Page 597 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪582‬‬

‫יצאו הבריטים אחרי המלחמה‪ ,‬אך שאפו תמיד לשמור על האינטרסים שלהם וחיפשו‬
‫פתרונות מתאימים‪ .‬גם בארץ‪ ,‬למרות המצב הכלכלי הקשה שהיה בבריטניה והצורך‬
‫לקצץ בהתחייבויות מעבר לים‪ ,‬עדיין לא חשבו הבריטים על עזיבה מוחלטת של‬
‫הארץ‪ .‬כשעלו תכניות בדבר אפשרות חלוקת ארץ־ישראל‪ ,‬עדיין קיוו שירושלים‪ ,‬ואזור‬
‫רחב סביבה‪ ,‬ימשיכו להישאר כמובלעת בריטית וכן שאפו שאינטרסים נוספים שלהם‬

‫באזור יישמרו‪150.‬‬
‫אין להבין כלל את המאבק הבריטי בארגוני המחתרות היהודיים ובתכניות ההעפלה‬
‫היהודית לארץ־ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ללא קבלת ההנחה שהבריטים אכן‬
‫קיוו להמשיך להחזיק בארץ־ישראל‪ ,‬או לפחות בבסיסים חשובים במרחבה‪ ,‬גם לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬תקוותם‪ ,‬שיצליחו לשמור את מרחב ירושלים בשליטתם‪ ,‬יכולה להסביר‬
‫גם את המשך עיסוקם בתכנון העיר עד סוף שהותם בה‪ .‬עוד ב־‪ 1943‬חזרו הבריטים‬
‫לתכנית בניית קריה ממשלתית בריטית מפוארת בעיר ואף רכשו שטח גדול עבורה‬
‫באזור שבו נמצאים היום בניין "האקדמיה למדעים" ו"משכן נשיאי ישראל" בירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1945‬אף דובר על התחלת הבנייה בשטח זה‪ .‬בתקופת המלחמה תכננו הבריטים‬
‫להקים מרכז תרבות של "המועצה הבריטית" (‪ )British Council‬וייעדו לו מעמד של‬
‫מעין אוניברסיטה אנגלית‪ .‬במרס ‪ 1946‬הוגשה לאדריכל הבריטי אוסטין בארב הריסון‬
‫בקשה להכנת תכנית אדריכלית למבנה‪ .‬במאי ‪ 1946‬הגיש הריסון תכנית כזו‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1944‬אף פורסמה תכנית המתאר החמישית לעיר‪ ,‬שהכין אדריכל העיר הנרי קנדל‪,‬‬
‫שהמשיך לעבוד על תכניתו ממש עד ‪ .1948‬אז פרסם את ספרו המונומנטלי שבו‬
‫מופיעה התכנית‪ .‬את דברי ההקדמה שם כתב הנציב הבריטי האחרון קנינגהם‪ ,‬ממש‬
‫ערב עזיבתו את הארץ‪ 151.‬ייתכן שאין עמדה זו מלמדת לגמרי על המדיניות הבריטית‬
‫באשר לארץ־ישראל‪ ,‬אך היא חוזרת ומראה מחדש את היחס המיוחד שהיה לבריטים‬

‫כלפי ירושלים ועל ההנחה שימשיכו לשלוט בה‪.‬‬

‫השואה והמאבק היהודי‬

‫אין ספק כי אחת הסיבות העיקריות שהביאה את בריטניה להעביר את בעיית ארץ־‬
‫ישראל לארגון האומות המאוחדות היה המאבק היהודי בה‪ .‬ייתכן כי בתחילה אף סברו‬
‫הבריטים שהאו"ם לא יצליח לפתור את הבעיה המדממת‪ ,‬וכי עוד יפנו אליהם בבקשה‬
‫כי יסייעו לפתרון באזור‪ .‬על כך מלמדת גם התנהגותם אחר כך‪ ,‬בתקופת מלחמת‬

‫העצמאות הישראלית‪ ,‬שאסקור אותה בפרק הבא‪.‬‬
‫עד כמה שהדבר נראה פרדוכסלי‪ ,‬ההצלחה של היהודים במאבקם נגד הבריטים‬
‫נבעה דווקא מהשילוב של שתי הדרכים למאבק‪ .‬האחת היא התביעה המוסרית של‬

‫‪ 1 50‬על הדבקות הבריטית בשמירת המשך שלטונם בארץ מתוך שמירה על האינטרסים שלהם‪ ,‬ראו‬
‫שפר‪ ,‬הפרגמטיזם הבריטי‪ ,‬עמ' ‪.114–113‬‬

‫‪ 1 51‬פוקס‪ ,‬הריסון‪ ,‬עמ' ‪ ;275–244‬קרויאנקר‪ ,‬מנדט‪ ,‬עמ' ‪ ;122‬קנדל‪ ,‬תכנון ירושלים‪ .‬על קנינגהם‬
‫ראו לעיל בהערה ‪ 121‬שם גם על עזיבתו את הארץ וגם תולדותיו לפני בואו ארצה‪.‬‬