריא; הסופר יוסף כות עיתונים ,ביניהם מערכת עיתון
בבית שאבו מתוך בור גדול שנמצא מיוחס; רופא העיניים הנודע ד״ר ״הארץ״ .כאן נוסדו הספריות הע
אריה פייגנבוים; השופט גד פרומקין; בריות הראשונות ,ובהן ספריית ״בני
מתחת למגרש.״ הרב יהודה ליב פישמן ,הוא הרב י.ל. ברית״ ,שפתחה שעריה בתחילת המ
דייר אחד בשכונה שעשה בה את מימון ,לימים שר הדתות בממשלת
ילדותו ,היה המשורר יעקב אורלנד, ישראל הראשונה; שלמה שילר ,מנהל אה .הספריה היתה הגרעין ,שממנו
שכתב :״סימטת החבשים שלי ,פינת הגימנסיה העברית הראשונה בעיר .כן צמחה לימים הספריה הלאומית שליד
הנביאים ,אם יתארע לכם ,רעים ,או חיו בשכונה משפחת המשורר יעקב
אם יזומן ,לעמוד שמה כמעט קט, אורלנד; ארתור רופין; פרופ׳ אליעזר האוניברסיטה.
וראיתם דברים שמעבר לזמן ,אנשים סוקניק ,מגלה המגילות הגנוזות ,אביו
ואירועים החיים לשעה שאינה רק של יגאל ידין; חוקר הקבלה הנודע ברחוב החבשים נמצאו גם מוסדות
שעתם ואינם יודעים כלל שצירוף פרופ׳ גרשום שלום; פרופ׳ ארנסט ההשכלה באותה העת :בית-הספר
הרגעים בעתם — כגרגרים הזעירים ״למל״ והסמינר למורים ,בית-הספר
בשעון החול — עשוי להוות כוח כל- סימון; פרופ׳ ברגמן ואחרים. למסחר ,גני ילדים ,וכן בית-הספר
יכול ולשוות לפעמים משמעות חדשה ״בצלאל״ .גם רוב המורים והגננות
גרו בקרבת מקום ,בשכונת זכרון
לדברי הימים״. משה ,וגם כמה מהתלמידים ,שעלו
לעיון נוסף :״מרכז ההשכלה אולם הקריאה של הספריה ,לימים הספריה הלאומית
הירושלמי״ ,שכונת החבשים
וסביבתה -שבתי זכריה.
21